אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.ח.(מוני)להשקעות ונכסים בע"מ נ' יוסף עודה ואח'

מ.ח.(מוני)להשקעות ונכסים בע"מ נ' יוסף עודה ואח'

תאריך פרסום : 27/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
519-08,593-08,131-08
27/07/2010
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
התובע:
ח.ל.ס חברה לבנייה בע"מ
הנתבע:
1. ס.ק.ס צפון יזום ואחזקות בע"מ
2. עודה יוסף
3. עודה איברהים
4. חדאד נידאל
5. חדאד אסעד
6. חדאד באסל
7. חדאד ג'מאל
8. דכואר נכלה
9. שותפות "כאן זמאן"
10. מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית

החלטה

נתוני רקע

1.בפניי בקשה שהוגשה לפי פקודת בזיון בית משפט, בגדרה עותרת המבקשת לחייב ולכוף במאסר ו/או בקנס את המשיבים לקיים ולמלא אחר הוראות פסק הדין שניתן ביום 15.1.09 על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה מפי כב' השופט י' עמית (להלן: "פסה"ד"). בנוסף מתבקש בית המשפט להורות למשיבים להימנע מכל פעולה ומעשה שמשמעותם הפרת פסק הדין או סיכול זכויות המבקשת על פיו, ולחילופין ליתן כל סעד אחר שיהא נכון וצודק בנסיבות העניין על מנת לאכוף את פסק הדין.

2.פסק הדין נשוא הבקשה שבפניי, נתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, ואשר נועד לסיים מחלוקות והליכים במספר תיקים שאוחדו במסגרת התיק העיקרי. ההליכים נגעו בעיקרם לפרויקט בניה שהחל על ידי המשיבים 1 עד 8 להקמת מבנה מסחרי, ואשר נעשה על פי הסכם פיתוח שחתמו המשיבים הנ"ל עם מינהל מקרקעי ישראל - המשיב מס' 10 (להלן: "הפרויקט").

3.במסגרת הסדר הפשרה הוסכם כי המבקשת רשאית להירשם כבעלת זכויות החכירה והחזקה הבלעדית לגבי שלב ב' של הפרויקט, וכי זכויות הבניה וכן אחוזי הבניה עפ"י התוכניות הקיימות ו/או העתידיות שייכות למבקשת בלבד. עוד נקבע כי השותפות על כל יחידיה תחתום על יפוי כוח בלתי חוזר המסמיך את ב"כ המבקשת לבצע את כל הפעולות הדרושות לצורך עיגון ורישום זכויותיה של המבקשת, לרבות העברת הזכויות על שמה במינהל מקרקעי ישראל.

להסכם הפשרה הנ"ל, ניתן כאמור תוקף של פסק דין.

טענות המבקשת

4.לטענת המבקשת, חרף התחייבויותיהם הברורות, לא נקטו המשיבים בכל פעולה לצורך העברת זכויותיה עפ"י הסדר הפשרה, ובכלל זאת נמנעו מהמצאת האישורים הדרושים לשם העברת הזכויות על שמה במינהל מקרקעי ישראל ולא עשו לחתימת הסכם חכירה בין המינהל לבין המבקשת כמצוות הסכם הפשרה.

מעבר לכך, לאחר שהמבקשת החלה לבנות יחידות מסחר במקרקעין שבבעלותה, ואף שיווקה חלק מאותן יחידות לצדדים שלישיים, בקש המשיב מס' 2 לאלץ אותה למכור לו או לחברה שבבעלותו שלוש יחידות תמורת "נזיד עדשים". משסירבה לכך, החל המשיב 2 נוקט פעולות כוחניות כנגד המבקשת ומנהלה באופן אישי, מתוך נקמה. לטענת המבקשת, על אף שבהסכם הפשרה התחייבו המשיבים לדאוג לכך שייחתם חוזה חכירה בין מינהל מקרקעי ישראל לבין המבקשת לגבי זכויותיה של זו בשלב ב' של הפרויקט, דאג המשיב 2 כי אותן זכויות לא תועברנה אלא שהמשיבה 1, הנמצאת בבעלותו, תרשם בממ"י כחברה משכנת וכמנהלת את רישום הזכויות בכל יחידה ויחידה מסחרית בנפרד. בעשותו כן, הותיר המשיב 2 את השליטה בפרויקט בידיו, שכן מתוקף היותה של המשיבה 1 החברה המשכנת לגבי הפרויקט, היא זו שמפנה את רוכשי היחידות לחתום על הסכמי חכירה עם ממ"י, וללא שיתוף פעולה מצדה לא ניתן להתחיל את הליך רישום הזכויות. במידה ורוכשי אותן יחידות נזקקו למשכנתא, הרי שהבנק המשכן דרש התחייבות מטעם החברה המשכנת לרשום את המשכנתא בד בבד עם רישום הנכס כבית משותף.

לטענת המבקשת, עד לאחרונה, הסכים המשיב מס' 2 לחתום על טופסי ההפניה ועל ההתחייבות לרישום משכנתא, כל אימת שאחת היחידות נמכרה לצד שלישי. אלא שלאחרונה, ובמסגרת הפעלת הלחץ על המבקשת למכור לו יחידות במחיר מוזל, סרב המשיב 2 לחתום על התחייבות מול בנק לאומי לרישום משכנתא, התחייבות שנדרשה לצורך קבלת אשראי ע"ס 2 מליון ש"ח, הדרוש למבקשת להשלמת הבניה. יתר על כן, המשיב הנ"ל פנה לבנק לאומי ביום 18.3.2010 והודיעו כי לא תרשם משכנתא לגבי זכויותיו של צד שלישי שרכש שתי יחידות מסחריות, וזאת בתואנות סרק. עוד קודם לכן, פנה המשיב 2 ביום 14.3.2010 לב"כ המבקשת ולעו"ד ג'ריס , מיופי הכוח על פי יפוי הכוח הבלתי חוזר, ודרש מהם להימנע מלעשות שימוש ביפוי הכוח לשם חתימה על מתן הפניות לממ"י. בו ביום שלח המשיב מכתב לממ"י המודיע לה כי המשיבה מס' 1 היא המנהלת את הפרויקט והמחויבת כלפי ממ"י לרישום הזכויות בו. מעבר לכך, המשיב 2 החל לפרסם, בין היתר בפני הקבלנים שהועסקו על ידי המבקשת, כי הוא יגרום לקריסתה של המבקשת ושל מנהלה וכי לא כדאי להמשיך ולעבוד עמה. המשיב אף דאג לנתק את זרם החשמל המיועד לשמש את המבקשת לצרכי עבודות הבניה.

5.לטענת המבקשת, מאז ניתן פסק הדין לא מילאו המשיבים, ובראשם המשיב מס' 2, אחר הוראות פסק הדין והמשיב הנ"ל אף עשה כל שלאל ידו להימנע מביצוע פסה"ד מתוך מניעים חסרי תום לב. הפעולות של המשיבים 1 ו- 2 מלמדות כי בכוונתם להפעיל על המבקשת ומנהלה לחץ בלתי הוגן על מנת שהללו ייכנעו לדרישותיהם הסחטניות, הכל תוך ביזוי והמריה של הוראות פסק הדין.

לפיכך, עותרת המבקשת ליתן כל סעד שייראה לבית המשפט כנכון וצודק בנסיבות העניין, על מנת להגן ולשמור על זכויותיה המעוגנות בפסק הדין ועל מנת למנוע המשך סיכול זכויותיה על פיו.

טענות המשיבים 1 ו- 2

6.לטענת המשיבים 1 ו- 2 תחילתה של הפשרה בחתימת המשיבים 1-8 על הסכם פיתוח מול ממ"י מכוחו בנו המשיבים מבנה מסחרי ומכרו חלק מיחידותיו לצדדים שלישיים. המשיבים התחייבו לכל אותם רוכשים לרשום זכויותיהם לאחר רישום בית משותף.

פסק הדין נשוא ההליך דנא, נתן תוקף להסכם פשרה המאשרר למעשה הסכם עליו חתמו הצדדים בתחילת 2007. מכוח אותו הסכם נמכרה למבקשת יחידה 8 בפרויקט, אליה הוצמדו זכויות הבניה העתידיות. כבר למחרת הסכם הפשרה חתמה המבקשת על הסכם לפיו מכרה את זכויותיה לגבי אותה יחידה לצד שלישי, למעט זכויות הבניה שהושארו בידי המבקשת. לנוכח אותו הסכם, שנערך בידי ב"כ המבקשת, לא היתה דרך לרשום את זכויות הבניה בנפרד מן היחידה אליה הוצמדו. למרות זאת, פעלו המשיבים 1 ו- 2 לפי רוחו ומהותו של הסכם הפשרה ודאגו לרישום הזכויות בפרויקט בדרך של הסכמי חכירה על פי תסריט עד לרישום הבית כבית משותף.

7.בסמוך לאחר חתימת הסכם הפשרה, מסרו המשיב 2 ומנהל המבקשת העתק ההסכם לממ"י וכן עותק מתוכנית הבניה המוסכמת. תוכנית זו אושרה על ידי ממ"י כשבועיים בלבד לאחר הסכם הפשרה. עד לשלב מסוים, היה מנהל המבקשת שותף פעיל לכל המהלכים לרבות מפגשים שהתקיימו בממ"י, הכנת תסריט חלוקה אשר נערך ע"י אדריכל הפרויקט שהועסק על ידי המבקשת. המבקשת שיתפה פעולה עם מהלכי רישום הזכויות כפי שנעשה עד היום, ואף אישרה בבקשתה כי עד לאחרונה נחתמו ההפניות לממ"י וההתחייבויות לרישום משכנתא ע"י המשיבים ללא כל בעיה. המסקנה העולה מכך הנה כי המבקשת לא התנגדה לדרך רישום הזכויות כפי שנעשתה עד לחודש מרץ 2010. עד לאותו מועד לא היה מקרה אחד שבו לא נענו המשיבים לדרישת המבקשת הנוגעת לרישום זכויות בפרויקט.

8.לטענת המשיבים לאחר חתימת הסכם הפשרה אליו צורפה תוכנית בניה כאמור, התברר כי אותה תוכנית אינה ניתנת לביצוע משום שלא התאימה למצב התכנוני בשטח. כך לדוגמא על פי התוכנית הנ"ל נקבע כי המשיב 2 ומשפחתו יקבלו מעבר פרטי לשטח שבבעלותם בשלב א' של הפרויקט. אלא שאותו מעבר נחסם על ידי עמודים ענקיים. בנוסף, נתגלו קו מתח גבוה וקו תקשורת שעברו בתוך החלקה והפכו את התכנון המוסכם לבלתי אפשרי.

בהתאם להסכם הפשרה, חתמו הצדדים על בקשה משותפת לקבלת היתר בניה והמשיב 2 דאג לקבל הסכמת ממ"י לתוכנית, על מנת לאפשר אישורה על ידי רשויות התכנון. לנוכח הממצאים בשטח שלא תאמו את התוכנית המוסכמת, הסכימו הצדדים לעדכן את התכנון כך שיתאים למצב הקיים. במסגרת זו ויתרו המשיב 2 ובני משפחתו על המעבר הפרטי והכניסה הנפרדת למתחם שבבעלותם, והוסכם כי שטחו של אותו מעבר יצורף ליחידה הסמוכה לו. עוד הוסכם כי החצר שבחזית היחידה הנ"ל תבוטל כדי לאפשר מעבר קו חשמל ותקשורת. עוד הוסכם כי אדריכל הפרויקט מטעם המבקשת יערוך תוכנית מעודכנת לצורך הגשתה לוועדה לתכנון ובניה. התוכנית העדכנית שהוכנה אכן היתה הבסיס לביצוע העבודות בפועל. אותה תוכנית עברה שינויים קלים עד שהתגבשה סופית בחודש ספטמבר 2009 לאחר סיור משותף שנערך בהשתתפות מנהל המבקשת, המשיב 2 ואדריכל הפרויקט. בהסתמך על אותה תוכנית מעודכנת הוכן תסריט לרישום הבית כבית משותף, וזה הוגש לממ"י והעתקו אף הוצג על ידי מנהל המבקשת לבנקים השונים לצורך קבלת מימון בנקאי. בנוסף, נערכו תוכניות המכר על פי התסריט ולכל העסקאות שנחתמו על ידי המבקשת צורף התסריט כנספח.

9.בסוף שנת 2009 הגיעו פקחי הוועדה כשבידיהם תוכנית הבניה המקורית וטענו כי הבניה מתבצעת בחריגה מהיתר הבניה וכי לא ידוע להם כלל על התוכנית המעודכנת. המשיב 2 גילה להפתעתו כי התוכנית המעודכנת כלל לא הוגשה לרשויות התכנון , וכי בהעדר היתר מעודכן, עבודות הבניה מתנהלות למעשה שלא על פי היתר. הפתעתו של המשיב 2 גברה עוד יותר משגילה כי המבקשת אף לא נצמדה לתוכנית המעודכנת והמוסכמת והחלה מבצעת עבודות בניה אף בניגוד לאותה תוכנית.

לפיכך, הבהיר המשיב 2 למבקשת ומנהלה בתחילת חודש מרץ 2010 כי אין בדעתו להנפיק אישורים או התחייבויות נוספות עד שלא יותאם היתר הבניה לתסריט שהוגש לממ"י, תסריט המהווה בסיס לעסקאות המכר השונות, ושניהם יתאימו לבניה המתבצעת בפועל. אילולא עמד על כך המשיב, היה מסכל כל אפשרות לרשום את הבניין כבית משותף ולמלא אחר ההתחייבויות שניתנו על ידי המשיבים לרוכשים השונים, לבנקים ולממ"י. בשל עמדת המשיבים החל מנהל המבקשת לאיים כי לא יפעל לעדכון היתר הבניה ויותיר את המשיבים להתמודד עם התחייבויות שניתנו על ידם עד היום. בנוסף, החלה המבקשת להתנער מכל הסיכומים שנעשו בין הצדדים במטרה ללחוץ על המשיב 2 ולאלץ אותו לחתום על הפניות בניגוד להיתר הבניה. למותר לציין כי שלב א' ושלב ב' של הפרויקט מהווים יחידה אחת רצופה הכוללת חיבור חשמל משותף, מיזוג אויר משותף, חניה משותפת וכיוב'. לפיכך, לבניה בלתי חוקית בשלב ב' השלכות ישירות וקשות גם על שלב א' של הפרויקט. ככל שלא יוסדרו ענייני שלב ב' ולא תותאם הבניה לתסריט שהוגש לממ"י לא ניתן יהא לרשום את הבנין כבית משותף, לרבות היחידות שנמכרו על ידי המשיבים בשלב א'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ