אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. ו. מחוזית לתכנון ובניה - צפון נ' זוהיד

מ.י. ו. מחוזית לתכנון ובניה - צפון נ' זוהיד

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום עכו
1330-07
26/12/2013
בפני השופט:
זהבה (קאודרס) בנר

- נגד -
התובע:
מ.י. ו. מחוזית לתכנון ובניה - צפון
הנתבע:
כמאל זוהיד
החלטה,החלטה

החלטה

בפניי בקשה לכך כי אפסול עצמי מלהמשיך ולשבת בדין בתיק זה. נטען בה כי קיים חשש "מוחלט" (?! כך במקור) כי הנסיבות, שהתקיימו בעת ישיבת בית המשפט ביום 19.11.13, תגרומנה לכך כי לא יהיה בידי לנהל את המשך הדיון ולהכריע בעניינו של הנאשם באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים.

1.טרם אכריע בבקשה זו , אפרט את הנסיבות בהן התקיימה ישיבת ביהמ"ש ביום 19.11.13 ואת אשר אירע במהלכה. חלקן הארי של נסיבות אלו הועלה על ידי, כמובן, על הכתב עוד באותו ערב, בפרוטוקול הדיון (עמ' 531-533) ויצא לצדדים מוקלד למחרת היום. החלטת פרוטוקול מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו ומצ"ב (להלן: "פרוטוקול הביקור"). מאחר וגם לדברים אחרים שהתרחשו במהלך הישיבה עשויה להיות חשיבות לכאן, אני מוצאת כי יש להתייחס אף אליהם.

2.תיק זה מתנהל מזה כשש שנים, פרק זמן שהוא הרבה מעל לראוי ולמקובל. מאז תחילת טיפולי בתיק גיליתי אורך רוח וסבלנות רבה לבקשות, חוזרות ונשנות, לדחיית מועדי הישיבות, אשר הוגשו, בעיקר, ע"י ב"כ הנאשם, מסיבות שונות, ולעיתים גם משונות. תכופות, נעשה שימוש במצב בריאותו של הנאשם, כנימוק לאי הופעתו. ככל שחלף הזמן, עוררו הדברים סימני שאלה, ואולם תמיד נעניתי לבקשות אלה. עשיתי ניסיונות, חוזרים ונשנים, לקבוע מועדים לסיום שמיעת העדויות ואולם הדבר לא צלח , בשל בקשות של הרגע האחרון, כאמור רובן מצד הנאשם, לדחות את הישיבות, אך לא לכולן נעניתי. עוד אציין כי ההגנה ביקשה לזמן שורה ארוכה מאד של עדים, אנשי ציבור ופקידות בכירה של מוסדות התכנון והבניה, רק לעניין פירוט הליכי התכנון והבניה בכפר בית ג'אן ולבעיות המיוחדות לישוב זה. ב"כ המאשימה וביהמ"ש המליצו המלצות שונות בעניין זה כדי לייעל מאוד את הדיון ולקצרו, אך הדבר לא עלה עקב סירוב ב"כ הנאשם. כמו כן אבקש להבהיר כי החלטתי החריגה והנדירה בעניין הקלטת הדיונים בתיק זה (היחיד מבין אלפי התיקים בפני מותב זה עד היום) גם היא, בין שאר השיקולים, באה על מנת לייעל את הדיונים ולנסות לקצרם.

3. לאחרונה, נקבע יום 12.11.13 לשמיעת עדותו של הנאשם, והודעתי לצדדים כי המועד לא יידחה עוד. משהגיעה שעת הישיבה, הודיע ב"כ הנאשם כי מרשו שוב לא י וכל להתייצב מאחר והוא רתוק למיטתו. שאלתי את הבן שנכח באולם, שאלות אחדות הנוגעות למצבו של אביו, והוא השיב עליהן. בנסיבות אלו נאלצתי, שוב, לבטל את הישיבה , והיא נדחתה בשבוע ימים, ונקבעה ליום 19.11.2013. בנסיבות אלו, ועפ"י בקשת ב"כ המאשימה והסכמת הסנגור, החלטתי כי עדותו של הנאשם תיגבה בביתו, והוריתי לצדדים לעשות את ההכנות הדרושות לנסיעה מעכו לבית ג'אן, באופן מיידי. בתכוף לאחר הודעתי זו, הודיע הסנגור כי בנו של הנאשם, אשר נכח באולם, מסר לו זה עתה כי אביו כבר איננו בביתו, באשר הוא פנה לקבלת טיפול רפואי בביה"ח הממשלתי בצפת, ועל כן אין עוד טעם בנסיעה המתוכננת.

4.בהגיע המועד הנדחה, התברר כי הנאשם לא התייצב שוב, ובתשובה לשאלתי השיב הסנגור כי אין לו כל ידיעה היכן נמצא הנאשם. לבקשתי לבדוק העניין, התברר כי הנאשם פנה שוב ביוזמתו לחדר מיון, הפעם בביה"ח רמב"ם בחיפה. לאור זאת שוב ביקשה ב"כ המאשימה כי עדותו של הנאשם תיגבה בביה"ח. הסנגור לא הביע כל התנגדות לכך ואני הוריתי בהתאם. הסדרתי את הביקור ואבטחתו עם קצין הביטחון של ביהמ"ש בעכו, אשר תיאם זאת עם קצין הביטחון של בית החולים, וכן ווידאתי כי הסדרי הקלטת הדיונים, כפי שבוצעה בכל הישיבות הקודמות, יתקיימו אף בישיבה זו.

5.בבואנו לביה"ח, פגש בנו הקב"ט במקום, וליווה אותנו אל חדר נפרד, אשר אותו ייעד לשימושנו. המקליט מטעם ביהמ"ש התקין את כל אשר נדרש לצורך הקלטת עדות הנאשם, הוכנו הכסאות ואף שתיה חמה. החדר נסגר לכניסת הציבור. בשלב זה היה צורך לאתר את הנאשם, והדבר ארך כ - 45 דקות. בפרק זמן זה שהיתי עם איש בטחון בחדר הנ"ל ואילו באי כוח הצדדים המתינו בנפרד בבית הקפה הסמוך.

6.הנאשם אותר לבסוף ונמסר לנו כי הוא הופנה ע"י המיון למחלקה הראומטולוגית לצורך בדיקתו. פנינו לשם והצביעו בפנינו על הנאשם, הישוב בכסא גלגלים בקצה המסדרון, שהיה ריק מאדם. הודעתי לסנגור כי הוא רשאי לגשת אל לקוחו ולהסביר לו את העומד להתרחש, וב"כ הנאשם עשה כן ונראה מרחוק כי הוא שוחח עימו קצרות.

7.משהתקרבנו אל המקום בו ישב הנאשם בכסאו, היה ראשו שמוט ומכוסה ב"כאפייה" לבנה. על כן פניתי אל בנו של הנאשם שישב לצידו, ואולם הלה הביע בתנועות ידיים כי הוא איננו מדבר עברית. פניתי אל הנאשם בשאלה לשלומו. עיניו היו עצומות והוא לא השיב לי כלל ומשכך עזבתי אותו מיד.

8.רופאת המחלקה נטלה את הנאשם בכיסאו לחדר סמוך לבדיקות, ואנו המתנו בקצה מסדרון המחלקה שהיה ריק מאדם. כחלוף מספר דקות יצאה מן החדר והודיעה כי הנאשם קיבל קודם לכן בחדר המיון, זריקת מורפיום, והוא אמנם מטושטש במקצת, אך ענה לשאלותיה בערבית בצורה ברורה ושיתף עימה פעולה באופן מלא. לדבריה, לא נמצא אצלו שום ממצא שהוא מבחינה ראומטולוגית, ובכוונתה לשחררו ולהחזירו לחדר המיון. היא התירה כניסתנו לחדר הבדיקות. פניתי לסנגור כי ייכנס ראשונה, ורק כחלוף זמן מה נכנסנו אף אנו. הנאשם שכב במיטה, עיניו עצומות ולא הגיב לקורה סביבו כלל. בשלב זה טענה ב"כ המאשימה כי הוכחה יכולתו של הנאשם לדבר, ודרשה לבצע את חקירתו לאלתר; ואולם אני החלטתי כי, על אף הדברים שנראו ונשמעו, לא ראוי לעשות כך. כחלוף כשעתיים מאז הגענו לביה"ח, שבנו על עקבינו.

מיד עם צאתי מבית החולים כתבתי פרוטוקול הביקור אשר הוקלד למחרת ויצא לצדדים מיד. בפרוטוקול הביקור ציינתי במפורש שהכל נעשה בהסכמת ב"כ הצדדים והסניגור לא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הביקור או הסתייגות בכתב לגבי הכתוב בפרוטוקול הביקור.

9.כחלוף ימים אחדים הגיש ב"כ הנאשם לתיק ביהמ"ש מספר מסמכים רפואיים הנוגעים לנאשם. ממסמכים אלה עולה כי בקבלתו בביה"ח רמב"ם הוא התלונן על כי מזה 3 ימים הוא סובל מכאבי ראש, וכן כי מזה 3 שבועות הוא סובל אף מכאבים בכפות הרגליים, בכתפיים ובכפות הידיים. כמו כן עלה מן המסמכים כי שלושה ימים קודם לישיבת 12.11.13 החזיק בידיו הפנייה של רופא מקומי לחדר המיון, ואולם בחר לממש הפנייה זו במועד הישיבה דווקא.יש לציין כי אין במסמכים הרפואיים שהוצגו כל זכר למגבלה רפואית שיש בה כדי למנוע מן הנאשם מלהתייצב בבית המשפט ולמסור עדותו, אף בישיבה. גם העובדה שהתנייד מביתו בבית גאן לבתי החולים בצפת ובחיפה, מרחק של עשרות ק"מ בכל פעם- מעוררת תמיהה .

10.האמור לעיל מדבר בעד עצמו. לאור השתלשלות הדברים, היתה בידי כל ההצדקה לברר בביה"ח רמב"ם את מצבו הרפואי של הנאשם ואת יכולתו להבין את הנסיבות, וכתוצאה מכך אף למסור סוף סוף את עדותו.

11.

11.1. טענת הסנגור כאילו ציינתי בפרוטוקול הדיון כי אינני מאמינה לנאשם, כאחד הנימוקים לפסילתי – טענה זו אין בה ממש, ועיון בנוסח הפרוטוקול – יוכיח כי הדברים לא נכתבו כלל.

11.2 לטענה כאילו ביזיתי את הנאשם בכך שחקרתי את בנו בישיבה ביום 21.11.13 בדבר הסיבות להיעדרותו – אף לטענה זו אין כל בסיס. "החקירה" היו מספר שאלות רלבנטיות שהפניתי אל הבן שנכח באולם, והיתה לשאלות אלה הצדקה מלאה על מנת לברר את מצב הנאשם, שהרי הסנגור לא ידע לומר דבר על כך.

לטענה כאילו פגעתי בפרטיותו של הנאשם, ללא הסכמתו, אף לדברים אלה אין שחר. כאמור לעיל, המשך ישיבת בית המשפט של ה-19.11.13, אשר התכנסה בבית החולים רמב"ם, נתקיימה רק לאחר שההכנות לישיבה זו נעשו בנוכחותו של הסנגור, ומבלי שהביע, ולו שמץ של התנגדות, להחלטתי זו או להסדרים שקבעתי לקראת הישיבה. בבית החולים עצמו הקפדתי מאד על שמירת כבודו של הנאשם ועל מתן אפשרות לסנגור לפגוש בו ולשוחח עימו ביחידות, במקום שלא נכח בו איש מלבדם, קודם שאני עצמי הגעתי אל הנאשם. בסופו של יום, למרות בקשתה הנחרצת של ב"כ המאשימה, כי אחקור את הנאשם מיידית נוכח דיווח הרופאה לא חקרתיו ועזבנו כאמור את בית החולים. אינני רואה כיצד ניתן לטעון כלפי נסיבות אלה טענות של פגיעה בפרטיות או פגיעה בשם הטוב.

גם לשתי השאלות שהפניתי אל הרופאה שבדקה את הנאשם בחדר הבדיקות היתה הצדקה מלאה על מנת לעמוד על מצבו הרפואי של הנאשם ומידת ערנותו. השאלות נגעו רק לעניין זה ותו לא במסגרת הקפדה על הפרטיות וכבוד הנאשם. אך דווקא הסניגור היה זה ששלח לביהמ"ש אח"כ את כל המסמכים הרפואיים הקשורים ללקוחו: בדיקות דם, שתן, לב, עיניים ועוד הרבה תוצאות בדיקות אחרות.

12. עפ"י סעיף 146(ג) לחוק בתי המשפט יש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו (לבעל הדין) עילת הפסלות" . במקרה זה חלף למעלה מחודש ימים מן המועדים בהם אירעו , לטענת הסנגור, האירועים עליהם היו מתרעם. מאז הגיש הסנגור בקשה, נוספת, לדחיית מועד הדיון וכן הגיש לתיק ביהמ"ש חומר רפואי על הנאשם. בנסיבות אלו , אין לומר על הזמן שחלף כי הוא עומד במבחן המיידיות הנדרש בחוק, וגם על כן אין מקום לקבל את הבקשה.

13.גם למסקנתו של המבקש, כאילו קיים חשש לכך כי לא יהיה בידי לדון בעניינו של הנאשם ללא משוא פנים- אף לטענה זו אין שחר. הנחישות בה פעלתי שמטרתה סיום קרוב של ההליכים בתיק זה, איננה סובלת את הפרשנות המוצעת ע"י הסנגור. בבוא העת, בישיבה הקרובה, ביום 30.12.2013, ובמידה והנאשם ימסור עדותו על דוכן העדים- כי אז אתייחס אליה כפי שמחייב הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ