אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.ח.ב. מימון חוץ והשקעות בע"מ נ' אודל טקס בע"מ

מ.ח.ב. מימון חוץ והשקעות בע"מ נ' אודל טקס בע"מ

תאריך פרסום : 23/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום אשדוד
50125-02-13
16/07/2013
בפני השופט:
עידית כלפה

- נגד -
התובע:
אודל טקס בע"מ
הנתבע:
מ.ח.ב. מימון חוץ והשקעות בע"מ

החלטה

1.התנגדויות לביצוע שיקים נשוא התיקים שבכותרת, אשר בבסיס כולן מסכת עובדתית אחת ועל כן נקבעו לדיון בפני במאוחד (מחמת טעות בלבד נשמט תיק ת"ט 47512-06-13 ולא הוכלל במסגרת החלטתי מיום 30.6.13 כחלק מהתיקים שישמעו במאוחד).

בבקשותיה טוענת המבקשת למערך הסכמי-עסקי שהתקיים בין המבקשת למשיבה, שתיהן חברות העוסקות במתן הלוואות חוץ בנקאיות וניכיון שיקים, ואשר הוביל להתחייבות על תנאי, שעניינה במסירת השיקים נשוא ההליכים דנן.

המבקשת מגוללת מסכת של התקשרות בין הצדדים אשר הורתה בעובדה כי מנהל המבקשת דובר את השפה התורכית ומכאן הקשר העסקי שנוצר עם המשיבה שבעליה הינו אזרח יוצא תורכיה אשר חפץ להקים בארץ עסק למתן הלוואות חוץ בנקאיות תוך שימוש בהון עצמי נכבד שהביא עימו כנטען מארץ מוצאו.

נוכח העדר בקיאותו של בעלי המשיבה בכל הנדרש לשם הקמת העסק בארץ, סוכם בין הצדדים כי בעלי המבקשת, המנוסה בכך, יקים למעשה עבור המבקשת את העסק ואף יפעל בו, בסיוע בנו, תוך זכאות לבונוס באחוזים שהיקפם ייקבע בהמשך הדברים. המבקשת טוענת כי תוך השקעה רבה מצידה החל עסקה של המשיבה משגשג, ובנו של בעלי המבקשת אף הועסק אצל המשיבה כשכיר.

על אף ההבנות בין הצדדים, ולאחר שנחלה המשיבה הצלחה עסקית, החלה המשיבה ממדרת את המבקשת מכל הקשור בעסק ובפגישה שנערכה בין הצדדים בעקבות התנהלות זו העלתה המבקשת דרישה לפיצוי גלובלי כולל בסך של 3.5 מיליון ₪. לגרסת המבקשת המשיבה מעולם לא התכחשה לחובת הפיצוי, אף כי ביקשה לחשוב על ההצעה בטרם תאשרה.

לאחר ימים מספר, בפגישה נוספת בין הצדדים, ובנוכחות צדדים שלישיים, טענה המשיבה כי אין ביכולתה בשלב זה לשלם את הסכום המבוקש וביקשה כי העניין יידחה בשלב ראשוני בתמורה להעמדת אובליגו של 15 מיליון ₪ לזכות המבקשת למשך שנה לפחות, במהלכה ייסגר עניין הבונוס וישולם כשלב שני לאחר שנה, בין אם בהסכמה ובין אם בבוררות.

המבקשת טוענת כי כחלק מהיותה לקוחה של המשיבה נוצר לה חוב בגין חילול שיקים של "אופנת גריפ בע"מ" שנכנסה לפירוק, בסך כולל של 1,276,000 ₪, וכחלק מההסכם האמור לעיל, הוסכם כי השיקים המחוללים יוחזרו למבקשת, כפי שאמנם נעשה בפועל, ובתנאי שתקיים המשיבה את התחייבויותיה כאמור לעיל, נמסרו 32 שיקים בסך של 38,000 ₪ כל אחד ושלושה שיקים נוספים של 20,000 ₪, המהווים את סך חובה של "גריפ".

הבסיס למסירת השיקים היה אפוא הקצאת האובליגו שתאפשר למבקשת לעבוד וליצור רווחים וכן לשלם את החוב באמצעותם. השיקים ניתנו אם כן בהתניה ועל יסוד ההסכמה שהיתה בין הצדדים, קבלת אובליגו כאמור לעיל, למצער עד להסדרת הפיצוי המגיע למבקשת.

אלא, שהתחייבות לחוד ומעשים לחוד, שכן לפי גרסת המבקשת פעלה המשיבה באופן חד צדדי ולא קיימה התחייבותה, בכך שהקטינה את האובליגו באופן דרסטי ובניגוד להסכם, דבר שגרם לשיבוש התנהלותה העסקית של המבקשת, ובכך שהתחמקה מביצוע ההתחשבנות כנטען.

המבקשת מפנה למכתב התראה טרם הגשת תביעה שנשלח ע"י בא כוחה אל המשיבה ביום 31.10.12, בטרם נפתחו תיקי ההוצאה לפועל, המתאר השתלשלות העניינים המצוינת בבקשות.

המבקשת טוענת אפוא להפרת הסכמות בגינן נמסרו השקים, על תנאי, ולקיזוז סך של 3.5 מיליון ₪ בגין הזכאות לפיצוי.

2.החלטה זו ניתנת לאחר דיון שהתקיים בבקשה במעמד הצדדים, במהלכו נחקר בעלי המבקשת והצדדים סיכמו טענותיהם.

כידוע, כלל הוא, כי בשלב הדיון בבקשת הרשות להגן לא רשאי בית המשפט לקבוע עובדות, או לברר את המצב הקיים לאשורו, וככל שמבקש הרשות מאשר בחקירתו טענותיו בתצהיר, יש ליתן לו הרשות. חקירת המבקש נועדה אפוא להביא את המצהיר לנסיגה מן הגרסה האמורה בתצהירו, כלומר להציל מפיו מידע שימוטט את ההגנה על פי התצהיר, וככל שהדבר לא הושג והמצהיר עומד על טענותיו, אין מקום להמשך בירור במסגרת הבקשה, שכן זו אינה באה במקומו של המשפט עצמו.

יפים הדברים שנאמרו בעניין זה בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (ניתן ביום 9.12.09, לא פורסם):

"התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ...

בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992)). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בעל-פה שיש בה כדי לסתור מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוז'ינסקי נ' וייט, פ"ד יג(3) 2149 (1959)). החובה המוטלת על הנתבע, במסגרת הבקשה, הינה לאשר את טענותיו בתצהיר. משעשה כן, "עומדות, איפוא, טענות ההגנה בחזקת אמת, ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן". זאת ועוד, "בדונו בבקשה למתן רשות להתגונן, אין השופט, או הרשם, רשאי לקבוע עובדות, כדרך שעובדות נקבעות בתצהיר לצורך הליכי ביניים. לא זו מטרתו של סדר הדין המקוצר. אין השופט רשאי, בשלב זה לשקול את מהימנות העדות ולסרב לנתבע רשות להתגונן מפני שאינו נותן בו אמון". נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן".

...

בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה ... נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן: "זכות זו, ביסודה, שקולה כזכות דיונית בעלת מימד חוקתי, בדומה, וכפועל נגזר, מזכות הפנייה לערכאות של התובע, אשר הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי"; לכן נקבע כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ([פורסם בנבו], 15.6.09), פסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה."

המבקשת טוענת בבקשותיה ל"הסכם מסגרת" בין הצדדים, לפיו מתחייבים הם בהתחייבויות הדדיות, דהיינו, מסירת השיקים נשוא הבקשות הינה מסירה מותנית, והתנאי - שתעמוד המשיבה בהתחייבויותיה (מתן אובליגו וקיום התחשבנות לפיצוי), כאשר הרציונל לכך הינו מתן אפשרות למבקשת לצבור רווחים ומתוכם אף לשלם את השיקים שנמסרו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ