אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מתן תוקף לעסקת העברה ללא תמורה

מתן תוקף לעסקת העברה ללא תמורה

תאריך פרסום : 12/07/2006 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז תל-אביב
99860-99
10/07/2006
בפני השופט:
שאול שוחט

- נגד -
התובע:
1. ח.א.
2. ר.א.
3. ר.ב.
4. ה.א.
5. ד.ר. - חסוי - באמצעות האפוט' לרכוש

עו"ד מייזליש
הנתבע:
1. ר.י.
2. ש.ר.

עו"ד ליברובסקי ישראל
פסק-דין

מהות התובענה

1.         תובענה למתן פסק דין הצהרתי, המורה על בטלותה של עיסקת העברה ללא תמורה, שנעשתה בין אמם של הצדדים לבין הנתבע, לפיה העבירה האם את מלוא זכויותיה בבית מגורים הנמצא ברחוב___________בעיר ___________ והידוע כחלקה ________בגוש ________ (להלן: "בית המגורים") -לנתבע 1 (להלן: " הנתבע").

הצדדים לתובענה

2.         התובעים והנתבעים (להלן: "הצדדים") - שבעת ילדיהם של ר.י. ו-ב.ח. ז"ל (להלן: "האב"; "האם"  ושניהם "ההורים").

הרקע להגשת התובענה

3.         בחייהם היו ההורים הבעלים, בחלקים שווים, של בית המגורים. האב הלך לעולמו ביום 19.2.86. ביום 7.9.87 הוצא צו ירושה אחר עזבונו (נספח א' לכה"ת). על פי צו הירושה ירשה האם מחצית מעזבון בעלה/האב. את המחצית האחרת חלקו שבעת הילדים בחלקים שווים ביניהם. ביום 9.10.98 הלכה האם לעולמה. משביקשה התובעת 1 להוציא צו ירושה אחר עזבון האם, הודיע לה הנתבע, כי האם העבירה לו , עוד בחייה, את מלוא זכויותיה בבית (שלושה רבעים), במתנה וללא תמורה (ס' 45 לכה"ת הרלבנטי, הוא כה"ת מיום 16.12.01. ר' הצהרת ב"כ הצדדים בעמ' 25 לפרוט' ש' 8-9). בדיקה ברשם המקרקעין אימתה את טענת הנתבע (ס' 46 לכה"ת - נסח רישום מקרקעין נספח ד' לכה"ת) מכאן התובענה.

התובענה

4.         התובענה במקורה הוגשה על ידי התובעים 1-4 בלבד. התובע 5, חסוי, צורף לתובענה לאחר שהתובעים 1-2 מונו כאפוט' לרכושו. ר' ישיבת יום 19.2.01. האח השביעי, הנתבע 2, ש.ר. בחר שלא להצטרף לתובענה ו/או להתייצב לדיונים שהתנהלו בהקשר לתובענה. ביום 20.9.00 הוגשה לתיק ביהמ"ש הודעה בחתימתו, כי אין לו ענין בסכסוך שבפני (כך יש להבין הודעתו וראה לענין זה בסעיף 5 להחלטתי מיום 19.2.01).

עילת התביעה

5.         האם לא ידעה להבחין בטיבה של העיסקא מכוחה הועברו זכויותיה, במתנה וללא תמורה,לבנה הנתבע. לטענת התובעים " הנתבע ניצל את מצבה הנפשי המעורער של האם, את תלישותה, חוסר הבנתה אצל (צ.ל. "את" - ש.ש.) המציאות בה היא חיה, וחוסר ידיעתה קרוא וכתוב והחתים אותה בעורמה" על מסמכי ההעברה - יפוי כח בלתי חוזר, מיום 16.4.92, המקנה לעו"ד מטעמו את הזכות לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיה בבית המגורים לרבות העברת זכויותיה בבית המגורים על שמו, ו/או כל מסמך נוסף ששימש לצורך כך (ס' 48 לכה"ת), ומכוונים למעשה לתצהיר העברה ללא תמורה עליו חתמה באותו יום (נספח 2 לתצהיר עדות ראשית של עו"ד גניהר). 

6.         עם זאת - בעוד שבכתב התביעה (ר' הציטוט שהובא לעיל) עותרים התובעים לביטול עיסקת ההעברה ומסמכיה (ס' 51 לכה"ת) לא רק משום היות האם  נעדרת גמירת דעת להעביר את זכויותיה בבית המגורים לנתבע (כתוצאה ממצבה הפיזי והנפשי) אלא גם מעילות נוספות עפ"י חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 כגון הטעייה ו/או עושק, זנחו הם בסיכומיהם את טענותיהם לגבי העילות הנוספות ותלו את כל יהבם בטענה היחידה, כי האם היתה חסרת גמירת דעת עקב מצבה הפיזי והנפשי (ס' 1.1 לסיכומי התובעים).

ד י ו ן

חוות הדעת ועדותו של המומחה הרפואי

7.         בישיבת יום 11.7.02 הסכימו ב"כ הצדדים למנות מומחה מטעם ביהמ"ש שיתן את חוות דעתו לגבי מצבה של האם. לאור הסכמת הצדדים, מיניתי ביום 15.7.02 את פרופ' אבנר אליצור ליתן חוות דעת בדבר מצבה ויכולתה של האם המנוחה להבחין בטיבו של יפוי הכוח עליו חתמה ביום 16.4.92 אשר באמצעותו הועברו זכויותיה בבית המגורים  לידי הנתבע. 


8.         א.         חוות דעתו של פרופ' אליצור הוגשה לביהמ"ש ביום 24.3.03. פרופ' אליצור

סיכם את חוות דעתו בקובעו, כי " יש יסוד סביר להניח כי ביום 16.4.92 בו חתמה גב' ר.י. ז"ל (האם ש.ש.) על ייפוי הכוח, היא היתה במצב שלא היו לה את הכישורים השכליים והנפשיים להבחין בטיבו של יפוי הכח עליו חתמה ביום 16.4.92".

ב.         את מסקנתו זו ביסס פרופ' אליצור על עיון במסמכים רפואיים בלבד. כך מאשר הוא בעמוד הראשון לחוות דעתו תוך שהוא מפרט את המסמכים שעמדו לנגד עיניו. עם זאת, את מסקנתו זו  לא ביסס פרופ' אליצור על מסמכים רפואיים הסובבים את המועד בו נחתמו מסמכי העיסקא - יפוי הכוח נחתם ע"י האם ביום 16.4.92 -  ואף לא על מסמכים מאותה שנה. את הסיבה לכך מוצאים אנו הן בחוות דעתו (עמ' 3) והן בעדותו בביהמ"ש (עמ' 21 לפרוט' ש' 8-9) - המוסד בו היתה מאושפזת האם בין השנים 91-94 לא קיבל רשיון מטעם משרד הבריאות ולא מטעם משרד העבודה והרווחה ולכן כל פניותיו לקבל את התיק הרפואי של האם מהמוסד לא נענו ולא הומצאו לו משם תיקים רפואיים.

ג.          פרופ' אליצור - מודע לחסרונם של מסמכים רפואיים הסובבים את מועד החתימה (האחרון ביניהם מחצית דצמבר 91) - מאשר בחוות דעתו, כי מסקנתו מתבססת בעיקר על מסמכים רפואיים משנים שקדמו למועד חתימת יפוי הכח (16.4.92). עם זאת מאחר ש" מדובר במחלה פרוגרסיבית בעלת פרוגנוזה רעה ואין מקום להנחה של קיום הטבות במצב. ואמנם על פי התיעוד לאחר תאריך הבדיקות שצוטטו יש כל הזמן התדרדרות הולכת ומתקדמת של מצבה הגופני עד למותה" (עמ' 4 לחווה"ד) - הגיע לאותה מסקנה, כי יש יסוד סביר להניח שבמועד הרלבנטי לא היו לאם הכישורים השכליים והנפשיים להבחין בטיבו של יפוי הכוח עליו חתמה. לשון אחר העדר כישורים קוגנטיביים לאם הוכח כבר משנת 1990 (עמ' 20 לפרוט' ש' 14-15), מצבה הרפואי של האם היה מאז בהתדרדרות מתמדת (עמ' 20 לפרוט' ש' 18-19) לפיכך לא לנראה לו כי יכול והיו לאם 'ימים טובים יותר', במהלך תהליך ההתדרדרות (עמ' 21 לפרוט' ש' 2-6).

9.         א.         שני רבדים לה לחוות דעתו של פרופ' אליצור. האחד - הרובד העובדתי .

השני - הרובד המקצועי - הסקת המסקנות, בהסתמך על הרובד העובדתי שנפרש בפניו. הרובד הראשון מבוסס על המידע שנגלה בפניו ממסמכים רפואיים המתייחסים למצבה של האם. מידע זה אינו בידיעתו האישית של המומחה והוא מקבל אותו מ"כלי שני". בהסתמך על אותן עובדות ועל אותם ממצאים, מכלי שני, מסיק המומחה את מסקנותיו ומחווה את דעתו המקצועית. מאחר והתיק הרפואי של האם מבית האבות בו היתה מאושפזת בכל אותה תקופה (שבמהלכה נערך יפוי הכח), אינו בנמצא, לא היה בבסיס העובדתי שעמד ביסוד חוות דעתו של פרופ' אליצור כדי לאפשר לו קביעה נחרצת וברורה יותר באשר למצבה הקוגנטיבי של האם למועד חתימתה על יפוי הכוח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ