אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה אצבע הגליל נ' אר-שם תעשיות חצור

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה אצבע הגליל נ' אר-שם תעשיות חצור

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום קריית שמונה
20092-05
21/02/2013
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה אצבע הגליל
הנתבע:
אר-שם תעשיות חצור בע"מ
הכרעת-דין

הכרעת דין

1.כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בו יוחסה לה עבירה של ביצוע עבודה במקרקעין הטעונה היתר, ללא היתר בהתאם לסעיפים 145(א)(2), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

בהתאם למתואר בכתב האישום, ביום 10.10.04 וביום 21.2.05 או בסמוך לכך, נתגלה כי בוצעו ע"י הנאשמת, במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 52 בגוש 13846 בחצור הגלילית (להלן: "המקרקעין"), עבודות בניה ללא היתר – יציקת כלונסאות התוחמות שטח של 500 מ"ר וכן המשך עבודות בניה למבנה תעשיה בשטח של כ-500 מ"ר (להלן: "העבודות").

2.הנאשמת, באמצעות בעליה – מר דוד חן, כפרה ביום 27.3.06 בעובדות כתב האישום וטענה כי הסדירה "את כל ענין היתר הבניה". לטענת הנאשמת, היתה בעיה אחת בלבד של קבלת אישור מכיבוי אש אשר בגין חוב של המועצה המקומית לא הסכימו להוציא אישורים לתושבים.

הנאשמת טענה, כי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה דאז – מר יוסי אלול, אמר לה שמבחינתו יש לנאשמת היתר. לטענת הנאשמת, היא קיבלה היתר מילולי מיו"ר הוועדה.

דיון:

3.בדיון מיום 27.12.12 העידה המפקחת מטעם הוועדה המקומית (להלן: "המפקחת"). בהתאם לעדות ולמסמכים שהגישה המפקחת ואשר לא נסתרו, בתאריך 21.9.04 הוחלט לאשר את בקשת הנאשמת לבניית מבנה תעשיה חדש בשטח של 511 מ"ר וזאת בתנאים המפורטים בת/1.

בביקורה במקרקעין ביום 10.10.04 מצאה המפקחת כי עוד בטרם ניתן היתר הבניה התחילה הנתבעת בביצוע יציקת כלונסאות התוחמות שטח של 500 מ"ר. בהתאם לת/2 ערכה המפקחת דו"ח בהתאם.

גם ביום 21.2.05 במהלך ביקורה במקרקעין מצאה המפקחת שהבניה נמשכה מעבר ליציקת כלונסאות. אכן בהתאם לת/5- דו"ח הפיקוח שערכה המפקחת, נמשכו עבודות הבניה וגם בביקור המפקחת מיום 8.3.05, מצאה כי העבודות במקרקעין הומשכו והמבנה מצוי כבר במצב שלד ללא גג. בהתאם לדו"ח הפיקוח - ת/6 ולתמונות, אשר המפקחת העידה כי צולמו על ידה ביום 8.3.05, קיימת במקרקעין, עבודת בניה במצב של שלד.

עדותה של המפקחת נמצאה מהימנה בעיני, נתמכה בדוחות ובתמונות ולא נסתרה ע"י הנאשמת.

עוד יצויין כי בהתאם לת/2, ת/3, כבר לאחר התחלת קידוח כלונסאות והתחלת ביצוע קורות קשר, הוצא לנאשמת צו הפסקת בניה מינהלי. יו"ר הועדה המקומית אישר בעדותו כי הוא חתום על הצו. בהתאם לרשום בצו – "הצו הודבק על המקרקעין".

אמנם המפקח אשר הדביק את הצו על המקרקעין לא זומן להעיד, יחד עם זאת, עדי הנאשמת עצמם הודו בקבלת הצו. בעניין זה אציין כי בכפירת מר חן בתחילת עדותו בקבלת הצו (עמ' 7 שורה 30) מצאתי פגם ממשי במהימנותו של העד, אשר בהמשך הודה שידע על הצו (עמ' 9 שורה 27). גם הקבלן מטעם הנאשמת העיד כי הפסיקו את עבודות הבניה: "אחרי שיצקנו כלונסאות וקורות... קיבלנו צו" (עמ' 12 שורות 13-17).

יצויין כי עוד בישיבה מיום 27.3.06 הודה מר חן (עמ' 3, שורה 11): "... בשביל להפעיל עלי לחץ שאני אשלם, הם הביאו לי צו הפסקת בניה". מאחר שלא הוכח כי הוצא לנאשמת צו הפסקת בנייה נוסף מעבר לת/3, הרי שאין ספק כי מר חן קיבל את הצו וגם הקבלן מטעם הנאשמת ידע על קבלת הצו. לפיכך, לטענה כאילו הצו לא התקבל, אין כל בסיס.

גם טענת מר חן בסיכומיו כי לאחר קבלת הצו הפסיקה הנאשמת את עבודות הבניה, נסתרה לא רק מעדות המפקחת, הדוחות שערכה והצילומים שצילמה, אלא אף מדברי מר חן באותו דיון ביום 27.3.06 כי לאחר קבלת הצו, שילם ואמרו לו שיכול לבנות. כלומר, הבניה הומשכה לדידו, לאחר התשלום בהסתמך על דברים שנאמרו לו.

4.כפי שיפורט בסעיף 5 להלן, גם אם הייתה הנאשמת מוכיחה כי יו"ר הוועדה אמר לה בע"פ שהינה רשאית לבנות, לא היה בכך די כדי להוכיח שבעת שבוצעו העבודות ניתן לה היתר בניה כדין. אולם, הנאשמת אף לא הוכיחה כי ניתן לה "היתר בע"פ": יו"ר הוועדה מר יוסי אלול העיד מפורשות כי לא התיר בע"פ לנאשמת לבצע עבודות בניה (עמ' 14 שורות 5-6, עמ' 13 שורות 12-14). יו"ר הוועדה העיד כי אין כל הגיון בטענה, שהרי חתם על צו הפסקת הבניה: "לא יכול להיות שאני מאשר בע"פ ומוציא צו שאני חותם עליו, זה לא הגיוני" (עמ' 14 שורה 6). בניגוד לטענת מר חן בסיכומיו, יו"ר הוועדה הכחיש כי נהג לחתום על צווים בלי לדעת במי מדובר והבהיר כי המפקח נהג לספר לו בטרם חתימתו במי ובמה מדובר וכי "בטוח שידע" כי הצו קשור לנאשמת (עמ' 14 שורות 18-23). לא מצאתי ליתן אמון בעניין בעדות מר חן ובעדות הקבלן מטעמו, אשר שניהם בעלי עניין ואחראיים לביצוע העבודה. לעומת זאת, אחיו של מר חן אשר לטענתו, נכח גם הוא באותה פגישה, בה לטענת הנאשמת ניתן ההיתר בע"פ, לא זומן ע"י הנאשמת להעיד. יש בכך להצביע כי עדות האח, אילו היה מעיד, הייתה עומדת כנגד גרסתה של הנאשמת.

5.בכל מקרה וגם אם הייתה הנאשמת מוכיחה כי נאמר לה בע"פ שהיא רשאית להתחיל לבנות (טענה שלא הוכחה ונסתרה!!), לא היה בכך לסתור את עובדות האישום על פיהן הבניה בוצעה ללא היתר בניה כדין. היתר בניה ניתן בכתב בהתאם לחוק וכבר נפסק: "היתר בניה פירושו מסמך בכתב, שהוצא ע"י ועדה מקומית, המתיר את הבניה וכל עוד מסמך כזה לא נמסר לידי מבקש ההיתר, הרי אין בידו היתר בניה" (בג"ץ 529/80 ברוריה גרצברג נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה "המרכז" השרון הדרומי פ"ד ל"ה (2) בעמ' 498) וכן ראה עת"מ (מחוזי ת"א) 1713/08 מימון אריק ונטלי נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה.

לאור האמור, המאשימה הוכיחה כי העבודות בוצעו ללא היתר. היתר כדין הוצא בהתאם לעדות המפקחת ובהתאם לת/8 רק ביום 7.8.05.

6.בהערת אגב אציין שגם טענת הנאשמת כאילו התנאי היחיד שלא התמלא לקבלת ההיתר, היה הצגת אישור כיבוי אש, אף היא לא הוכחה (הגם ממילא וכל עוד לא ניתן ההיתר כדין, התמלאו יסודות העבירה). מר חן לא הציג כל אישורים המצביעים על התמלאות התנאים לקבלת ההיתר, כפי שנדרשו במסמך ת/1. לפי עדותו של מר חן הוא אף לא ראה חשיבות בהשגתם שכן: "יש תנאים שהם סתם מיותרים והם לא רלוונטיים ביחס להיתר, מה שחשוב זה שקיבלתי אישור מהמנהל..." (עמ' 9 שורה 15). גם עדות הקבלן בעניין לא נמצאה מהימנה שכן מחד הצהיר כי האישור מהכבאות היה האישור היחיד שהיה חסר בתיק (עמ' 10 שורות 30-31), אולם מאידך, כשנשאל לגבי יתר האישורים שנדרשו השיב: "אני לא יודע, לא אני הבאתי אותם, אני טיפלתי רק בעניין הכבאות" (עמ' 12 שורות 3-4).

7.אציין, כי הנאשמת לא טענה להגנה מן הצדק, אולם נוכח טענות מר חן, מצאתי להוסיף כי לא מצאתי כל פסול בעצם הגשת כתב האישום ולפיכך, הייתה הטענה נדחית גם אילו הייתה נטענת. מחומר הראיות עולה כי לא ניתן לייחס למאשימה "התנהגות נפסדת" כנדרש בפסיקה, על מנת שניתן יהיה לקבוע כי נפגעה הגינותו וצדקתו של ההליך הפלילי. כאמור לא מצאתי כי ניתנה הסכמתו של יו"ר הוועדה לבניה, ללא היתר בניה כדין. הנאשמת באמצעות בעליה והקבלן מטעמה ידעו על צו הפסקת הבניה. ככל שהייתה לנאשמת בעיה לקבלת איזה מן האישורים אותם נדרשה להמציא לצורך קבלת ההיתר וככל שמצאה כי אין טעם אמיתי המונע קבלת האישור, הייתה יכולה לעתור בדרך הקבועה בדין לצורך קבלת האישור ולא הייתה רשאית לעשות דין לעצמה ולהתחיל לבנות בטרם ניתן ההיתר.

קבלת טענת מר חן כאילו כתב האישום פוגע בזכויות הנאשמת, יהיה בה משום התרת בניה ללא היתר, בכל פעם שמסיבה כלשהיא לא מצליח מבקש ההיתר להשיג איזה מהאישורים הנדרשים לצורך קבלת ההיתר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ