אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה מטה יהודה נ' אבדר ואח'

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה מטה יהודה נ' אבדר ואח'

תאריך פרסום : 11/02/2012 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום בית שמש
20061-04
06/02/2012
בפני השופט:
שמעון שטיין

- נגד -
התובע:
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה מטה יהודה
הנתבע:
1. אבישי אבדר
2. אירוסים נכסים בע"מ
3. טריה אבדר
4. ר.ע.ם תעשיות רהיטים
5. שלמה חורי
6. איציק ניסים

גזר-דין

גזר דין

הנאשמים נותנים את דינם היום, לאחר שהורשעו בעבירות לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), הכל כפי המפורט בהרחבה בהכרעת הדין וכפי שיפורט להלן.

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, הכולל עשרה אישומים, בגין עבירות שביצוען נפרש על פני שנים במקרקעין הידועים כחלקה 14 במושב אורה (להלן: "המקרקעין"). הכרעת הדין מגוללת בהרחבה את האישומים המיוחסים לנאשמים. אביא להלן את תמציתם.

האישומים 1-5 מיוחסים לנאשם 1(להלן: "הנאשם") בלבד.

אישום מספר 1- עניינו הסבת מבנה ל- 3 יחידות דיור ושימוש ללא היתר בשלושת היחידות למגורים.

אישום מספר 2- עניינו שימוש במבנה טרומי בשטח של 25 מ"ר, לגביו הוצא צו איסור שימוש וצו הריסה במסגרת ת.פ. 1104/90, וכן שימוש במרפסת מקורה בשטח של כ- 7 מ"ר ובתוספת נוספת, אשר נבנתה בין השנים 1995-2001.

אישום מספר 3- עניינו אי קיום פסק דין, אשר הורה על איסור שימוש במחסן בשטח של כ- 56 מ"ר שהוסב למבנה מגורים, בניית תוספות למבנה זה, הסבת בית אימון למגורים בשטח של כ- 60 מ"ר ושימוש בו חרף צו איסור שימוש שהוצא במסגרת ת.פ. 1764/89 ביחס למחסן ולבית האימון.

אשום מספר 4 – עניינו אי קיום צו שיפוטי, אשר ניתן במסגרת ב"ש 1796/97 והמשך עשיית שימוש במבנה נשוא אישום זה בניגוד לצו איסור השימוש.

אישום מספר 5- עניינו הצבת מגורון ובצידו מחסן, אשר שטחם כ- 30 מ"ר (אישום 5(א)), הסבת מבנה חקלאי בשטח של כ- 60 מ"ר למגורים (אישום 5(ב)), ובניית קיר פיתוח באורך של כ- 80 מטרים ובגובה של 8 מטרים במהלך שנת 2001 (אישום 5(ג)).

אישום מספר 6- מייחס לנאשמים 1-5 עבירות של אי קיום פסק דין, לאחר שהנאשם בנה בסטייה מהיתר מפעל, המשמש כמפעל לתעשיות רהיטים בשם ר.ע.ם. בין השנים 1995-2001 הורחב שטח המפעל בכ- 485 מ"ר ונבנה מחסן בשטח של כ- 212 מ"ר. סה"כ שטח המפעל הינו 975 מ"ר. בנוסף, נטען, נסלל אספלט במתחם המבנה.

אישום מספר 8- מיוחס לנאשמים 1-3 ועניינו שימוש ללא היתר במבנה בשטח של כ- 163 מ"ר, המשמש כמחסן למוצרי עור.

אישום מספר 9- מיוחס לנאשמים 1-3 ועניינו שימוש ללא היתר במבנה בשטח של כ- 87 מ"ר, זאת חרף צו איסור שימוש, אשר הוצא במסגרת ת.פ. 375/92. המבנה משמש כמפעל שלטים בשם "ענבלים".

אישום מספר 10- מייחס לנאשמים 1-3 שימוש ללא היתר בגדר באורך של כ- 10 מטרים ובגובה של כ- 2 מטרים, וכן שימוש בסככה המשמשת לחניית כלי רכב.

כתב האישום בתיק זה הוגש זה מכבר, ביום 18.2.04 אולם ניהול ההליכים נפרש על פני תקופה ארוכה. הנאשמים כפרו תחילה במיוחס להם בכתב האישום, אולם חזרו בהם מכפירתם לאחר חילופי סנגורים בתיק, או אז הודה הנאשם בחלק מעובדות כתב האישום וכפר ביתר העובדות. בעת ניהול פרשת התביעה, ביקש הנאשם לחזור בו מהודייתו החלקית, ופרשת ההוכחות נסבה על עובדות כתב האישום במלואן. זאת ועוד, במסגרת פרשת התביעה הועבר התיק בהסכמת הצדדים לגישור פלילי, אולם הליכי הגישור לא צלחו וההליכים בתיק נמשכו מהשלב בו הופסקו עובר להעברתו לגישור.

עם תום פרשת התביעה טענו הנאשמים, כי אין עליהם להשיב לאשמה, זאת הואיל והמאשימה לא הוכיחה את יסודות כתב האישום, ולו לכאורה. בהחלטתי מיום 2.3.11 דחיתי את טענת הנאשמים, וקבעתי כי עליהם להשיב לאישומים המיוחסים להם בכתב האישום, זולת אישום מספר 7 ממנו זוכו הנאשמים 1,2,3,6 לאחר שקבעתי כי המאשימה לא העמידה תשתית ראייתי, ולו לכאורית, להוכחת אשמתם.

בתום ניהול פרשת הוכחות הורשעו הנאשמים בעבירות כפי המפורט להלן:

הנאשם הורשע בעבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר לפי סעיפים 145 ו- 204(א) לחוק, אי קיום פסק דין לפי סעיף 210 לחוק, אי קיום צו בית משפט לפי סעיפים 240 ו- 249 לחוק, ובניה ללא היתר לפי סעיפים 145 ו- 204 לחוק. הנאשמים 2,3,4,5 הורשעו במספר עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר לפי סעיפים 145 ו- 204(א) לחוק, הכל כפי המפורט להלן:

בגין אישום מספר 1 הורשע הנאשם בעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר בגין שימוש בשתי יחידות דיור.

בגין אישום מספר 2 הורשע הנאשם בעבירה של אי קיום פסק דין.

בגין אישומים 3(א) ו- 3(ד) הורשע הנאשם בעבירה של אי קיום פסק דין ובגין אישומים 3(ב) ו3(ג) הורשע הנאשם בעבירות של ביצוע עבודות ללא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ