אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה מבוא העמקים נ' מסארוה (חג'ארג'ה)

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה מבוא העמקים נ' מסארוה (חג'ארג'ה)

תאריך פרסום : 13/02/2012 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום בית שאן
21082-07
09/02/2012
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה מבוא העמקים
הנתבע:
מימי מסארוה (חג'ארג'ה)
הכרעת-דין

בפני

שופטת אינעאם דחלה-שרקאוי

הכרעת דין

פתח דבר

1.כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום, בו יוחסה לה עבירה של אי קיום צו שיפוטי, לפי סעיפים 205 ו- 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

2.עפ"י כתב האישום הנאשמת נדונה והורשעה ב- ת.פ. 1410/02 בבימ"ש השלום בבית שאן, (להלן:"ההליך הראשון"), ובתאריך 15.01.03, ניתן גזר דין אשר ציווה עליה בין היתר להרוס קיר תומך באורך של כ 30 מ"ר ובגובה של כ 1.50 מ"ר (להלן:"הקיר"), שנבנה ללא היתר, בכפר ריינה, גוש 17511 חלקה 14 (להלן:"המקרקעין"), וזאת בתוך 18 חודשים, אולם הנאשמת לא קיימה את הצו השיפוטי, לא הרסה את הטעון הריסה, ואף לא הוציאה היתר מתאים לקיר (להלן:"גזר הדין").

3. הנאשמת מחד טענה כי הקיר עדיין עומד במקום ולא נהרס ולא הוצא היתר, (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 18-19), אך מנגד טענה כי יש לתת לה הגנה מן הצדק, ולבטל את כתב האישום נגדה, שכן הוצאת ההיתר התעכבה מאחר והמאשימה טעתה בהליכים התכנוניים שלה במסגרת המדידות שבוצעו לאחר בניית הקיר.

טענות המאשימה

4.לטענת ב"כ המאשימה הנאשמת הודתה שלא קיימה את צו בית המשפט, כאשר הטענות המועלות על ידה, לעניין המחלוקות בינה לבין הוועדה, יכולות להוות טיעון לעניין העונש אך לא לאחריות.

טענות הנאשמת

5.לטענת הנאשמת, היות ורשויות התכנון לא תיקנו את טעויות התכנון במסגרת המדידות שבוצעו בתוכניות שאושרו לאחר בניית הקיר, עומדת לה הגנה טובה מפני האישום. הוסיפה וטענה כי, הגישה במספר הזדמנויות, על חשבונה הפרטי, תוכניות מתאר חדשות להסדרת תוואי הכביש, במקום הוועדה עצמה, היות ולא ניתן להשאיר את המקרקעין ללא קיר הגנה מפאת הימצאותו של כביש במקום המהווה סכנה לגרים במקום.

דיון

6.בדיון שהתקיים בפניי ביום 17.11.11 העיד מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה מר יוסף חביב (להלן:"המהנדס"), אשר חזר וציין כי הקיר לא נבנה בהתאם להיתר אלא בתוואי דרך.

7.ראשית אציין כי, אין מחלוקת שהנאשמת פעלה בניגוד לצו השיפוטי שניתן כנגדה בת.פ 1410/02, לא הרסה את הקיר ולא הוציאה היתר, ובכך למעשה ביצעה הנאשמת את העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

8.עוד אציין כי, אין להכריע בהליך שבפניי בשאלת תוואי הקיר, מיקום קו גבול המגרש ו/או תוכניות מדידה כלשהן, ככל שעניין זה נדון בהליך הראשון, בו הורשעה הנאשמת ונגזר דינה. על כן, כל שנותר לבחון זו הטענה להגנה מן הצדק, אותה העלתה הנאשמת בפניי, והמתייחסת להתנהגותה של המאשימה.

טענת הגנה מן הצדק- המסגרת הנורמטיבית

9.הדוקטרינה של הגנה מן הצדק הותוותה לראשונה בע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221 (להלן:"הלכת יפת"), בו הכיר בית המשפט בסמכותו הטבועה לבטל כתב אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. עיקר עניינה של דוקטרינה זו הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן.

10.בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ ואח', פ"ד נט(6) 766 (להלן: "הלכת בורוביץ"), הורחבו הטעמים וההצדקות להפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, ואין היא מוגבלת עוד לטעמיה המצמצמים בהלכת יפת, קרי "להתנהגות בלתי נסבלת של הרשות", שיש בה "לזעזע את המצפון". בהלכת בורוביץ נבחנו כלל הנסיבות מבחינה תכליתית – מהותית, ונפסק כי :

"עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות; ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיהן. ברם, לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק; בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה, כמדומה, המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות."

עוד נפסק בהלכת בורוביץ כי :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ