אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ' ואח' נ' לאומית

מ' ואח' נ' לאומית

תאריך פרסום : 18/07/2019 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
54796-03-15
03/07/2019
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
תובעים:
1. מ' ז' מ'
2. נ' ז'

עו"ד מ' קין
נתבעת:
קופת חולים לאומית
עו"ד ח' זליכוב ועו"ד ש' פרס-גולן
החלטה
 

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף.

1. התובעים הם בני זוג. הם משתייכים לעדה הדרוזית ומתגוררים בכפר עוספיה. ביום 14.10.10 נולדה בתם של התובעים (להלן – הבת). כעבור זמן, התברר כי היא לוקה במחלה תורשתית בשם Cystic Fibrosis (להלן – C.F.). לטענת התובעים, המעקב הרפואי אחר ההיריון, בעקבותיו נולדה הבת, בוצע אצל קופת החולים הנתבעת. התובעים טוענים, כי הנתבעת חדלה בכך שלא עשתה דבר לזיהוי ואבחון מוקדם של המחלה האמורה; ולא יידעה את התובעים על קיומן של הבדיקות הקיימות לשם כך. בכך, נטען, שללה הנתבעת מן התובעים את ההזדמנות לזהות ולאבחן את המחלה מבעוד מועד במהלך ההיריון, לבקש ולבצע הפסקת היריון, וכך למנוע לידתו של ילד פגוע.

2. מתצהירי התובעים שבפניי, אשר לא נסתרו בחקירותיהם, עולה כי לא ידעו על המחלה האמורה או על הסיכון ללקות בה; איש לא דיבר איתם על כך; ומעולם לא הוצע להם בתקופה הרלוונטית לבצע בדיקות לשם אבחון המחלה, לרבות ביחס לעובר ולהריון. עולה גם, כי השניים היו מבצעים כל בדיקה דרושה לשם אבחון בהתאם להנחיות הרופאים, וכי אם היו יודעים במהלך ההיריון שעתידה להיוולד להם ילדה הלוקה במחלה כה קשה, היו פונים בבקשה לאישור הפסקת היריון. מן העדויות שבפניי עולה גם, כי צפוי שבקשה כאמור להפסקת הריון הייתה מתקבלת (ראו בהקשר זה גם במסמך של משרד הבריאות (25.6.18), בעמוד 119 למוצגי התובעים).

3. עניינה של החלטה זו בשאלה, האם הוכחה אחריות הנתבעת בנזיקין כלפי התובעים. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, על רקע החומר שבפניי, הגעתי למסקנה כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב, בכל הנוגע להפרת חובת הגילוי. אעמוד עתה על הטעמים ביסוד מסקנה זו.

4. נקודת המוצא לדיון מצויה בפסיקת בית המשפט העליון, בה הותוו השיקולים המובאים בחשבון בקביעה, האם קיימת חובת גילוי ויידוע בנסיבותיו של המקרה המסוים. בהקשר זה עמד בית המשפט על מכלול שיקולים, ובהם קיומה של פרקטיקה הנוהגת בטיפול; שכיחות הסיכון, שכיחות הנשאות וחומרת הסיכון; זמינות הבדיקה ועלותה; תקופתה ומהימנותה של הבדיקה; התועלת והסיכונים הכרוכים בבדיקה; רצונם של ההורים במידע נוסף או נכונותם לבצע בדיקות נוספות באופן פרטי (ראו ע"א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (30.10.2014), בפסקה 24 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית). בתוך כך, ניתן משקל להנחיות משרד הבריאות ולהנחיות איגוד הגנטיקאים.

5. במקרה שבפניי, הוצג נייר עמדה של איגוד הגנטיקאים (ינואר 2008) בנושא סקר לבדיקת C.F. באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל (להלן – נייר העמדה). נייר העמדה מתאר את מחלת ה – C.F. כמחלה קשה, הפוגעת בריאות, בלבלב ובאיברים אחרים, עם קיצור משמעותי של תוחלת החיים ואיכותם. צוין בו, כי קיימת בקרב ערביי ישראל שכיחות נשאים של כ – 2%. נייר העמדה ממליץ על סקר לזיהוי נשאות בזוגות שאינם בסיכון מוגבר ללידת ילדים החולים ב – C.F.. מטרת הסקר היא לאתר זוגות בהם שני בני הזוג נשאים למוטציה בגן הרלוונטי (CFTR), ולאפשר להם לבצע אבחון טרום לידתי למחלת C.F..

6. לנייר העמדה מצטרף האמור בחוזר של ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות (23.7.2008, להלן – חוזר 34/2008). חוזר זה מתווה כללים לביצוע בדיקות סקירה באוכלוסייה הכללית לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות גנטיות חמורות. בחוזר הוסבר (סעיף 3), כי מטרת בדיקות הסקירה היא לבדוק אם זוגות ללא סיפור משפחתי של מחלה תורשתית, פיגור שכלי או מום מולד, נמצאים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה תורשתית חמורה, בשל נשאות של מחלות תורשתיות. בחוזר נקבע (סעיף 5.2), כי בפני הפונים יוצגו הבדיקות המומלצות הכלולות בסל שירותי הבריאות, ואלה שאינן כלולות בו. צוין, כי "במסגרת זו תוצגנה הבדיקות אשר מומלצות או ניתנות לביצוע על פי המלצות איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל". בהמשך החוזר צוין עוד (סעיף 5.3) כי יש ליידע את הפונים על קיומן של בדיקות נוספות שאינן כלולות ברשימה זו ואשר עשויות לגלות מחלות חמורות פחות או נדירות יותר. ברוח דומה נכתב בנייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה (פברואר 2000, סומן ת/1), כי הגם שאין המלצה לביצוע שגרתי של בדיקות סקר למחלות גנטיות, "יש להסביר לנשים את האפשרות לבצע באופן פרטי בדיקות סקר נוספות שאינן כלולות בסל השירותים".

7. שילובם של נייר העמדה עם חוזר 34/2008 מספק תמיכה משמעותית לטענות התובעים. לכך מצטרפים שיקולים נוספים. המחלה הנדונה חמורה. קיימת בדיקה זמינה לאיתור נשאות, אשר, ככל שנדרש תשלום בגינה במועד הרלוונטי (על כך ראו להלן), עלותה הייתה נמוכה, מעט יותר מ – 100 ₪. הבדיקה פשוטה, זמינה וקלה. אמינותה גבוהה ביותר. לא כרוכים בה סיכונים. תועלתה גבוהה, שכן היא מאפשרת, אם מתברר שהורי העובר נשאים, לקבל החלטה מושכלת האם לפנות לוועדה להפסקת היריון בבקשה להפסיק את ההיריון.

8. הצדדים נחלקו בשאלה האם בפועל, במועד הרלוונטי, התקיימה הבדיקה האמורה כבדיקת סקר מטעם משרד הבריאות (וכחלק מסל הבריאות), והאם הייתה פרקטיקה נוהגת בין הרופאים לעניין זה. בעניין שירותי בריאות כללית הנ"ל נקבע, כי נושא הפרקטיקה אינו בעל משקל קונקלוסיבי בכל הנוגע לגילוי וליידוע (בפסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית), והוא נבחן בנפרד: "טיפול לחוד וחובת הגילוי לחוד" (שם, בפסקה 24).

9. בחינת החומר מלמדת, כי קיימים סימני שאלה לעניין קיומה של פרקטיקה כאמור, או לעניין היות הבדיקה בדיקת סקר על פי הוראות משרד הבריאות. בכל הנוגע לפרקטיקה, עולה מן החומר (מסמך של משרד הבריאות מיולי 2012, אשר כותרתו "בדיקות לאיתור זוגות בסיכון למחלות תורשתיות בישראל 'סקר גנטי'" (להלן – מסמך 2012)), כי בקרב הציבור הערבי והדרוזי, בשנת 2008 – 2009, שיעור הבדיקות מתוך סך הלידות עמד על 20.3%. הנתון דומה גם בשנת 2009 – 2010 (21.1%). נתונים אלה אינם מבוטלים. הם מצביעים על מספר משמעותי של בדיקות. עם זאת, עולה מהם כי ברוב ברור של המקרים, לא התקיימה הבדיקה.

10. אשר לקיומה של הבדיקה כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה. מחוזר של משרד הבריאות מיום 7.7.2008 (להלן – חוזר 32/2008; החוזר צורף לחוות דעתו של ד"ר רמדאן) עולה קביעה כי הבדיקה לנשאות המחלה תוכלל בסל השירותים החל מיום 10.7.2008, "באוכלוסייה בסיכון" (ראו לקביעה דומה בסעיף 6.1 לחוזר 34/2008). בחוזר זה צוין, כי הבדיקות שיבוצעו כסקר נקבעות על סמך הערכת הסיכון על פי מוצא בני הזוג (ראו גם קביעה דומה בחוזר מס' 41/2008, 4.11.2008, אשר צורף גם הוא לחוות דעתו של ד"ר רמדאן).

11. לעניין זה, עולה מחוזר 34/2008 הנ"ל כי אחת מאמות המידה לביצוע בדיקות סקירה באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות, היא שכיחות "גבוהה יחסית" של המחלה התורשתית בקרב האוכלוסייה הנבדקת. צוין, כי מדובר בשיעור נשאים בריאים של 1:60 (סעיף 4.2 לחוזר). ברם, ממסמך 2012 עולה כי שיעור הנשאות בקרב דרוזים (1:394) נמוך במידה משמעותית מן הרף האמור. על רקע זה, עולה סימן שאלה מהותי האם באותה נקודת זמן, נקבעה הבדיקה על ידי משרד הבריאות כבדיקת סקר בקרב הציבור הדרוזי, אליו משתייכים התובעים.

12. ברוח זו גם העיד פרופ' בליקשטיין, המומחה מטעם הנתבעת, כי במועדים הרלוונטיים, ביצוע הבדיקה לאיתור C.F., לא היה חלק מן הפרקטיקה הרפואית המקובלת. לדבריו, רופאים לא נהגו לשלוח מטופלים באופן גורף לביצוע הבדיקה, אף שהיו רופאים שעשו כן.

13. מנגד, בחומר שבפניי קיימות אינדיקציות העשויות לתמוך בטענות התובעים כי הבדיקה לאיתור נשאות ל – C.F. התקיימה בתקופה האמורה כבדיקת סקר. כך, בנספח א' לחוזר 32/2008 נכתב, כי C.F. היא מחלה מומלצת לסקירה "למרבית האוכלוסייה". לא נמתחה בהקשר זה כל הבחנה בין יהודים, ערבים ודרוזים.

14. באופן התואם קו מחשבה זה, במסמך 2012 נכתב, כי בשנת 2008 "הוכנסו לסל השירותים בדיקות לגילוי נשאי C.F.". באותו מסמך נכללים, כנזכר לעיל, נתונים אודות הבדיקות שנערכו, בכלל המגזרים האמורים. במסמך גם פורט, כי לאחר הכנסת הבדיקה לסל השירותים, נקבעו הבדיקות המומלצות לביצוע על בסיס המוצא של בני הזוג, וצוין כי הבדיקות המומלצות כוללות הן את אלה שבסל, הן את אלה "המומלצות על ידי איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל אשר לא נמצאות בסל (אך לרוב נמצאות בסל של הביטוחים המשלימים)" – היינו, גם בדיקה לנשאות C.F.. בהמשך נכתב עוד, כי לפני כניסת הבדיקה לסל, כמעט שלא בוצעו בדיקות סקר גנטיות לנשאות C.F. באוכלוסייה הערבית והדרוזית. בהשלמה לכך צוין במסמך, כי "העלייה במספר הבדיקות מדי שנה כנראה תוצאה ממאמצי הצוותים המטפלים להעלות את המודעות של האוכלוסייה לבדיקות סקר גנטיות".

15. לכל אלה אוסיף, כי במאמר משנת 2009 שצורף לחוות דעתו של פרופ' בליקשטיין (J. Zlotogora, A. Israeli, "A Comprehensive Screening Program for Cystic Fibrosis" IMAJ Vol. 11 555), אשר מחבריו הוצגו כעובדים של משרד הבריאות, תואר כי בדיקות לאיתור נשאות ל – C.F. מוצעות לכל אזרחי ישראל ללא תשלום, במטרה לאתר זוגות המצויים בסיכון למחלה. נכתב כי בכך אומצה המלצת איגוד הגנטיקאים לעניין זה (בעמוד 556). המומחה מטעם התובעים, ד"ר רמדאן, אף העיד ברוח זו בחקירתו בפניי.

16. כל אלה תומכים בטענת התובעים, כי במועד הרלוונטי הוכנסה הבדיקה לנשאות C.F. כבדיקת סקר על ידי משרד הבריאות. עם זאת, לנוכח הקביעה בחוזר 32/2008 התוחמת את הבדיקה לאוכלוסייה בסיכון, ולנוכח ההגדרה שניתנה למונח זה, הדברים אינם חדים במידה המאפשרת לייסד עליהם ממצא, לפיו הבדיקה אכן נערכה כבדיקת סקר בתקופה הנדונה. לא למותר לציין, כי קיים שוני ניכר בין האופן בו נוסחו חוזרי משרד הבריאות לעניין זה בשנת 2008, לבין ניסוח החוזר משנת 2013, שהוא חד משמעי בנקודה הנדונה. בה בעת, התשתית מזמן אמת, התומכת בטענות התובעים, היא כבדת משקל. לכל הפחות, היא תומכת במסקנה כי במועד הרלוונטי התגבשה חובת גילוי ויידוע לעניין הבדיקה (וראו דברי בית המשפט בעניין שירותי בריאות כללית הנ"ל, בפסקה 24).

17. בהקשר זה, נתתי דעתי לטענות הנתבעת כי הסיכון ללקות במחלה, בקרב הציבור הדרוזי אליו משתייכים התובעים, נמוך. כעולה מן המתואר לעיל, בטענות אלה יש ממש. ד"ר רמדאן, המומחה מטעם התובעים, אישר בהקשר זה בעדותו, כי התובעת לא השתייכה לאוכלוסייה בסיכון, לעניין זה. ברם, נתון זה, הגם שיש לו משקל, אינו קונקלוסיבי. לא נסתרה טענת התובעים, כי חרף קיומו של סיכון נמוך יותר בכל הנוגע לתסמונת ה – X השביר, מושא פסק הדין הנ"ל בעניין שירותי בריאות כללית, הוכרה באותה פרשה חובת הגילוי והיידוע לגבי הבדיקה לאיתורה. בנסיבות אלה, טענה זו אינה משנה את המסקנה העולה מכלל הנתונים הרלוונטיים, עליהם עמדתי לעיל. הוא הדין בכך, שלא מתקיימות בתובעים נסיבות ספציפיות המעלות סיכון ייחודי הנוגע אליהם, כגון גילויה של המחלה אצל קרובי משפחה או קרבת משפחה בין ההורים.

18. על רקע זה ניתן לפנות לנתוני המקרה שבפניי. הן בעדות הרופא המטפל, ד"ר זרייק, הן מעדות מומחה הנתבעת, עלתה טענה כי התובעת כלל לא הייתה במעקב הריון אצל הרופא המטפל, וכי המעקב האמור בוצע בטיפת חלב. התובעת שללה טענה זו בעדותה. תמיכה בעדותה של התובעת עולה מן החומר הרפואי שהוצג. חומר זה מלמד בבירור, כי מהות השירות שניתן על ידי ד"ר זרייק היה של מעקב הריון. עולה, כי ד"ר זרייק הפנה את התובעת לבדיקות (סקירה מוקדמת, 12.4.10; חלבון עוברי, 7.5.10; סקירת מערכות שנייה, 23.7.10; בדיקת דם והעמסת סוכר, 16.8.10; בדיקות דם 6.9.10). ברישומי הטיפול שערך ד"ר זרייק, אף נכתב במפורש כי מדובר במעקב הריון (ראו 12.4.10, 19.4.10, 7.5.10, 23.7.10, 16.8.10, 6.9.10, 27.9.10, 8.10.10, בכולם נכתב כי מדובר ב"Follow up pregnancy"). ד"ר זרייק ביצע באופן סדיר בדיקות אולטרסאונד לתובעת (ראו רישומים מן הימים 12.4.10; 19.4.10; 23.7.10; 16.8.10; 6.9.10; 27.9.10; 8.10.10), וערך בדיקות גניקולוגיות כלליות בביקוריה אצלו. נוכח מכלול ראייתי זה, עולה בבירור, כי ד"ר זרייק ביצע מעקב הריון עבור התובעת. מסקנה זו אינה משתנה, גם נוכח העובדה שמן החומר עולים שני ביקורים של מעקב הריון של התובעת, אצל רופאה נוספת (29.4.10, 17.6.10).

19. מתצהירי התובעים וד"ר זרייק, ומן העדויות שבפניי, עולה בבירור כי התובעים לא הופנו על ידו לבדיקת C.F.. הם גם לא יודעו על קיומה של המחלה, על קיומה של הבדיקה לאיתור הנשאות שלה, או על היבטים רלוונטיים הנוגעים למחלה או לבדיקה. עולה גם, כי אילו היו התובעים מיודעים כנדרש, היו פונים לביצוע הבדיקה (ראו בפסקה 8 לתצהיר התובע; פסקה 12 לתצהיר התובעת). עוד עולה, כי אילו הייתה מתבצעת הבדיקה, הייתה הנשאות של המחלה בקרב התובעים מתגלה; היו מתבצעות הבדיקות הנדרשות בעובר, לאיתור המחלה; והיה ביד התובעים לפנות לוועדה להפסקת היריון, באופן שהיה מביא לסיומו. התובעים העידו כי כך היו עושים, ולא הוצבע על סיבה כלשהי שלא לקבל את עדותם. במצב זה, עולה כי הופרה חובת הגילוי והיידוע, וכי קיים קשר סיבתי בין ההפרה האמורה, לבין לידתה של הבת, אשר נולדה, כמתואר לעיל, כשהיא חולה במחלה קשה. יוצא, אפוא, כי הוכחה אחריות הנתבעת, כנטען בכתב התביעה.

20. בהמשך לקביעה זו, בדעתי להורות לצדדים להגיש תחשיבי נזק, וזאת אם לא יינתן טעם טוב שלא לעשות כן, עד ליום 17.7.19. עיון ביום 22.7.19.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ט, 03 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ