אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה זמורה רחובות נ' אור תעש מפעלי מתכת (1999) בע"מ ואח'

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה זמורה רחובות נ' אור תעש מפעלי מתכת (1999) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2010 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום רחובות
5295-06
05/01/2010
בפני השופט:
איריס לושי-עבודי

- נגד -
התובע:
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה זמורה רחובות
הנתבע:
1. אור תעש מפעלי מתכת (1999) בע"מ
2. ערן תעסה
3. איתן אורן

הכרעת-דין,החלטה

הכרעת דין

האישום

כנגד הנאשמים, חברת אור תעש מפעלי מתכת (1999) בע"מ, ומנהליה, הנאשמים 2 ו-3, הוגש כתב אישום המייחס להם שימוש במקרקעין בלא היתר ובסטיה מתכנית, עבירה לפי סעיפים 145(א) (3)+1 לחוק התכנון הבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") ולפי סעיפים 204(א), (ב) לחוק וכן לפי סעיף 208 ו- 218 לחוק, בכך שהשתמשו במקרקעין שברשותם כמפעל, מסגריה ומסחר, ביחד עם סעיף 253(2) לחוק בקשר לנאשמים 2 ו- 3.

בכתב האישום נטען, כי הנאשמים, שהינם והמחזיקים בקרקע ששטחה כ- 2.5 דונם ביישוב גדרה (הידועים כחלקות 51, 56 ו- 67 בגוש 3876) (להלן: "המקרקעין"), עשו שימוש חורג במקרקעין לצורך מפעל מסגרייה, מרכז מכירות, סככות עבודה, שטחי איחסון ציוד וחומרים וכיו"ב.

עוד צויין בכתב האישום, כי כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום קודם (ת.פ. 2425/02) (להלן: "כתב האישום הראשון") אשר ייחס להם עבירה של שימוש במקרקעין בלא היתר בניה, והנאשמים זוכו ממנו בשל הגנה שעניינה טעות במצב משפטי בהתאם לסעיף 34 י"ט לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (הכרעת הדין ניתנה על ידי כב' השופט לוי ביום 9.3.04)(להלן: "הכרעת הדין").

מפאת חשיבות האמור בהכרעת הדין לענייננו, יצוין כי בסיומה נאמר כדלקמן:

הנאשמים לא טעו בעצם הצורך בקיום היתר לנהל מסגריה במקום, אלא ביחס לצורתו, נוסחו, ואולי אף הסמכות החוקית לתיתו.

במשקלן מצטבר של מכלול הנסיבות – מתן אישור לפתוח מסגירה בשנת 1951 (נ/1); רישיון ניהול עסק לצמיתות שניתן בשנת 1977 (נ/2); הימנעות הרשויות במשך כ- 50 שנים מנקיטת פעולה כלשהיא לאכיפת החוק או ליידוע הנאשמים בדבר הצורך בקבלת היתר לשימוש חורג – יצרו הרשויות מצג מתמשך, בעיני הנאשמים, לפיו אין כל מניעה לניהול עיסקם במקרקעין. אמנם, טעו הנאשמים (שכן נדרש היתר לשימוש חורג), אך בנסיבות המתוארות, טעותם היתה בלתי נמנעת באורח סביר.

לאור כל האמור, מסקנתי היא כי, בנסיבות הענין, טעו הנאשמים ביחס לדין לבר פלילי, וטעותם היתה בלתי נמנעת, באורח סביר, ולפיכך עומדת להם הגנת הטעות במצב משפטי לפי סעיף 34 י"ט לחוק העונשין.

...

בשולי הכרעת הדין, מצאתי להעיר שתי הערות:

"אין בהכרעת הדין כדי להכשיר המשך שימוש החורג במקרקעין, בלא היתר כדין..."

למרות האמור בהכרעת הדין ובחלוף שנה ותשעה חודשים לאחריה, המשיכו הנאשמים להשתמש במקרקעין ובמבנים שעליה כמפורט בכתב האישום:

בחלקות 56 ו-67 שבמקרקעין עושים הנאשמים שימוש לאחסון ולאחזקת ציוד, כלי עבודה, מלאי חומרים וכיו"ב.

בחלקה 51 ובמבנים המצויים בה עושים הנאשמים שימוש כמפעל, מסגריה, משרד, מרכז מכירות, סככות עבודה, חניה ושטחי איחסון, ציוד, כלי עבודה מלאי חומרים וכיו"ב.

סך כל השטחים המבונים בהם עושים הנאשמים שימוש כאמור עומד על 510 מ"ר, וסך כל השטחים התפוסים שבמקרקעין (בנוסף לשטחים המבונים) בהם משתמשים הנאשמים לאחסון וכיו"ב עומד על כ- 2.5 דונם.

לטענת המאשימה הנאשמים משתמשים במקרקעין בלא היתר בניה, בניגוד לייעוד המקרקעין שנקבע בתכנית בנין עיר למגורים (זמ/531) ובניגוד להוראות חוק התכנון והבניה, ומכאן כתב האישום השני, נשוא הכרעת דין זו.

הנאשמת 1 שהינה תאגיד, הואשמה בביצוע השימוש בהיותה בעלת הזכויות במקרקעין, המחזיקה במקרקעין, המפעילה את מפעל המסגריה והמסחר, והאחראית לביצוע השימוש האמור במקרקעין, ואילו נאשמים 2 ו- 3 הם מנהלים פעילים של הנאשמת 1 ומי שאחראים בפועל ו/או מתוקף תפקידם לפעולותיה של הנאשמת 1 כאמור לעיל, בהתאם לסעיף 253(2) לחוק.

התיק נקבע להקראה ראשונה ליום 10.9.06 ונדחה מספר פעמים לבקשת הסנגורית, עד לישיבה מיום 25.3.07, בה כפרו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, וכלשונם: "כופרים בהוראות החיקוק וברוב העובדות למעט החלטה של כב' השופט לוי".

לאור האמור נקבע מועד להוכחות ליום 7.10.07 בפני כבוד השופט הרטל, אלא שבישיבה זו, עתרה הסנגורית לדחיית מועד הדיון פעם נוספת בשל כך שבקשה לקבלת היתר לשמוש חורג שהוגשה על-ידה בשם הנאשמים למועצה המקומית גדרה, טרם טופלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ