אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. המחלקה לחקירת שוטרים נ' קפיאלאו

מ.י. המחלקה לחקירת שוטרים נ' קפיאלאו

תאריך פרסום : 08/07/2010 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1175-07
08/07/2010
בפני השופט:
אבידע

- נגד -
התובע:
מ.י. המחלקה לחקירת שוטרים
הנתבע:
גידאי קפיאלאו (עציר)
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הורשע בשתי עבירות של ניסיון לרצח ובשתי עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, אותן ביצע כלפי המתלוננות, פקרטה, מי שהיתה בעבר חברתו, ומאמו, חברתה של פקרטה. כמפורט בהכרעת הדין, הנאשם ירה ופצע את שתיהן עם נשקו הצה"לי. השתיים נפצעו, אושפזו ועד היום נושאות את הצלקות הגופניות והנפשיות שהנאשם הסב להן- כמתואר בתסקירי הנפגעות שהוגשו אודותיהן ואשר נתייחס אליהם בהמשך. כמו כן, הורשע הנאשם בעבירת איומים אותה ביצע כלפי פקרטה.

מתסקיר הנפגע שנערך אודות פקרטה, מיום 1.3.10, עולה כי היא עדיין סובלת ומתמודדת עם הפגיעות הפיסיות הקשות ומתקשה להשתקם, על אף שחלפו שנתיים מיום פציעתה. שירות המבחן התרשם ממצבה הרגשי הקשה, תחושת חוסר אונים, ייאוש וחוסר תקווה אותם מייחסת פקרטה למצבה ועתידה. הפציעה הותירה אותה שבורה וכואבת ובתחושה כי כל החלומות והציפיות להשתלבותה בארץ ולעתידה, נקטעו באכזריות. עוד צויין בתסקיר כי פקרטה, כבת 20 כיום, הינה בחורה כבויה, מעט מוזנחת בהופעתה, מרבית שעות היממה נמצאת בחדרה, נמנעת מקשרים בינאישיים ומתקשה לתפקד. פקרטה חשה בודדה, אינה רואה במשפחתה מקור לתמיכה או עזרה ומתקשה לשתף אותם במצבה.

פקרטה עלתה ארצה בגיל 16 עם אמה ואחותה הצעירה. במרכז הקליטה היא הכירה את הנאשם והם החלו לקיים מערכת יחסים זוגית. משהחל הנאשם להצר צעדיה, החליטה להיפרד ממנו, והנאשם החל לאיים עליה. למרות איומיו, פקרטה לא האמינה כי יממשם ויפגע בה פיזית. הירי בה הפתיע אותה והותירה פצועה וכואבת עם תופעות פוסט טראומטיות קשות. טראומת הפציעה מלווה אותה בחלומות וסיוטים במשך חודשים רבים. פקרטה זוכרת את הפגיעה בה, רעש היריות, את מראה ידה המרוסקת והדם הניגר מגופה. פקרטה חשה אימה ופחד המציפים אותה. עוד תארה פקרטה את הסבל הפיזי, הכאבים הקשים, הניתוח והטיפולים בבית החולים. ממסמכים רפואיים אותם הגישה פקרטה לשירות המבחן עולה כי עברה ניתוח מורכב, שהתה בטיפול נמרץ ולאחר שיפור במצבה שוחררה לטיפול בקופ"ח. לאחר שחרורה חזרה להתגורר עם אמה ואחותה. הטיפולים לאחר הפציעה היו קשים ועד ליום עריכת התסקיר פקרטה עדיין סובלת מהפציעה. יד שמאל שלה מוגבלת והיא סובלת מכאבים וחוסר יכולת לבצע מטלות פשוטות כמו סירוק, הרמת חפצים כבדים וכד'. לפקרטה צלקת גדולה בבטן והפציעה מקשה עליה לשבת שעות רבות ומצריכה מנוחה. עוד מסרה פקרטה כי היא מוגבלת באכילתה בשל פגיעה במעי הדק. מצבה הפיזי והנפשי מקשה עליה למצוא עבודה מתאימה. פקרטה הציגה בפני עורכת התסקיר אישור על כך שנשלחה לשיקום תעסוקתי על ידי המל"ל, לקורס ספרות, אולם היא התקשתה להתמיד בשל המגבלה הפיזית. כיום פקרטה מתקיימת מקצבת נכות זמנית, בסכום שאינו מאפשר לה לקיים עצמה או לנהל אורח חיים עצמאי. בביקור בביתה, התרשם שירות המבחן מדלות ומצוקה כלכלית.

פציעתה של פקרטה קטעה את חלומותיה ותקוותיה לבנות לעצמה חיים עצמאיים. שירות המבחן סבור כי פקרטה סובלת מטראומה שחשוב שתעבור עיבוד וכי על פקרטה להיעזר בגורמי טיפול מתאימים. לאור עלויות טיפול מעין זה ועלויות החלמתה, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם תשלום פיצויים שיתנו לפקרטה בסיס ראשוני לשיקומה, לשחרורה מתלותה באימה ויעניקו לה תקווה לבניית עתידה בארץ. הנאשם, במשיכת הדק, הפך את פקרטה מבחורה צעירה עם תקוות וציפיות רבות מהחיים בארץ, אשר האמינה בכוחה לפעול למען עצמה, לשבר כלי.

מתסקיר הנפגע שנערך אודות מאמו, מיום 1.3.10, עולה כי מאמו הינה בת 22, עלתה לבדה מאתיופיה בשנת 2005, כיום מתגוררת במרכז קליטה בדרום הארץ. מאמו נפגעה ברגלה מירי בחלק האחורי של שוק רגלה הימנית וסבלה מפצע בחלק הקדמי ושבר בשוק ועברה ניתוח. מאז הפציעה אינה עובדת ומתקיימת מקצבה של המל"ל. שירות המבחן התרשם במהלך שיחה עימה מקווים חשדניים, המבטאים אחד ממישורי הנזק שנגרם למאמו בעקבות הפציעה. טרם הפגיעה היתה מאמו בתהליך של בנייה אישית, אך לאחריה נקטעו מאמציה, החריפה תחושת הבדידות, האובדן והובילו להתמוטטות רגשית וממשית של תוכניותיה לבנייה עצמאית של חייה. במהלך המפגש עימה הרבתה מאמו לבכות. להערכת שירות המבחן היא מוצפת רגשית, אך ככל שעובר זמן מהפציעה היא מתאמצת להסתיר תחושותיה ופחדיה ביחס לעתידה, דבר המעצים את תחושת הבדידות והייאוש. מאמו סיפרה כי טרם הפגיעה סייעה כלכלית לאימה שנותרה באתיופיה. אירוע הפגיעה היה לא צפוי ולא היה לה כל חלק בו. מאמו בטאה חוסר הבנה ותסכול סביב השאלה מדוע נפגעה. מאז הפגיעה סובלת מאמו מסימפטומיים האופייניים לנפגעי אירוע טראומטי, תכנים טורדניים בחלומות וביעותים, מחשבות טורדניות אודות האפשרות כי יכלה למות, חשה תחושות חרון, אשמה, בושה ועוול, ישנה עם אור דולק בלילות וחוששת לישון לבדה. מראה של נשק גורם לה לתחושת אימה וחרדה וחוששת לפגוש בעתיד בנאשם.

לאחר הפציעה, אושפזה מאמו למשך חודש ימים, נזקקה לסיוע בפעולות בסיסיות והיתה ללא כל ליווי ודמות תומכת. בשל מצבה מאמו חשה "פגומה", חסרת ערך וחסרת כוחות למצוא תקווה בחייה.

במישור התפקודי, עד לפני כחצי שנה התהלכה בעזרת קביים. עברה טיפולי פיזיוטרפיה, מסוגלת לשבת או לעמוד למשך פרקי זמן קצרים ולכן אינה יכולה לעבוד שוב כחדרנית. הפציעה פגעה בדימויה העצמי של מאמו, המתביישת לחשוף את אבריה הפגועים, מוגבלת בהנעלה מסויימת ונמנעת ממפגשים חברתיים וממערכת זוגית.

להערכת שירוץ המבחן, בהעדר מקורות תמיכה, תתקשה מאמו לשקם עצמה. מאמו הביעה בפני שירות המבחן כי להערכתה כל עונש שיוטל על הנאשם לא ישיב מצבה לקדמותו אך רואה בפיצוי כספי אמצעי בו תוכל להיעזר כדי להטיב מצבה. שירות המבחן המליץ להכליל בין יתר רכיבי הענישה גם מרכיב של פיצוי כספי משמעותי. גם את מאמו, כמו את פקרטה, הפך הנאשם לשבר כלי. מבחורה עם שאיפות להישגים והצלחה בתהליך ההסתגלות לחיים בארץ, אשר פרנסה את עצמה בכבוד ואף תמכה באמה באתיופיה, חווה מאמו היום שיתוק, חוסר אונים, יאוש וחוסר מוצא מהמצב בו היא נמצאת היום.

הנאשם מצידו העיד שני עדי אופי.

ישי, אחותו של הנאשם, העידה כי הוריה נפטרו בילדותה, והיא והנאשם גודלו על ידי אחותם. עם עלייתם ארצה, סיים הנאשם לימודיו והתנדב לשירות צבאי. במהלך שירותו סיפר לה הנאשם כי הוא סובל מקשיים ורוצה להתאבד. העדה סיפרה זאת למפקדו, נשקו של הנאשם נלקח ממנו, והנאשם הופנה לבדיקה אצל הקב"ן. משלא נמצאה אצלו בעיה נשקו הוחזר לו. העדה סיפרה כי הנאשם תמך בה בעת היתה תלמידה ועודדה להתנדב והיא אכן התנדבה במסגרת שירות לאומי. העדה ביקשה כי יתחשבו במצבו של הנאשם.

עד נוסף היה טיו אלמו, אשר הכיר את הנאשם מיום הגיעו למרכז הקליטה לפני כשש שנים. לדבריו הנאשם סייע לו, הכיר לו את המדינה, שיחק עימו ועזר לו להתאקלם בארץ. עוד העיד כי הנאשם עודדו להתגייס לצבא.

ב"כ המאשימה טען כי הנאשם הורשע בשתי עבירות של ניסיון לרצח אשר העונש על כל אחת מהן הינו 20 שנות מאסר, בשתי עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות אשר העונש על כל אחת מהן הינו 14 שנות מאסר וכן בעבירת איומים.

אשר לעבירות אותן ביצע הנאשם כלפי פקרטה, טען ב"כ המאשימה כי אין מדובר במעשה רגעי אלא במסכת של איומים ורדיפה אשר הובילה לבריחתה של פקרטה לאילת ושבירת הטלפון הנייד שלה, אך הנאשם המשיך לאיים עליה, הגיע אליה עד אילת ואף איים עליה בסכין כי יהרוג אותה אם לא תחזור להיות עימו. משלא נענתה לדרישותיו תכנן הנאשם לרצוח אותה, כתב מכתב התאבדות והגיע לאילת לבצע זממו. הנאשם ירה בפקרטה ובחברתה מאמו, אשר כל שעשתה הוא להיות באותו רגע עם פקרטה ומבלי שהיה לה כל סכסוך עימו. הדבר מקצין, לטענת ב"כ המאשימה, את מסוכנותו של הנאשם. הנאשם ירה במתלוננות באמצעות כלי קטלני, רובה, מספר יריות, והכל בשל חוסר רצונה של פקרטה לחזור אליו. לדברי ב"כ המאשימה, נסיבות המקרה מצביעות על כך שהנאשם אדם חסר גבולות, מסוכן ויש למצות עימו את הדין. עוד טען ב"כ המאשימה כי קיימת תופעת אלימות של גברים כלפי בנות זוגם שהחליטו לנתק עימם את הקשר, תופעה בה יש להיאבק.

ב"כ המאשימה הפנה לעניין זה למספר פסקי הדין, בין היתר:

- בת.פ. 5024/08 (בית משפט מחוזי חיפה), הורשע הנאשם, בעקבות הודאתו, בעבירה של ניסיון לרצח משדקר את אשתו בסכין 7 דקירות בחלקי גופה השונים. הנאשם נדון ל- 13 שנות מאסר. עונש זה אושר בבית המשפט העליון.

- בע"פ 6297/92 המערער, צעיר שניסה לרצוח את אימו, ללא עבר פלילי, אשר הודה במעשיו וזכה לסליחת אימו, נדון ל-8 שנות מאסר בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון החמיר בעונשו וגזר עליו 12 שנות מאסר לריצוי בפועל.

- בע"פ 6841/01 נדחה ערעורו של המערער אשר ניסה לרצוח את חברתו לשעבר ואת בן זוגה באמצעות דקירות סכין. המערער נדון בבית המשפט המחוזי ל-15 שנות מאסר בגין נסיון הרצח של המתלונן ול-7 שנות מאסר בגין נסיון הרצח של המתלוננת, ובמצטבר ל- 22 שנות מאסר. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה ביחס לפגיעה בבן הזוג אשר נקלע לאירוע לא לו ושנקבעה לו נכות זמנית של 100%.

- בפ.ח. 1059/06 (בית משפט מחוזי באר שבע) הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון לרצח וחבלה בנסיבות מחמירות משהחליט הנאשם להמית את אשתו בשל כך שחשש כי בוגדת בו. הנאשם דקר את רעייתו בסכין 6 דקירות בחלקי גופה החיוניים. בנם בן ה-14 סייע לאימו וזו הצליחה להתחמק. לאחר מכן דקר עצמו הנאשם בבטנו. בשל חומרת מעשי הנאשם והעובדה כי ביצע זאת לעיני ילדיו הקטינים, גזר עליו בית המשפט עונש מאסר בפועל של 17 שנים.

- בפ.ח. 1138/07 (בית משפט מחוזי באר שבע) הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון לרצח, חבלה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין ופציעה בנסיבות מחמירות, משבמסגרת סכסוך משפחתי בשל "כבוד המשפחה" הגיע לביתה של המתלוננת, ולעיני ילדיה הקטינים תקף אותה בכך שהכה אותה באמצעות חרבות שהיו תלויים על קיר בביתה, וכן את ילדיה שניסו להיחלץ לעזרתה. בית המשפט גזר על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ