אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. בית המכס ומע"מ נ' א.פ. בילדינג בניה ופיתוח ואח'

מ.י. בית המכס ומע"מ נ' א.פ. בילדינג בניה ופיתוח ואח'

תאריך פרסום : 17/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
2317-09
12/09/2013
בפני השופט:
ד"ר אוהד גורדון

- נגד -
התובע:
מ.י. בית המכס ומע"מ
הנתבע:
1. א.פ. בילדינג בניה ופיתוח
2. פהד אבו חמדייה

גזר-דין

גזר דין

רקע

הטיפול בהליך זה החל בפני מותב אחר, הותלה לבקשת המאשימה, חודש וכעבור תקופה הועבר אלי. לאחר ישיבה לבירור המחלוקות, ביום 16.5.13, הודיעו הצדדים כי גיבשו הבנות, והוגש כתב אישום מתוקן. בדיון שנערך ביום 21.5.13 הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשעו, ונשמעו טיעוני המאשימה לעונש. אלא, שדברים אותם אמר הנאשם 2 בהמשך הובילו לביטול הכרעת הדין וההליך נקבע לשמיעת הוכחות. ביום 4.6.13 החלה הבאת הראיות, ונשמעה עדותם של שני עדי תביעה. אז הודיעו הצדדים כי הם מבקשים לחזור להבנות הנזכרות לעיל, לפיהן יודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשעו, ללא הסכמה במישור העונשי. כך היה. ביום 11.7.13 השלימו הצדדים את טיעוניהם לעונש.

אלה העובדות בהן הודו הנאשמים: הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") נרשמה בפברואר 2006 לצרכי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), בתחום קבלנות כללית ועבודות בניין. נאשם 2 (להלן: "הנאשם") היה מנהלה הפעיל בכל התקופה הרלבנטית. בתקופה 2-8/07 הגישה הנאשמת, באמצעות הנאשם, שבעה דוחות תקופתיים מהם נוכה מס תשומות בסכום כולל של 651,507 ₪, בהיסמך על חשבוניות מס פיקטיביות: חשבוניות, שלא שיקפו עסקאות אמת או התחייבויות לבצע עסקאות בין הגופים שהנפיקו אותן לבין הנאשמת. זאת, לפי הפירוט הבא: שש חשבוניות על-שם "בני סאמר בע"מ" בסכום עסקאות של 809,699 ₪ וסכום מס של 108,661 ₪, שתי חשבוניות על-שם "עבאסי מוחמד" בסכום עסקאות של 392,700 ₪ וסכום מס של 52,700 ₪, ועשרים חשבוניות על-שם "שמדר הנדסה ובנין בע"מ" בסכום עסקאות של 3,649,201 ₪ וסכום מס של 490,146 ₪.

בגין מעשים אלה, הורשעו הנאשמים בשבע עבירות של מסירת דוחות הכוללים ידיעה לא נכונה או לא מדויקת, לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ.

טיעוני הצדדים לעונש

בטיעוניה, עמדה המאשימה על חומרת העבירות ועל הנזק שנגרם לקופת הציבור. עוד נטען כי מדובר בחלק מ"מכת מדינה" של עבריינות מס, אשר הביאה לגיבוש מדיניות ענישה קפדנית. בנוסף פורט חלקו של הנאשם, שניהל את החברה, הוציא חשבוניות ושיקים, העביר את החומר הנדרש להנהלת החשבונות ומכאן אחריותו לדוחות מושא כתב האישום. צוין, כי החשבוניות הנדונות נוגעות לעסקאות בסכום של מיליוני שקלים, דבר המדגיש את מודעותו של הנאשם לעבירה. עוד נטען, כי בשל התחמקות הנאשם הותלה ההליך וחודש רק בחלוף כשנה וחצי, והוזכר כי הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן נשמעה רק לאחר שהחלה פרשת ההוכחות, נשמעו מספר עדים והתייצבו בבית המשפט שלושה עדים נוספים. לבסוף צוין, כי הנאשמים לא השיבו לקופת המדינה ולו חלק מסכום המס הנדון.

המאשימה עתרה לגזור על הנאשם שנת מאסר, וכן מאסר מותנה וקנס. על הנאשמת, שאינה פעילה, עתרה המאשימה לגזור קנס סמלי.

ב"כ הנאשם ביקש, מנגד, להסתפק במאסר על תנאי, ולחלופין במאסר לריצוי בעבודות שירות. הוא הציג את נסיבותיו האישיות של מרשו: פועל העובד בשיפוצים, מפרנס לבדו את שני ילדיו ואת הוריו ומצוי בקשיים כלכליים לרבות הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו. יצוין, כי לא הוצגו אסמכתאות לטענות אלה. עוד טען הסנגור כי אין למרשו רישום פלילי, והמאשימה אישרה זאת. בנוסף, צוין התיקון שנערך בכתב האישום במסגרת ההבנות עם המאשימה, במסגרתו הומר סעיף עבירה חמור יותר הכולל יסוד נפשי של מטרה, לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, בסעיף הנוכחי. עו"ד אבו-קטיש הוסיף והכחיש, כי מרשו התחמק מן הדין, וטען כי המאשימה לא עשתה די לאתרו.

ההגנה הוסיפה והציגה טענות שבעובדה אותן יש, לעמדתה, לזקוף לזכותו של הנאשם. נטען, כי הנאשם נוצל בידי אחרים שפיתו אותו בהבטחות, תוך רמיזה שאותם "אחרים" הם שביצעו בפועל את העבירות שעה שהנאשם שהה במעצר בית, וטענה לפיה המאשימה לא עשתה די כדי לאתרם.

מתחם העונש ההולם

הנאשמים חטאו בעבירות חמורות. פעמים מספר הגישו לרשויות המס דוחות, בהם נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות כבסיס לניכוי תשומות כוזב. במעשיהם התחמקו במודע מתשלום מס בגובה של מאות אלפי שקלים ופגעו פגיעה של ממש בקופה הציבורית.

במקרה דומה סקרתי לאחרונה את השיקולים הבאים, היפים גם לקביעת מתחם הענישה בעניינם של הנאשמים:

"המדובר בהתנהלות פלילית בדרגת חומרה גבוהה. להבדיל מן הגישה, שדומה כי רווחה בקרב חלקים מן הציבור, לפיה התחמקות מתשלום מס היא מעשה המצוי בתחום 'האפור' של האיסור הפלילי ואינו פוגע באיש, הרי שבפועל פוגעת היא בכולנו, בני החברה האחרים שנדרשים לשאת בעול הכלכלי ממנו התחמקו הנאשמים. לגבי הגישה האמורה נפסק, כי 'תפישה זו יש לעקור מהשורש. כך בדרך כלל, ובמיוחד במדינה שצרכיה כה רבים ואמצעיה כה דלים, והמתחבטת מזה שנים במצוקות תקציביות של ממש, ובממדי עוני ההולכים וגדלים' )ע"פ 2407/05 מן נ' מדינת ישראל, פיס' 4 (פורסם בנבו, 11.7.05)). חומרת עבירות המס מודגשת גם בדרך ביצוען, במחשכים ובדרכי עורמה, באופן המקשה על איתור העבירות, חקירתן והעמדת המעורבים לדין (שם). עבירות אלה מוסיפות ופוגעות באמון הציבור בשלטון החוק, בפרט של חלקים נרחבים בציבור הנושאים בנטל המס ועלולים לחוש מקופחים אל מול אלה המתחמקים ממנו.

על רקע זה, גובשה בפסיקה מדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס, השמה דגש על עונשי מאסר, כמענה עונשי הולם המכוון לצמצום התופעה (ראו למשל עניין מן הנ"ל, רע"פ 254/06 רומל קעדאן נ' מדינת ישראל, פורסם באתר הרשות השופטת, 20.6.06). בחינת מקרים דומים בהם הורשעו נאשמים בעבירות הנדונות מעלה, כי במקרים אלה נגזרו עונשי מאסר בני מספר חודשים לריצוי בפועל, ובמקרים אחרים נפסק כי המאסר ירוצה בעבודות שירות. זאת ועוד, לפי המדיניות האמורה עשויות נסיבות אישיות לסגת בפני האינטרס הציבורי של הוקעת עברייני המס. לכן, במקרים דומים הוטלו עונשי מאסר גם על נאשמים ללא עבר פלילי ואף בעלי נסיבות אישיות מורכבות. ליישום מדיניות הענישה ראו ע"פ (חי') 15831-12-09 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 10.6.10, אושר ברע"פ 4682/10 מיום 20.6.10; ת"פ (ב"ש) 40951-09-10 מדינת ישראל נ' אבו ג'עפר, פורסם בנבו, 24.1.13; ת"פ (פ"ת) 4043-08-11 מדינת ישראל נ' עמר, פורסם בנבו, 7.1.13; ת"פ (י-ם) 9928/08 מדינת ישראל נ' נתשה, פורסם בנבו, 1.11.12, ת"פ (נצ') 11340-05-09 אגף המכס והמע"מ נצרת נ' ריינה ואח', פורסם בנבו, 5.6.12; ת"פ (י-ם) 4488/09 מדינת ישראל נ' פוליקליניק, פורסם בנבו, 8.9.11; ת"פ (ק"ג) 323/04 מע"מ אשדוד נ' סורוצקי ואח', פורסם בנבו, 1.11.10; ת"פ (פ"ת) 3823/07 מע"מ פ"ת נ' אמיקוף, צפריר ואח', פורסם בנבו, 15.2.10; ת"פ (ב"ש) 2248-07 מע"מ באר-שבע נ' א. אלצנע בע"מ ואח', פורסם בנבו, 3.2.10.

במקרים חריגים לחומרא, למשל כאשר העבירות נמשכו לאורך זמן רב וסכום המס הגיע למליוני ₪, הוטלו עונשי מאסר ממושכים. כך למשל נגזרו 18 חודשי מאסר בע"פ (חיפה) 6726-08-10 בית המכס חיפה נ' סלמן, פורסם בנבו, 13.1.11. מנגד, בהינתן נסיבות חריגות, אישיות ואחרות, ובדגש על הסרת המחדל, הוטלו עונשים קלים יותר עד כדי הסתפקות במאסר מותנה ובקנס (ראו למשל ת"פ 718-07-11 (רמלה) מע"מ רמלה נ' ביסמוט, פורסם בנבו, 29.1.13; ת"פ (י-ם) 50621-03-11 מדינת ישראל נ' איילה בטחון ואח', פורסם בנבו, 17.1.13; ת"פ 3067/08 (רמלה) מע"מ רמלה נ' מיכאל, פורסם בנבו, 7.5.12; ת"פ (ת"א) 42631-07-10 מדינת ישראל נ' אלבן רהיטים ואח', פורסם בנבו, 20.3.11). אלה ואלה מקרי-קצה, שלא ניתן להיסמך עליהם לצורך קביעת מתחם העונש ההולם.

בנוגע לרכיב הקנס, הענישה הנוהגת מגוונת. לעיתים נגזרו קנסות שעמדו על כשניים וחצי עד שלושה אחוזים מסכום המס שלא שולם (עניין נתשה הנ"ל, עניין עמר הנ"ל), ואילו במקרים אחרים נגזרו קנסות העומדים על כחמישה עשר עד שמונה עשר אחוזים מן הסכום (עניין מיכאל הנ"ל, עניין מחאג'נה הנ"ל. והשוו: עניין אבו ג'עפר הנ"ל). לעמדתי, ראוי להציב את הענישה הממונית בשורה אחת עם יתר רכיבי הענישה, ולשלבה במדיניות הקפדנית הננקטת כלפי עברייני המס. אלה פועלים מתוך מניע כלכלי, ולנוכח פיתוי לרווח משמעותי. על העונש לבטא את חומרת המעשים גם בהיבט הכספי, תוך פגיעה ניכרת בכיסו של העבריין ויצירה, כך, של תמריץ-נגד לפיתוי האמור" (ת"פ (י-ם) 22183-05-11 מדינת ישראל נ' בואצ'י הובלות ואח', עמ' 4-5 (פורסם בנבו, 23.5.13)).

כאמור, סקירה זו נוגעת גם לענייננו.

לצד השיקולים העוסקים בחומרת העבירות ובמדיניות הענישה, יש לאמוד את מתחם העונש ההולם בהתאם לרכיב נוסף של עקרון ההלימה: מידת האשם. בעניינו של הנאשם, מדובר באלמנט משמעותי. הנאשם שימש כמנהלה הפעיל של הנאשמת בכל התקופה הרלבנטית, ובאמצעותו הגישה הנאשמת את הדוחות הכוזבים מושא האישום. תרומתו לפגיעה בערך המוגן משמעותית, וכוללת ידיעה על שימוש בחשבוניות פיקטיביות להונאת רשויות המס. מנתונים אלה נגזר אשמו.

בניסיון לגרוע מאחריותו של הנאשם, העלתה ההגנה טענות עובדתיות שונות. לאחר שקילה, אינני סבור כי יש בטענות אלה כדי לסייע לנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ