אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה נ' י.י. הפקות ירושלים בע"מ ואח'

מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה נ' י.י. הפקות ירושלים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 12/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
5765-07
12/09/2010
בפני השופט:
שולמית דותן

- נגד -
התובע:
מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה
הנתבע:
1. י.י. הפקות ירושלים בע"מ
2. אילן לוי
3. יוסף לוי

גזר-דין

גזר דין

הנאשמים הורשעו, על פי הודאותיהם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, ובין היתר במספר רב של עבירות לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), בקשר עם סעיפים 117, 164 ו-166 לפקודה, וכן במספר עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודה. נאשמים 2 ו-3 הורשעו בכל העבירות הנ"ל מכח הוראת סעיף 224א לפקודה, בהיותם מנהלים פעילים של נאשמת 1 (להלן גם – החברה).

כתב האישום הוגש בדצמבר 2007, והוא כולל שבעה אישומים. על פי המפורט באישום הראשון, הנאשמים ביצעו עבירת אי העברת מס שנוכה במקור, בכך שלא שילמו במועד לפקיד השומה את מס ההכנסה שניכו ממשכורות עובדיהם, בלי שנמצא לכך הצדק סביר, ובסך הכל – 14 עבירות, שהמס שהתחייב בגינן עומד על 171,187 ₪.

באישומים הנוספים נטען, כי הנאשמים עברו עבירות רבות של אי הגשת דו"ח במועד, בלי שנמצאה לכך סיבה מוצדקת. בין היתר, נטען, כי נאשמים 2 ו-3 לא הגישו דו"ח בנוגע להכנסותיה של נאשמת 1 לשנות המס 2005 ו-2006, וכן בנוגע להכנסותיהם שלהם באותן שנים.

המאשימה ביקשה להטיל על נאשמת 1, שהיא חברה הנמצאת בתהליך פירוק, קנס סמלי. אשר לנאשם 2, שלו עבר פלילי בעבירות מס, ביקשה המאשימה להטיל עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על 6 חודשים, וכן מאסר על תנאי, קנס והתחייבות שלא לעבור עבירות מס נוספות. גם על נאשם 3, שהוא נעדר עבר פלילי, ביקשה המאשימה לגזור עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות כנ"ל שלא לעבור עבירות מס נוספות.

בפי הנאשמים מספר טיעונים. הנאשמים טוענים, כי המחדל נשוא כתב האישום נבע משרשרת של אירועים ונסיבות, שלא היו תלויים בהם. כמו כן הם טוענים, כי המס שנוכה במקור על ידי רשויות המס שולם ביתר, היינו, כי תשלום סכומי הכסף שהצטברו כתוצאה מניכוי מס במקור גבוהים בהרבה מן החוב האמיתי לרשויות המס.

תהליך הידרדרותה של נאשמת 1, עד לקריסתה, מתואר לפרטיו במספר מכתבים ומסמכים שהגישו הנאשמים לאורך ההליך. מדובר במפעל דפוס, שהוקם בשנת 1993, ולאורך מספר שנים ידע הצלחות והישגים. ואולם, לטענת הנאשמים, למן פרוץ האינתיפאדה האחרונה, באוקטובר 2000, החלה ירידה דרסטית ברווחיה של החברה ועד מהרה היא צברה הפסדים כבדים.

לטענתם, העיכוב בהגשת הדו"חות נבע כתוצאה מסכסוך כספי שהתגלע באוקטובר 2005, בינם לבין מנהלת החשבונות של החברה באותו זמן. האחרונה הגישה תביעה אזרחית נגדם ובמקביל סירבה למסור לידם את חומר הנהלת החשבונות לשנים 2004 ו-2005. בשל כך נמנע מהם להגיש את המאזנים הכספיים של החברה לצורך עריכת השומה, דבר שהוביל לביטול פטור מניכוי מס במקור, שלא היו זכאים, ולהטלת עיקולים שונים על נכסי החברה. מגמת אי-היציבות נמשכה במהלך שנת 2006, כאשר מתחילת השנה ריצה נאשם 2 בתיק, עונש מאסר בעבודות שירות שהוטל עליו בתיק קודם.

במהלך התקופה שמרו על קשר רציף עם רשויות המס בנוגע לנסיבות העיכוב בהגשת הדו"חות, וגם שטחו את טענותיהם במפורש בפניות בכתב ובעל פה לפקיד השומה, מעת לעת, וגם במהלך חקירתם. טענה זו נתמכת במכתבים שהוגשו לרשויות המס טרם הגשת כתב האישום, ואשר הוצגו לבית המשפט.

בתחילת שנת 2007 הורה בית המשפט (כב' השופט ג' ארנברג, ת"א (י-ם) 1985/06) למנהלת החשבונות להשיב לנאשמים את מסמכי החברה הנוגעים לשנת המס 2004, ובסוף אותה שנה פסק לה שכר טרחה מסוים, נמוך בהרבה מסכום התביעה, וכן הורה לה להשיב את כל החומר שנותר בידה. רק אז ניתן לנאשמים להעביר את החומר למנהל חשבונות אחר כדי שיגיש את דו"חות המס לשנים 2005-2006.

במהלך שנת 2008, ובמקביל להליך הפלילי שנפתח נגדם, הוגשה בקשת פירוק נגד נאשמת 1, מטעם אגף המכס והמע"מ ואגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, בגין הצטברות חובות מס בסכומים גבוהים.

על פי טענת ב"כ הנאשמים, במהלך חודש דצמבר 2009 הוגשו לפקיד השומה דוחות המס של הנאשמים לשנים 2005-2006, אשר מגלמים הפסד מתואם לצורכי מס בסכום כולל של 3.22 מיליון ₪, אשר יחד עם הפסדים קודמים מצטבר לסך כולל של 6.7 מיליון ₪.

הדוחות התקבלו על ידי פ"ש ירושלים 1 ואושרו כדוחות מבוקרים. על פי טענת ב"כ הנאשמים, די באמור כדי לשמוט למעלה מ-80% מהחובות המיוחסים לנאשמת 1 בבקשת הפירוק. לטענתם, עניין זה גם מצביע לכך, שתצהירים שהגישו רשויות המס לצורך בקשת הפירוק סותרים את המצב העובדתי ומציגים אותו באופן שגוי ומוטעה.

זאת ועוד – לטענתם, יש לתמוה על כך שהחוב למס הכנסה בגין שומות "לפי מיטב השפיטה" הגיע לסך 2.6 מיליון ₪, כפי שצוין בבקשת הפירוק, וזאת בשעה שעוד לפני הגשת בקשת הפירוק היו ביד רשויות מס נתונים המצביעים לכך, שהפסדיה הצבורים של נאשמת 1, נכון לשנת המס 2004, מגיעים לסך של 3.68 מיליון ₪.

יתירה מכך, לטענתם, סגן הגובה הראשי בפ"ש ירושלים 3, מר בני ארוך, אישר כי רשויות המס מחזיקות אצלן יתרות החזר המגיעות לכאורה לנאשמת 1, ואשר עומדות על סך של 507,908 ₪ קרן, סכום שגבוה פי שלושה מחוב הניכויים הנזכר בכתב האישום, ויש לתמוה אפוא על החלטת התביעה להגיש נגד הנאשמים את כתב האישום.

על יסוד האמור, הם טוענים, כי לא היתה כל הצדקה להגשת בקשה לפירוק החברה ולהטלת קנסות וריביות על החוב המקורי. למעשה, טענת הנאשמים היא לעינוי דין מצד רשויות המס ומצד המאשימה.

לעניין זה קבל ב"כ נאשם 3 על כך, שבקשה שהגיש למס הכנסה לקיזוז חוב הניכויים כנגד היתרות המצויות בידי רשויות המס, נדחתה, מן הטעם שבקשת הפירוק כבר נדונה בבית המשפט.

לאור זאת מבקשים ב"כ הנאשמים לראות בהגשת הדוחות ובעובדה שרשויות המס עודן מחזיקות בהחזר מס בגובה 507,908 ₪, משום הסרת המחדלים הנזכרים בכתב האישום. בסיכום האמור, ומכל הטעמים שפורטו, הם סבורים שיש להסתפק בעונש פחות.

בכל הדיונים שהתקיימו לאורך ההליך וכן בטיעוניו לענין העונש, ביום 14.4.2010, הכחיש ב"כ המאשימה בתוקף את הטענה, כי אצל רשויות המס מוחזקות יתרות החזרי מס בסך הנטען, וטען, כי בידו לאשר רק כי בידי פקיד השומה יתרת החזר בסך 9,000 ₪ בלבד. רק בדיון מיום 15.6.2010, דיון שנועד לכתחילה למתן גזר הדין, אישר ב"כ המאשימה בהגינותו, כי אכן נפלה טעות והנתון שעליו הסתמך בטיעוניו היה שגוי, ולמעשה, בידי פקיד השומה יתרות החזר בסך הנטען, ומשמעות הדבר כי המחדלים כולם הוסרו זה מכבר.

כאמור וכפי שעולה גם מראיות ההגנה לעונש, במהלך השנים ניסו הנאשמים להסדיר את חובותיהם למס הכנסה. במהלך אותן שנים הסבירו הנאשמים לרשויות המס את הקושי שבפניו הם עומדים בסילוק חובותיהם והסרת המחדלים, ודאגו לעדכן את פקיד השומה בנעשה בהליך המשפטי שהתנהל במקביל, ואשר בסופו הם צפויים היו לקבל את כל החומר הנחוץ להם לצורך עריכת הדוחות. כמו כן, הנאשמים טענו, כי בד בבד עם ההליכים המינהליים והמשפטיים הם עשו מאמצים רבים להבראתה של נאשמת 1, ובין היתר הזרימו סכומי כסף משמעותיים מכיסם הפרטי לקופת החברה. כספים אלה הגיעו, בין השאר, ממכירת מרבית נכסיהם הפרטיים, כך שהם נותרו חסרי כל רכוש, והכל, כאמור, על מנת להזרים דם חדש לחברה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ