אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מת"ר מרפאות (91) בע"מ נ' גיי'.אף.סי. המכון הירושלמי לפוריות בע"מ ואח'

מת"ר מרפאות (91) בע"מ נ' גיי'.אף.סי. המכון הירושלמי לפוריות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
1027-04
10/07/2011
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
מת"ר מרפאות (91) בע"מ
הנתבע:
1. גיי'.אף.סי. המכון הירושלמי לפוריות בע"מ
2. איליה בר

החלטה

מונחת בפניי בקשת הנתבעים להורות על סיום הבוררות ועל פקיעת סמכות הבורר. מנגד, טוענים התובעים כי עסקינן בבקשה לביטול פסק בורר במסווה של בקשה אחרת.

רקע

התובעת, "מ.ת.ר. מרפאות (91) בע"מ" הינה חברה העוסקת בין היתר במתן שירותי רפואה (להלן: התובעת). נתבעת 1, "JFC המכון הירושלמי לפוריות בע"מ" (להלן: נתבעת 1) עוסקת במתן שירותי רפואה בתחום הפוריות.

ד"ר אילה בר הינו ד"ר ברפואה, מומחה לפוריות האישה וכיום מחזיק ב-98% ממניות נתבעת 1 (להלן: נתבע 2).

בחודש פברואר 1993 באמצעות עו"ד משה ארד, קבעו נתבע 2 ומנהלה של התובעת, מר הרי לימור, כי נתבעת 1 תוקם בניהולו המקצועי של נתבע 2 ותשתלב בעסקים משותפים עם התובעת בתחום פוריות האישה, בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות שנקבעו אותה עת (בין השאר נקבע כי הצדדים יישאו בהוצאות ובהכנסות במשותף ובחלקים שווים, בניכוי 2% שיועברו לעו"ד ארד שישמש בורר בין הצדדים. עוד נקבע כי כל החשבונות וההתחשבנויות יועברו דרך הנהלת החשבונות של התובעת וכי ההתחשבנות תיעשה לגבי נתבעת 1 כיחידת רווח עצמאית בתוך התובעת).

ביוני 1993, כששותף נוסף בנתבעת 1 החליט לעזוב את השותפות נטלו התובעת ונתבע 2 הלוואות בסך כולל של 80,040 ₪ לצורך קניית חלקו של השותף שעזב. פירעון ההלוואה נעשה ע"י התובעת במסגרת ההתחשבנות שנערכה על ידה ממילא בקשר לנתבעת 1. הלוואות נוספות בסך כולל של 130,020 ₪ ו-170,046 ₪ שניטלו לצורך הקמת סניפים חדשים לנתבעת 1 בבאר שבע ובאשדוד (שהתבררו לאחר מכן כניסיונות כושלים) נלקחו אף הן על שמו של נתבע 2 והושבו באותה דרך באמצעות התובעת.

מאחר והקרן לעידוד עסקים קטנים דרשה מאזן נפרד עבור נתבעת 1, נוסדה נתבעת 1 בשנת 1995 כ-" JFCהמכון הירושלמי לפוריות בע"מ", באופן שלנתבע 2 הוקצו 98% ממניות נתבעת 1 ו2% הוקצו לעו"ד משה ארד. לטענת התובעת, למרות הקצאות אלו, בפועל נערך הסכם העברת מניות חתום ע"י נתבע 2 על פיו החלוקה תהיה 49% לתובעת, 49% לנתבע 2 ו-2% לעו"ד ארד. הנתבעים טוענים כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, התובעת באמצעות מנהלה שלחה ידה בכספים מהקרן לעידוד עסקים קטנים שהיו אמורים להשתלם לידי נתבע 2 לצורך ביסוס פעילותה של נתבעת 1.

לצורך פתיחת מרפאה להפרייה חוץ גופית בראשון לציון, נוצרה שותפות בין נתבעת 1 לבין חברת אמריקן מדיקל סנטר ולאחר מו"מ נחתמה טיוטת הסכם, לפיה נתבעת 1 וחב' אמריקן מדיקל סנטר ישקיעו כל אחת 300,000$.

לשם מימון חלקה של נתבעת 1, הוחלט ע"י התובעת ונתבע 2 כי יינתנו 25% ממניותיה של נתבעת 1 למשקיעים זרים- מר עודד ספקטור ומר יעקב שוורץ, ללא תמורה כנגד קבלת הלוואת בעלים בסך כולל של 300,000$.

התובעת טוענת כי היא ניהלה את המו"מ אולם מכיוון שמנהלה, מר לימור, שהה בחו"ל אותה עת, נתבע 2 חתם על הסכם העברת המניות, ולצורך חתימה זו לקח נתבע 2 לרשותו את כלל המסמכים הנוגעים להקמתה של נתבעת 1.

לטענת התובעת, בסופו של יום בפרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 15.10.1996 נקבעה חלוקת מניותיה של נתבעת 1 בצורה הבאה:

49%- נתבע 2

25%- משקיעים זרים

24%- התובעת

2%- עו"ד משה ארד

מנגד טוען נתבע 2 כי הוא ניהל את המו"מ וכי נתבעת 1 לא גייסה משקיעים, ובהתאם לאמור בתדפיס רשם החברות, בעלי מניותיה כאז כן עתה הינם נתבע 2 ועו"ד ארד בלבד.

כך או כך, לאחר גיוס המשקיעים הזרים ומשהתגלעו מחלוקות בין השותפים בנתבעת 1 הוחלט על יציאתה של התובעת מן השותפות ומימוש חלקה במניות החברה. לפיכך, ביום 02.01.1997 נחתם הסכם לפיו התובעת תוותר על מניותיה בשיעור 24% מן ההון המונפק לטובת קבוצת המשקיעים שגויסו בידי נתבעת 1, לפי 10,000$ למניה ובסה"כ 240,000$, לאחר קיומה של בוררות וקיזוז חובות הדדי.

לטענת הנתבעים, ביום 13.02.97 שלח מנהלה של התובעת מכתב המבטל את כל הסיכומים הקודמים בין הצדדים וסילק למעשה את נתבע 2 מן המרפאות וכן מנע ממנו להיכנס וליטול את הרכוש השייך לנתבעת 1. כמו כן, התובעת שלחה ידה בכספים השייכים לנתבעת 1 ובכך יצרה לנתבעת 1 חובות עתק ששולמו לבסוף ע"י נתבע 2 במסגרת הסכמי פשרה שנחתמו עם הבנק.

בוררות וקיזוז כמוסכם לא נערכו (לטענת התובעת, היה זה בשל התחמקותה של נתבעת 1), ולפיכך הגישה התובעת לבית משפט זה ביום 01.01.2004 תביעה לתשלום 240,000$ ארה"ב האמורים להשתלם לה בהתאם להסכם ביניים שנערך בין הצדדים. מנגד טוענים הנתבעים כי אין הם חייבים בתשלום הסכום מכיוון שלא נערכה התחשבנות בין הצדדים שהייתה, לדידם, תנאי מקדמי לתשלום הכספים לידם. לחילופין, טוענים הנתבעים כי אם אכן ייקבע שנתבעת 1 צריכה לשלם סכום כלשהו לתובעת, הרי שיש לקזז מסכומים אלו את הכספים אותם חייבת התובעת לנתבעת 1.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ