אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מתנ"ס יפצה מנהלת שרכשה מכספה תלושי שי לעובדת

מתנ"ס יפצה מנהלת שרכשה מכספה תלושי שי לעובדת

תאריך פרסום : 23/10/2006 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות אשדוד
481-05
05/10/2006
בפני השופט:
גיל דניאל

- נגד -
התובע:
וילובי טובה
הנתבע:
החברה העירונית לתרבות ספורט ומרכזים קהילתיים בע"מ
פסק-דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזק כספי שנגרם לתובעת, אשר הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהלת מעון באשדוד, המופעל מטעמה של הנתבעת. 

לטענת התובעת, ביום 9.4.03 קיבלה לידה חבילת מעטפות שאמורה הייתה להכיל תלושי שי פסח המיועדים לחלוקה לעובדים. כשהבחינה כי קיימת מעטפה על שם עובדת שאינה שייכת אליה, החזירה את המעטפה. למחרת, גילתה כי חסרה לה מעטפה ויידעה את הנתבעת על כך. כעבור מספר ימים, היות והנושא היה עדין בבדיקה וכדי לא להשאיר את העובדת ללא תלושי שי לחג, קנתה בעצמה התובעת תלושים בסך 700 ש"ח ומסרה לעובדת. לטענתה, פנתה מספר פעמים לנתבעת, אך זו לא השיבה לה את כספה.

התובעת מדגישה בתביעתה, כי אין מדובר בתביעה במסגרת יחסי העבודה אלא תביעה פרטית. הנתבעת בכתב ההגנה לא כפרה בסמכותו של בית משפט זה, ולא טענה כי דין התביעה להתברר בפני בית הדין לעבודה.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, כי ההתקשרות בין התובעת לנתבעת הסתיימה כבר בחודש יולי 2003. לגופו של עניין, הנתבעת טוענת, כי התובעת קיבלה לידיה את מלוא המעטפות הכוללות את תלושי השי. כמו כן, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה כלל כי הייתה חסרה מעטפה עם תלושים וכי היא רכשה את התלושים מכספה כדי לספקם לעובדת במקום התלושים שלכאורה היו חסרים.

לטענת הנתבעת, גם אם גרסתה של התובעת נכונה, הרי שבהסכם בין הצדדים נקבע, כי התובעת לא תחייב בכל צורה את הנתבעת בלא לקבל רשות בכתב ומראש ממנכ"ל הנתבעת ונקבע כי כל התחייבות של התובעת, אשר תיעשה שלא בהסכמה, תהווה התחייבות אישית ואין הנתבעת מתחייבת לשפותה או לפצותה על כך. 

על אף ששני הצדדים לא העלו טענה בקשר לסמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה, הרי שטרם תחילת הדיון בפני, הצגתי בפני הצדדים, מיוזמתי, את שאלת הסמכות, וביקשתי לקבל את עמדתם. התובעת חזרה על עמדתה לפיה מדובר בתביעה פרטית. נציגת הנתבעת הודיעה, כי אין לנתבעת טענה לגבי סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות לדון בתביעה, ואף הנתבעת מסכימה שלא מדובר בתביעה שמקומה דוקא בבית הדין לעבודה. הנתבעת הודיעה, כי היא מעונינת לדון בתביעה בפני בית משפט זה.

במצב דברים זה, הואיל ושני הצדדים הביעו נכונותם לדון בתביעה בפני בית המשפט לתביעות קטנות, הנתבעת לא העלתה טענה בנוגע לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה ואף הודיעה כי היא מעונינת לדון בתביעה בפני בית משפט זה, מצאתי מקום לדון בתביעה. זאת חרף הספק הקיים בדבר השאלה, האם מדובר בתביעה במסגרת יחסי עובד ומעביד, שאם כך היה הדבר, הרי שהסמכות הייחודית היתה לבית הדין לעבודה. כך החלטתי, הואיל ועל בית המשפט לתביעות קטנות לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר ולהכרעה צודקת ומהירה. בנוסף, המגמה הרווחת כיום בפסיקה הינה להגמשת המחסומים בפני דיון בהליך משפטי, בטענה לחוסר סמכות עניינית, ובמיוחד שעה שמדובר במקרים גבוליים. גישה זו עולה בקנה אחד גם עם הצורך בחסכון במשאבים וביעילות.

ראה: ע"א 1049/94 דור אנרגיה בע"מ נ' חמדן, פ"ד נ(5) 820.

בדיון שנערך בפני העידה התובעת ומסרה גרסה מפורטת הכוללת הסבר לחוסר הימצאות המעטפה. התרשמתי כי עדות התובעת תואמת את הנטען בכתב התביעה ומצאתי כי הינה מהימנה. בנוסף, התובעת הצביעה על שמה של הפקידה אשר לה היא החזירה את המעטפה עם אותו שם שלא היה שייך למעון שמנהלת התובעת. הנתבעת לא הביאה את הפקידה למתן עדות.

זאת ועוד. הנוהל הוא כי המזכירה אמורה להחתים את המנהלת על המעטפות שזו לוקחת ואמורה לבדוק רשימה מול המעטפות (ראה: עדותה של נציגת הנתבעת, עמ' 2, שורות 15-14). במקרה שלפנינו, התובעת לא חתמה על קבלת המעטפות. מובן, כי אילו היתה המזכירה אצל הנתבעת פועלת בהתאם לנוהל, והתובעת היתה חותמת על קבלת המעטפות בהתאם לרשימה, היה לתובעת קושי של ממש לטעון, כי חסרה מעטפה. כאמור, לא כך הדבר, ואין לנתבעת כל הוכחה לכך שאותה מעטפה חסרה, אכן נמסרה לתובעת.

תימוכין לעדותה של התובעת ניתן למצוא במכתבה של התובעת, אשר נשלח לנתבעת מספר ימים לאחר קרות המקרה, ובו פרטה התובעת את נסיבות המקרה וכן בכך שהנתבעת לא הגיבה למכתב זה, ולא הכחישה את הנטען בו.

במצב דברים זה, הרי בכל הנוגע לשאלה, האם נמסרה המעטפה ובה השוברים המיוחדים לאותה עובדת, לידיה של התובעת, אני מקבל את גרסתה העובדתית של התובעת, לפיה מעטפה זו לא נמסרה לידיה, ככל הנראה על רקע הכללת מעטפה אחרת של עובדת בשם דומה, אשר אותה החזירה התובעת לידי המזכירה.

משנקבע, כי התובעת לא קיבלה לידיה את המעטפה הכוללת את תלושי השי לאותה עובדת, עולה השאלה, האם רשאית היתה התובעת לרכוש על דעת עצמה ועל חשבונה את תלושי השי ולמוסרם לידי העובדת וכיוצא מכך, האם חייבת הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום שהוציאה עבור תלושי השי.

הנתבעת טענה, כאמור, כי לתובעת לא היתה הסמכות לחייב אותה בכל צורה שהיא. סבורני, כי טענה זו אינה רלבנטית לעניננו, שכן ברור, כי אמנם כוונת הנתבעת היתה לתת לאותה עובדת תלושי שי. הנתבעת אינה טוענת, כי התובעת חרגה מסמכויותיה, בכך שהעניקה שי לעובדת שהנתבעת אינה מעונינת להעניק לה את השי. 

זאת ועוד. ניתן לבחון את המקרה שלפנינו על פי דיני עשיית העושר, וזאת כקבוע בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. סעיף 1(א) לחוק זה קובע, כי מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת, שבאו לו מאדם אחר, חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין אינה אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. לפי סעיף 1(ב) לחוק הנ"ל, אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת.

המבחן לבחינת ההתעשרות ככזו שאינה "על פי זכות שבדין", לענין חוק זה, הוא האם ההתעשרות היא "בלתי צודקת" (ראה: פסק הדין בענין ע"א 371/89 ליבוביץ נ' א.ת. י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309, וכן רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד

נב(4) 289).

בנסיבות מקרה זה, אין זה צודק, שהנתבעת תהנה מכך, שהעובדת שלה תקבל תלושי שי, כאילו אלו ניתנו על ידי הנתבעת בפועל, בעוד שבפועל, הנתבעת לא היא שנתנה שי זה לעובדת, אלא היתה זו התובעת שרכשה התלושים מכיסה.

התובעת טענה, כי רכשה התלושים במלוא ערכם, היינו - שילמה סך של 700 ש"ח בגין תלושי שי בשווי של 700 ש"ח. אולם, בהקשר זה יש לתת את הדעת לאו דוקא לסכום שהוציאה התובעת, אלא לסכום שנחסך מהנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ