אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה נ' עמותת אליצור נווה דוד ואח'

מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה נ' עמותת אליצור נווה דוד ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
3436-07
02/12/2009
בפני השופט:
עמי קובו

- נגד -
התובע:
מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה
הנתבע:
1. רמלה עמותת אליצור נווה דוד
2. יחיאל שהרבזי
3. תלמה כהן

גזר-דין

גזר דין

רקע

הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעבירות של אי תשלום מס שנוכה, עבירה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בקשר עם סעיפים 117, 164 ו- 166 לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה ובקשר עם סעיף 222 לפקודה, בסך הכל 29 עבירות. הנאשמים 1-2 הורשעו מכוח אחריות מנהלים, עבירה לפי סעיף 224 א' לפקודה בסך הכל ב- 29 עבירות.

על-פי האמור בכתב האישום הנאשמת 1 הינה עמותה, אשר עסקה בשנים הרלוונטיות לכתב האישום בקידום כדורסל בקרב נשים. נאשמים 2 ו-3 שימשו כמנהלים פעילים בנאשמת 1 בתקופה הרלוונטית. הנאשמים היו בתקופות הרלוונטיות חייבים בניכוי מס במקור מעובדיה של נאשמת 1 בהתאם להוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה. הנאשמים ניכו ממשכורות ששילמו לעובדי הנאשמת 1 סך של 343,342 ₪, ולא שילמו סכום זה במועד לפקיד השומה. בכך עברו עבירה של אי העברת מס שנוכה במקור, והנאשמים 2 ו-3, בהיותם מנהלים פעילים בנאשמת 1, ידעו ולא נקטו בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירות.

הצדדים הודו במסגרת הסכמה דיונית, ללא הסדר לעניין העונש.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, הנאשמים 2 ו-3 הורשעו בעבירות האמורות בהיותם מנהלים פעילים בעמותה, והנאשמים לא הסירו את המחדלים. לטענת ב"כ המאשימה בתי המשפט עמדו לא אחת על החומרה הרבה של עבירות המס, ועל הצורך ליתן דגש לאינטרס הציבורי ועל הרתעת הרבים, תוך צורך להילחם בעבירות המס שהינן קלות לביצוע וקשות לגילוי. לטענת המאשימה מדובר בסכומים גבוהים של ניכויים שלא הועברו לרשויות המס. לאור זאת, עתרה המאשימה להטיל על הנאשמת 1 קנס כספי, ועל הנאשמים 2 ו-3 עונש מאסר בפועל שיעלה על שישה חודשי מאסר, וכן קנס מחמיר, מאסר על תנאי והתחייבות.

ב"כ הנאשמים טען שהנאשמת 1, העמותה, פורקה כדין כבר במהלך יולי 2005. הנאשמת 1 הוקמה לצרכי ספורט ללא כוונת רווח, והנאשמים 2 ו-3 הינם מנהלים שפעלו בהתנדבות ללא שכר או החזר הוצאות. הנאשמים 2 ו-3 לא נטלו לכיסם מאומה. מתוקף היותם תלויים בגורמים חיצוניים לצרכי תקציב, יכולתם לשלם לעובדים ולרשויות תלויה בתקציב שמועבר לעמותה. לטענת ב"כ הנאשמים, עיקר המחלוקת היא בין רשויות המס לבין עיריית רמלה אשר הייתה אחראית לתקציב העמותה והייתה ערבה לה, ולא לעמותה. לטענת ב"כ המשיב עיריית רמלה עמדה מאחורי העמותה, ולנאשמים לא הייתה שום יכולת להסיר את המחדלים. בשל המחלוקת בין העירייה לרשויות המס, בחרה העיריה לפרק את העמותה, ולפתוח תחתיה עמותה חלופית, כאשר העמותה שהינה הנאשמת 1 נותרה ללא יכולת להסיר את המחדלים מול רשויות המס.

לטענת ב"כ הנאשמים, הנאשמת 2 הינה מורה בבית-ספר ברמלה, ופעלה בעמותה מתוך שליחות בהקמת מפעל ספורט לעיר רמלה. הנאשם 3 שהינו נכה, עבר אסונות רבים בחייו, חלה ואיבד את רגלו. שני הנאשמים עסקו בעמותה בהתנדבות מלאה. הנאשמים סייעו לשחקניות הקבוצה, ופעלו בה מתוך הבנה שהעירייה מממנת את פעילות הקבוצה ופועלת מול הרשויות, לרבות רשויות המס. הנאשמים נעדרי כל עבר פלילי. הנאשמת 1 פורקה בעקבות בקשה של מס הכנסה. לפיכך, עתר ב"כ הנאשמים שלא להטיל עליהם עונש מאסר בפועל, ולהסתפק בעונש של קנס מקל.

הנאשמת עצמה תיארה את פעילותה בעמותה למען חינוך הנוער, ותיארה את מצבה הקשה.

דיון

אכן, כפי שטוענת המאשימה, בעבירות שבהן הורשעו הנאשמים, מן הראוי להטיל על נאשמים עונשי מאסר ממשיים, שיהיה בהם כדי להלום את חומרת עבירות המס. שיקול משמעותי ונוסף לחומרה קיים בכך שהמחדלים לא הוסרו, ויש להניח שאף לא יוסרו בעתיד, לאור פירוקה של הנאשמת 1.

מאידך גיסא, כפי שטען ב"כ הנאשמים, הנאשמת 1 הינה עמותה אשר פעלה בחסותה ובמימונה של עיריית רמלה. בעקבות סכסוך ומחלוקת עם רשויות המס החליטה, כפי הנראה, העירייה לפרק את העמותה, ולהפעיל תחתיה עמותה אחרת, באופן שחוב המס של העמותה נותר ללא פירעון. בשל החלטה זו עמדו הנאשמים 2 ו-3, ששימשו כמנהלים בעמותה, בלא שום יכולת מעשית להסיר את מחדליה של הנאשמת 1. טענה זו שנטענה על-ידי ב"כ הנאשמים לא נסתרה על-ידי המאשימה, ואף הובאו לביסוסה מספר ראיות, אשר כוללות בין היתר את פרוטוקול הדיון בתיק פש"ר 1906/05 מיום 14.11.05 בעניין הנאשמת 1. בנוסף לכך הגיש ב"כ הנאשמים פרוטוקול ישיבה באגף מס הכנסה מיום 1.8.01, בעניינה של הנאשמת 1, שממנו עולה שבפגישה נכחו נציגי מס הכנסה והעירייה, ואילו הנאשמים 2 ו-3 כלל לא נכחו בפגישה. אף בפרוטוקול זה יש כדי לתמוך בטענת ב"כ הנאשמים. הוא הדין בסיכום דיון מיום 15.3.01 בלשכת סגן הנציב בנושא הסדר חובותיה של הנאשמת 1. אף בדיון זה נכחו נציגים בכירים מטעם מס הכנסה מצידו האחד של המתרס, ונציגי העירייה, לרבות ראש העירייה, מצידו השני של המתרס, כאשר הנאשמים 2 ו-3 כלל לא נכחו בישיבה. במסגרת ישיבה זו אף הוסכם על דעת הנוכחים על פריסת חובות העמותה לתשלומים.

לאור המסמכים האמורים, נדמה כי אכן הדין עם ב"כ הנאשמים, וכי הלכה למעשה יכולתם של הנאשמים 2 ו-3 להסיר את המחדלים הייתה מוגבלת ביותר, אם בכלל. אף חלקם באשמה הנוגעת לאי תשלום המס מלכתחילה מוגבל.

זאת ועוד, הנאשמים 2 ו-3 הינם אנשים נורמטיביים, אשר אין לחובתם כל עבר פלילי קודם מכל סוג שהוא. הם פעלו בעמותה בהתנדבות מלאה, ולא לשם עשיית רווח. עוד יצוין, כי מדובר בעבירות שבוצעו בשנים 2000-2004, וחלוף הזמן מאז מהווה אף הוא שיקול לקולא. עוד יש לזקוף לקולא את הודאת הנאשמים באשמה.

לפיכך, סבורני, לאור נסיבות המקרה, יש לחרוג לקולא ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה. כן סבורני כי יש ליתן משקל לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים. לפיכך אין מקום למצות עם הנאשמים את חומרת הדין על אף הענישה המקובלת במקרים אלו וזאת לאור עיקרון הענישה האינדיבידואלית.

אשר על כן, סבורני כי אין מקום להורות על עונש של עבודות שירות או של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בעניין זה, סבורני שמבחינת עונש המאסר, לאור השיקולים המיוחדים הנוגעים לתיק זה, עונש צופה פני עתיד יהלום את נסיבות המקרה. יחד עם זאת, לנוכח השיקולים האמורים לעיל לחומרה, ולאור סכומי הכסף המשמעותיים שנגרעו מקופת המדינה, סבורני שיש מקום להשית על הנאשמים קנס כספי משמעותי, שיהיה בו כדי להלום את השיקולים לחומרה, ולהוות ענישה מוחשית וממשית עבור הנאשמים בתיק זה.

אשר על-כן, אני גוזר על הנאשמת 1 קנס כספי בסך 10,000 ₪.

על כל אחד מהנאשמים 2 ו-3 אני גוזר את העונשים הבאים:

שישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעברו במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי פקודת מס הכנסה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ