מתן צו מניעה זמני נגד יבוא ושיווק אריזת אורז באריזה מפירה סימן מסחר

פרוטוקול

וירניק:

אם השופט שואל אותי מדוע לא לתת סעד זמני בהתאם לעתירה א' שבבקשה 2571/08 דהיינו איסור על שיווק "האריזה המפירה" כהגדרתה בסע' 16 לנימוקי הבקשה, אני עונה: ההגדרה של אריזה מפירה היא נושאת את הלוגו של הנתבעת והאריזה לא הוכחה כמפירה. ההפרה היא על העדר כיתוב בעברית והעדר ייצור ופג תוקף. אם מדובר בתיק שעניינו הפרת סימן מסחר (ולא כך הבנתי), אז הדיון צריך להתנהל בביהמ"ש המחוזי בת"א ששם הוא כבר החל.

לחלופין, מכיוון שאנו סבורים שזה לא העניין של התיק, אנו מבקשים שתינתן לנו הזדמנות להגיש תגובה מסודרת בעניין הזה. עניין סימן המסחר לא עלתה בפני בימ"ש כאן.

גבריאלי:

מפנה למכתבה של מפקחת מזון. מצטט.

וירניק:

המכולה נמכרה בשלמותה לסיטונאי לפי חשבונית מס שאני מחזיקה בידי ושהראיתי לב"כ התובעת.  19/11/07.

המכולה נמכרה לקימעונאים ואח'. כאשר הנתבעת ייבאה המכולה, לא היה לה מידע לגבי זה שהטובין לא יהיו מסומנים בעברית. לא היה לה מידע שלא יהיו תאריכי יצור ופג תוקף.  הסיטונאי הפיץ הלאה. כאשר נתקבל אצל הנתבעת מכתבה של התובעת ושיש בעיה, היא פנתה לסיטונאי וביקשה רשימת לקוחות לפנות אליהם שאפשר לבוא אליהם ולסמן הטובין כפי שנדרש. רשימה כזו התקבלה אצל הנתבעת והועברה למשרד הבריאות. הנתבע 2 או מי מטעמו עברו אצל הקימעונאים שהופיעו ברשימה וסימנו כיאות, את שקי האורז, אחד אחד.

התברר לנ' שהסיטונאי לא מסר לה רשימה מלאה של כל הלקוחות שלו, וכי ישנם לקוחות נוספים והרשימה המלאה כיום כבר נמצאת במשרד הבריאות והנתבעת.

הנ' חיכתה לאישור משרד הבריאות לאישור הטובין. בין הסימון ה- 1 שנעשה על בסיס הרשימה החלקית שנתקבלה, נשלח למשרד הבריאות מכתבה של התובעת שטענה כי ההדבקה במקרה הספציפי לאור סוג האריזה אינו מעשי.

נעשו עוד בדיקות.  בתקופת הביניים הנ' 2 לא המשיך בסימון המתקן. היום יש לו רשימה מלאה ואור ירוק ממשרד הבריאות והוא יכול להמשיך לסמן, וכך הוא עושה בפועל.  הוא שלח אנשים להמשיך לסמן לפי מכתב משרד הבריאות שנתקבל אצלנו אתמול.

ביהמ"ש המחוזי ת"א קבע שהלוגו שבו עושה שימוש הנת' 2  אינו לוגו מיפר ואינו גורם להטעייה אצל הלקוחות. ראו סע' 23 לתגובה שלנו.

ביהמ"ש בת"א שמע בהרחבה הן עדויות והן טענות ואין כל סיבה שלא לקבל את העקרונות שנקבעו שם.  אם ביהמ"ש פה יתן צו כפי שנאמר לי בע"פ, יגרמו לנו נזקים עצומים.  אם היינו יודעים שמדובר בהליך של הפרת סימן מסחר, היינו מתגוננים בצורה אחרת.

גבריאלי:

אנו מעלעלים בתגובת המשיבים, מפנה לנספח ו' סע' 45. מציגים המשיבים את העניין כעניין של מה בכך. התצהיר נחתם  ב- 19/2.  מצטט.   הנ' בעזות מצח טוען שהוא תיקן את הכל וזה לא כך.  מפנה למכתב של משרד הבריאות. אם ביהמ"ש שואל אותי האם בהנחה ששקיות הנ' היו כוללים את התווית דהיום, היתה לנו גם אז תלונה אני משיב: כן וזאת לאור העובדה שהמשיבים לא הצליחו להוכיח שהמדבקה תישאר יותר מ- 10 דק' על השק. לביהמ"ש כאן יש סמכות לקבוע מה שהוא רואה לפי מה שיש בעיניו.

אנו מפנים לנספח א' לכתב התשובה שלנו, מכתב מיום 12/3/08 של משרד הבריאות.

וירניק:

אחרי שביהמ"ש עשה הפסקה בדיון כאן, אני מבקשת להוסיף שאנו מעיינים בבקשה למתן סעד זמני, מפנה לנספח ז/1 סע' 22-24 לבקשה ששם מסתמכים על חוק הגנת הצרכן. אם ביהמ"ש מבקש להתייחס גם לנושא של הפרת סימן מסחר, כי אז נראה לי שהמשיבים זכאים להשלים טענותיהם תוך התייחסות לנושא האמור שלא זכה, כאמור, להדגשה מצידנו או יותר נכון לכל התייחסות וזאת בשים לב לאופן שבו אנו קראנו את ההליך הנוכחי.

גבריאלי: