אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. המחלקה לחקירות שוטרים נ' נוריאל

מ.י. המחלקה לחקירות שוטרים נ' נוריאל

תאריך פרסום : 06/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
1233-09
06/01/2011
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
מ דינת ישראל – ע"י מח"ש
הנתבע:
יחזקאל נוריאל – ע"י ב"כ עו"ד גיספאן
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בעבירות של נסיון ללקיחת שוחד ושלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים באישום הראשון, וכן בעבירות של לקיחת שוחד ושל מרמה והפרת אמונים באישום השני.

כעולה מכתב האישום, מדובר במסכת חמורה ביותר של עבירות. הנאשם שירת במועד הרלוונטי כשוטר בית המעצר לכיש, ובתקופה זו ביקש ולקח שוחד מעצורים שונים בעד פעולות הקשורות בתפקידו.

האישום הראשון עוסק בקשריו של הנאשם עם עצור בשם אבי ביטון, ממנו ביקש הנאשם הלוואה. ביטון הציע לנאשם כי יתן לו רכב לנסיעה לאילת, ולאחר מכן הציע לו הלוואה בסך 3,000 ₪. נערכו מגעים ממושכים לקבלת טובות ההנאה, אולם טובות ההנאה לא יצאו לפועל בסופו של דבר. במקביל, ובעבור טובות ההנאה הללו, פעל הנאשם בשלוש הזדמנויות בניגוד לנהלים: פעם אחת אפשר להכניס לביטון בקבוק שהכיל וודקה, פעם אחרת איפשר להכניס לביטון סרטים בניגוד לנהלים, ובפעם השלישית לא החרים בקבוק.

האישום השני עוסק בקשריו של הנאשם עם עצור בשם מתן מימון. הנאשם פנה אליו בבקשה כי ילווה לו כסף בסכומים שבין 4,000 ₪ ל- 10,000 ₪. בשלב מאוחר יותר, הופעל מימון הנ"ל ע"י מח"ש והשיב לנאשם כי יסייע לו. הנאשם קבל פעם אחת 2,000 ₪ ופעם אחרת 600 ₪. הנאשם המשיך לפנות לעציר הנ"ל לאחר ששוחרר בבקשות למתן הלוואה של 20,000 ₪, נקבעה פגישה בנתניה בה נמסר הכסף, ואז נעצר הנאשם. בתמורה, פעל הנאשם עבור מימון הנ"ל בשתי הזדמנויות בניגוד לנהלים, בכך שאפשר לו פגישה עם מבקרים בניגוד לנהלים, ובכך שהעביר לו חבילה בה הושמו שני כדורים לבנים שנחזו להיות כדורי סם.

מדובר איפוא במסכת חמורה ביותר. בניגוד לדברי הסניגור המלומד, אין מדובר באירועים שהם על הגבול בין אישום משמעתי לאישום פלילי, אלא במעשים חמורים של קשרים פסולים בין הנאשם ששירת בבית המעצר לבין עצורים, שרשרת של עבירות שוחד, של קבלה ודרישה של טובות הנאה, ובתמורה פעולה חוזרת ונשנית שיש בה גם סטייה מן השורה.

השוחד, עבירה מוזרה ומיוחדת הוא. כמעט בכל העבירות נמצא פוגע וקורבן, תוקף ומותקף – כך בגניבה וכך בתקיפה, כך בפציעה לגוף וכך בהיזק לרכוש. רק בעבירות השוחד אין קורבן. שני הצדדים מרוויחים מהעסקה. עובד הציבור זוכה בטובת הנאה, והאזרח הבא עימו במגע זוכה בסטייה מן השורה. הקורבן של עבירת השוחד איננו נפגע קונקרטי, הוא אתה ואני - הציבור כולו. לכן, באין מתלונן, כה קשה לגלות את השוחד, ולפיכך קבעו בתי המשפט כי מן הראוי להחמיר בענישתה של העבירה.

אין צורך להכביר במילים על חומרתן של העבירות. להלן כמה ציטוטים נבחרים של בית המשפט העליון בעבירות אלה כאשר הן מבוצעות ע"י שוטרים, ציטוטים המדברים בעד עצמם:

"המבקש, שוטר במשטרת ישראל, ביצע עבירות חמורות וגרם לא רק להשחתת מידות במינהל הציבורי, אלא אף נתן ידו לכניסתן של שוהים בלתי חוקיים לישראל ובתוכם תושב הרשות הפלסטינית אשר היה מנוע כניסה לישראל מסיבות ביטחוניות. המבקש היה מודע היטב למשמעות מעשיו, לחומרה הטמונה בהן ולסכנות הפוטנציאליות הנלוות. בית-משפט זה התייחס לא אחת לחומרה היתרה הטמונה בעבירות שוחד ושחיתות ובפגיעה הרחבה שהן פוגעות ביחסי השלטון והאזרח ובמבנה החברתי כולו. נוכח חומרה זו נקבע, כי יש לנקוט בקו ענישה מחמיר כלפי החוטאים בעבירות אלה..." (רע"פ 2351/10 עודד סופר נ' מדינת ישראל, תק-על 2010(2), 3094 , 3095 (2010))."...מעשים מסוג זה עלולים לפגוע באמון הציבור במשטרה, ולהכתים ציבור שלם העושה את מלאכתו נאמנה, ועל כן נכון היה להגיב עליהם אף בעונש חמור פי כמה מזה משהושת על המערער. את זאת הדגיש גם בית המשפט המחוזי, שראה מקום ללכת לקראת המערער מאותם טעמים שהובאו בפנינו, ובעקבות מצבו הנפשי והגופני ושירותו הממושך במשטרה. הליכה לקראת המערער מעבר לכך, כמוה כזילות בחומרתם של המעשים, ולעניין זה נוסיף ונדגיש כי העונש לא חרג מרמת הענישה עליה הסכימו הצדדים..." (ע"פ 1910/09 טירן זלאי נ' מדינת ישראל, תק-על 2009(4), 2108 , 2109 (2009).

מעשיו של הנאשם הם חמורים בשני פניו של השוחד – הקבלה והתמורה. מחד גיסא, ביקש הנאשם פעם אחר פעם מעצורים טובות הנאה, ובחלק מהמקרים גם קיבלן. אין נפקא מינה שמדובר ב"הלוואות" ולא במענקים, שהרי הנאשם לא יכול היה לקבל הלוואה מגורם אחר. מאידך גיסא, העלים עיניו בהפרות של הנהלים פעם אחר פעם כלפי אותם עצורים עימם עמד בקשר. הדין עם המאשימה, כי לא רק פניו של הנאשם הלבינו, אלא פניה של משטרת ישראל כולה.

במאמר מוסגר טוען ב"כ הנאשם, כי בהתאם להלכת יחזקאל (ע"פ 511/73 יעקב יחזקאל נ' מדינת ישראל, פ"ד כט (1) 32), העבירה של הפרת אמונים נבלעת בתוך עבירת השוחד ואין להאשים ולהרשיע עובד ציבור גם בלקיחת שוחד וגם בהפרת אמונים.

יצויין כי קיימות בהלכה הפסוקה גם דעות אחרות, לפיהן כאשר קיימת סטייה מן השורה, ניתן להעמיד לדין בנפרד על עצם הסטיה מהשורה, שהיא בעלת אנטרס חברתי מוגן בנפרד מעבירת השוחד. כך קבע בית המשפט המחוזי בעניין בניזרי:

"באשר לאפשרות להרשיע גם בעבירות לקיחת שוחד וגם בעבירת מרמה והפרת אמונים - אכן נאמר כי עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, מפר בעצם מעשה זה את חובת נאמנותו כלפי הציבור, וגם לעניין הפרה זו של חובת הנאמנות, כמו לענין השוחד, אין נפקא מינה, בדרך כלל, אם סטה עובד הציבור מן השורה בעשותו את הפעולה שעבורה לקח שוחד. לפיכך, נקבע כי אין להאשים ולהרשיע עובד ציבור גם בלקיחת שוחד וגם בהפרת אמון הציבור, משום שהפרת חובת הנאמנות מובלעת ונכללת בתוך עבירת השוחד (ע"פ 511/73 יעקב יחזקאל נ' מדינת ישראל, פ"ד כט (1) 32 (להלן: "יחזקאל"), עמ' 34). במה דברים אמורים? בהרשעה בשתי העבירות בגין אותו מעשה עצמו. אולם, משהאישומים בעבירות מבוססים על מסכת עובדתית שונה אין תחולה להלכה זו. קביעה הפוכה תביא למצב בו עובד הציבור הלוקח שוחד מחסן עצמו מפני כל הרשעה עתידית בגין מעשים שיעשה תמורת השוחד, רק מפני שאלה נעשו תמורת השוחד שקיבל. כמובן שלא ניתן לקבל זאת. משהושלמה עבירת לקיחת השוחד, אשר - כאמור, אינה דורשת תוצאה בצידה, אין כל מניעה להרשיע בעבירה אחרת עבור מעשים חיצוניים ומאוחרים לעבירה..." (ת"פ (מחוזי יר') 2062/06 מדינת ישראל נ' שלמה בניזרי, תק-מח 2008(2), 1 , 162 (2008) ור' גם: ע"פ (מחוזי יר') 7663/03 גל עזרא עוזי נ' מדינת ישראל ; ע"פ 7318/95 ציוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 793 ; ע"פ 3575/99 אריה דרעי נ' מדינת ישראל ; ע"פ 3954/94 מדינת ישראל נ' לב ועוד).

אכן, בדרך כלל לא ראוי הוא שהמאשימה תייחס כמה הוראות חיקוק לאותו מעשה עצמו. יחד עם זאת, הערך המוגן אותו הפר הנאשם בעניין הנדון בא לידי ביטוי בשני פנים שונים של העבירות השונות: פניה של איש משטרה לעצורים בבקשות כספיות, יש בה סיכון של יצירת יחסי תלות ותחושת חובה. בגין בקשת טובות ההנאה וקבלתן מהעצורים, הורשע הנאשם בעבירות השוחד. אולם השוחד יכול ללבוש לעיתים גם פנים של "שלח לחמך" ללא סטייה מן השורה. בגין הפרת הנהלים במספר הזדמנויות, הורשע בהפרת אמונים של עובד הציבור. נמצא איפוא כי אין מדובר באותו מעשה ממש ונראה כי ניתן היה בנסיבות העניין להעמיד לדין בשתי העבירות. יחד עם זאת, כמובן שבעת גזירת הדין יביא בית המשפט בחשבון את העובדה כי קיימת חפיפה מסויימת בין הוראות החיקוק.

בבוא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם, שומה עליו לאזן בין שיקולי הענישה השונים, הלימה לחומרת המעשה והרתעה מזה, שיקום הנאשם ונסיבותיו האישיות מזה. באיזון זה, יש לתת משקל לעקרון הענישה האינדיבידואלית ולהימנע מהחלת כלל עונשי שרירותי. יש להביא בחשבון איפוא, גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת סיכויי השיקום (ע"פ 3820/09 מדינת ישראל נ' חיים אוחיון, תק-על 2009(3), 3549 , 3554 (2009)). אפנה איפוא לתיאור נסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מהתסקיר.

תסקיר שירות המבחן מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם. מדובר באדם כבן 50 ללא עבר פלילי, המטיל את האחריות לעבירות על מצבו הכלכלי הקשה. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם מתקשה לבחון את החלקים המכשילים שהביאוהו לביצוע העבירות, אולם לנוכח תפקודי הכללי התקין, ויכולתו להבין את חומרת המעשים, ממליץ השירות על עונש של מאסר בעבודות שירות.

יצויין כי נוכח ההכחשה של חלק מהעבירות בפני קצינת המבחן, לאחר קבלת התסקיר פנה כב' השופט מגד לנאשם בבקשה להבהרה, והנאשם חזר על הודייתו במלוא העבירות שבכתב האישום.

ההגנה הטילה את האחריות למעשים על המערכת המשטרתית, אשר מינתה את הנאשם לתפקיד ללא כל הכשרה. טיעון זה - טוב לו שלא נשמע. ייתכן שהיה ליקוי בהכשרתו של הנאשם, אולם המעשים שעשה הנאשם אינם מעשים שבשוליים, הנובעים מהעדר הכשרה. מדובר במעשים שיש בהם פגיעה בלב ליבו של האמון הציבורי במערכת. אין המדובר בדקויות נוהליות אלא בכללי אתיקה בסיסיים. הטלת האחריות על המערכת איננה מלמדת על לקיחת אחריות ממשית. הקשיים הכלכליים שהיו ועודם מנת חלקו של הנאשם, כבודם במקומם מונח, אולם אין בהם הצדקה למעשים החמורים שבוצעו.

למרות חומרתן היתרה של העבירות, הגיעה המאשימה להסדר טיעון עם הנאשם, לפיו תגביל את טיעוניה לעונש של ששה חדשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.

ככלל, אין בית המשפט משתחרר מחובתו לגזור את הדין, גם אם הצדדים הסכימו ביניהם על ענישה מסויימת. האחריות מוטלת על בית המשפט תמיד. יחד עם זאת, במטרה לעודד הסדרי טיעון, לנוכח השיטה האדברסרית ולאור הסתמכות הנאשם על הסדר טיעון, נקבע לא פעם, כי בדרך כלל על בית המשפט לכבד הסדרי טיעון. רק במקרים יוצאי דופן, כאשר הסדר הטיעון חורג באופן קיצוני ובלתי סביר מהעונש ההולם את האינטרס הציבורי בהתחשב בכלל נסיבות העניין, רק אז ראוי לחרוג מהסדר הטיעון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ