אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ"ח 5499/16

מ"ח 5499/16

תאריך פרסום : 20/11/2016 | גרסת הדפסה
מ"ח
בית המשפט העליון ירושלים
5499-16
17/11/2016
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
דודי בר יוסף
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד יוסף (ג'ואי) אש
החלטה

 

א.           בקשה שניה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן חוק בתי המשפט או החוק); ליתר דיוק, בקשה לעיון חוזר בהחלטה בבקשה קודמת, כפי שיפורט להלן.

 

ב.                  ביום 15.7.08 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים צ' צפת וד' אבניאלי) את המבקש בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 וגזר עליו מאסר עולם (תפ"ח 1069/07). ערעורו של המבקש לבית משפט זה (השופטים א"א לוי, א' גרוניס – כתארו אז – וח' מלצר) נדחה ביום 21.9.11 (ע"פ 7355/08). ביום 17.12.15 נדחתה על ידי בקשה למשפט חוזר במ"ח 4384/15 (להלן הבקשה הראשונה). ביום 11.7.16 הגיש אבי המבקש, ירמיהו בר יוסף (להלןבר יוסף), בקשה נוספת למשפט חוזר (להלן הבקשה השניה); כאמור, במהותה מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה בבקשה הקודמת, כפי שניתן ללמוד אף מכותרתה: "בקשה משלימה לעריכת משפט חוזר שהוגשה ב-28.08.2015". תגובת המשיבה הוגשה ביום 29.9.16, והתיחסות מטעם המבקש לתגובה הוגשה ב-5.10.16.

  

רקע והליכים קודמים

 

ג.            הרקע לבקשה תואר בהרחבה בהחלטה בבקשה הראשונה, ועל כן יובא להלן בתמצית בלבד. לפי עובדות כתב האישום, בלילה שבין 14.6.07 ל-15.6.07 המית המבקש את רעייתו, אורית זלצמן בר יוסף ע"ה (להלן המנוחה), על ידי חניקתה. האירוע התרחש בעיצומו של ויכוח שפרץ בין בני הזוג בנוגע לטיפול בבנם התינוק, אשר בשיאו נטל המבקש סדין וסתם באמצעותו את פיה של המנוחה, תוך שהפעיל לחץ על צווארה וחנק אותה; על פי האישום, מעשים אלה בוצעו בעקבות החלטת המבקש להמית את המנוחה. לאחר המאורע הסתיר המבקש את גופתה במכולה סמוכה לביתם, לקח עמו את הילדים ועזב את הבית.

 

ד.            ביום 15.7.08 הרשיע בית המשפט המחוזי את המבקש ברצח, כמתואר בפסקאות ו'-ט' להחלטה בבקשה הראשונה. נקבע, כי בליל מותה של המנוחה אכן נתגלע ויכוח בין בני הזוג, אולם נדחתה גרסתו של המבקש לפיה ביקש רק להשתיק את המנוחה, ולא התכוון לחנוק אותה ולגרום למותה. נפסק איפוא כי במעשיו של המבקש התקיימו היסודות הנדרשים לשם הרשעה בעבירת הרצח: החלטה להמית, הכנה למעשה ההמתה והעדר קנטור מצדה של המנוחה.

 

ה.           המבקש עירער על פסק הדין לבית משפט זה. הערעור נסב על שאלת היסוד הנפשי של עבירת הרצח, ונגע בפרט לקביעת בית המשפט המחוזי כי גמלה בלבו ההחלטה להמית את המנוחה. בתוך כך נטען, כי לא נשללה האפשרות שלפיה מקור מותה של המנוחה בהפרעה בקצב הלב, שנגרמה מהפעלת כוח על צווארה לזמן קצר בלבד. המבקש גרס, כי טענה עובדתית חלופית זו תומכת במסקנה שלא התכוון להמית את המנוחה, אלא רק להשתיקה. כמפורט בהחלטה בבקשה הראשונה (פסקאות י'-י"ב), ערעור המבקש נדחה ביום 21.9.11. נקבע, כי גרסתו בדבר חניקת המנוחה לזמן קצר בלבד אינה מתיישבת עם המארג הכולל של הראיות בתיק, ולכן לא נמצא מקום להתערב במסקנה של בית המשפט המחוזי לפיה חנק המבקש את המנוחה והביא בכך למותה. אשר ליסוד הנפשי, נפסק כי התקיים בבירור רצון מצדו של המבקש להמית את המנוחה; זאת, בין אם לפת את צווארה באופן רגעי בלבד, ובין אם הפעיל עליו לחץ ממושך ובעוצמה רבה, כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי, ותוּקַף כאמור על ידי בית משפט זה.

 

ו.             עובר להגשת הבקשה הראשונה, עתר המבקש לבית משפט זה (בש"פ 3303/04) בבקשה לבצע בדיקה היסטולוגית – בדיקה שעניינה בחינת מאפייני הרקמות, ולא נערכה במהלך המשפט – בדגימות אשר נלקחו מהמנוחה. נטען, כי הבדיקה תוכל לסייע בידיו להגיש בקשה למשפט חוזר, במטרה להמיר את הרשעתו בעבירת הרצח להרשעה בהריגה בלבד. ביום 9.7.14 התקבלה הבקשה (השופטת ד' ברק-ארז), כמתואר בפסקאות י"ג-י"ד להחלטה בבקשה הראשונה. בין היתר, נימק בית המשפט את החלטתו בפוטנציאל הגלום בבדיקה להוכחת גרסתו החלופית של המבקש, לפיה נבעה סיבת המוות מלחץ רגעי על הצוואר.

 

ז.             לאחר שנערכה הבדיקה, הגיש המבקש ביום 12.8.15 בקשה לעריכת משפט חוזר בפני בית משפט זה, היא הבקשה הראשונה. במסגרת זאת, נטען לקיומן של ראיות חדשות שלא עמדו בפני בית המשפט המחוזי ואף לא בפני בית משפט זה במהלך הערעור, אשר יש בכוחן – לדידו של המבקש – להביא לזיכויו מעבירת הרצח ולהרשיעו בהריגה. טענות המבקש הובאו בפירוט רב בהחלטה בבקשה הראשונה (פסקה ט"ו) ועל כן יתוארו להלן בראשי פרקים בלבד:

 

חוות הדעת ההיסטולוגית שערך הפתולוג ד"ר קונסטנטין זייצב: המבקש טען כי ממצאי חוות הדעת שבוצעה נוכח החלטת בית משפט זה – שלא היו, כאמור, בפני הערכאה הדיונית וערכאת הערעור – תומכים בגרסה עובדתית חלופית לזו שנקבעה במשפט, לפיה מתה המנוחה מדום לב אשר מקורו בגירוי עצבי שנגרם לאחר הפעלת לחץ קצר על צווארה, ולא עקב מנגנון חנק. עוד נטען, כי ד"ר זייצב לא ערך את חוות הדעת בהתאם להחלטת השופטת ד' ברק-ארז, הנזכרת מעלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ