אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מתן מעמד לבני הפלשמורה

מתן מעמד לבני הפלשמורה

תאריך פרסום : 19/12/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
5953-02-11
09/12/2011
בפני השופט:
נעם סולברג

- נגד -
התובע:
1. אנגידה דג'יטנו אנגידה
2. קפלה אצ'ש דריבו
3. ארגיי אווגאש דריבו
4. DERIBEW ENGIDA
5. YALGANESH ALEHEGN מגונדר
6. אתיופיה
7. MIHRT YIKU בנה של העותרת 5 ובני ביתו מגונדר
8. אתיופיה

עו"ד שמואל שנהר
הנתבע:
1. משרד הפנים
2. מנהל רשות האוכלוסין וההגירה

עו"ד אביטל לב-רן
פסק-דין

1.         עתירה מינהלית נגד החלטות המשיבים לסרב לבקשות העותרים 4, 5 ו-6 ובני משפחותיהם. העותרים מבקשים לבטל את ההחלטות שלא להעלותם ארצה ולהורות לאפשר את עלייתם מתוקף היותם בני פלשמורה מ"זרע ישראל".

2.         בעשור האחרון קיבלו ממשלות ישראל החלטות שמטרתן להביא את בני הפלשמורה לישראל. בהחלטת ממשלה מספר 2948 מיום 16.2.03 נקבע כי "צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אמותיהם המבקשים לשוב ליהדותם, יוכלו להיכנס לישראל על-פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, על-מנת לשוב כאן ליהדות באופן רשמי ולהתערות מחדש בעם היהודי" (נספח מש/1 לכתב התשובה). בהחלטות ממשלה משלימות (החלטה מספר 3356 והחלטה מספר 3368) בעניינם של בני הפלשמורה נקבע, כי "בהתאם להחלטת הממשלה מפברואר 2003, משרד הפנים ונציגי הרבנות הראשית לישראל בשיתוף הקייסים של עולי אתיופיה, ישלימו את בדיקת מוצאם של הממתינים לאישור העלייה מתוך הרשימה המצויה במשרד הפנים ועל בסיס המבחן שנקבע בהחלטה מפברואר 2003... הושלם הסקר שהוכן על ידי מינהל האוכלוסין בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2948 מיום 16.2.2003, בעניין הפוטנציאל לעליה. רשימת הפוטנציאל לעלייה עומדת על סך 5021 בקשות המונות 17,188 נפש... עד סוף שנת 2007 יובאו לישראל כ-13,000 - בני הפלשמורה בהתאם לרשימה הסופית והמסכמת של הפוטנציאל לעליה (להלן - 'הסקר') שאושרה על ידי משרד הפנים הכוללת 17,188 נפש, מתוכם עלו עד היום כ-4300 (על בסיס המבחן שנקבע בהחלטת הממשלה מס' 2948 מיום 16.2.03)... בתום שנת 2007 עם השלמת הבאתם ארצה של כל בני הפלשמורה בהתאם ל'סקר' כאמור בסעיף א' לעיל, יסגרו המחנות באתיופיה" (נספחים מש/2 ו-מש/3 לכתב התשובה).

3.         בהחלטת ממשלה 4082 מיום 14.08.08 (נספח מש/4 לכתב התשובה) נקבע, כי עם תום בדיקת הבקשות לכניסתם לישראל של 17,188 בני הפלשמורה, כפי שנקבע בהחלטות הממשלה הנ"ל, יבחן שר הפנים את האפשרות להוסיף ולבדוק מועמדים נוספים מבני הפלשמורה מקרב אלו הכלולים בסקר אפרתי-ולדמן, המתגוררים לפחות שנה בגונדר והם צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אימותיהם, אשר מבקשים לשוב ליהדותם. ביום 14.11.10 התקבלה החלטת ממשלה נוספת, לפיה "... על שר הפנים להוסיף ולבחון את מועמדותם לכניסה לישראל של בני פלשמורה נוספים, העונים על התנאים המצטברים המפורטים להלן, ולהביאם לישראל... א. בני פלשמורה העונים על ההגדרה של 'זרע ישראל מצד אימותיהם' ומבקשים, כדרישת ההלכה, לשוב בישראל ליהדותם. ב. בני פלשמורה הרשומים ב'פנקס קהילת הממתינים בגונדר' משנת 2007, כפי שעודכן בשנת 2010. הפנקס המעודכן, המונה 1854 בתי אב ובסך הכל 7846 נפש, שמור במזכירות הממשלה... עם סיום בחינת מועמדותם לכניסה לישראל והבאת בני פלשמורה שיעמדו בתנאים בהתאם להחלטה זו, יסתיים טיפולה של מדינת ישראל בבני הפלשמורה, ולא תהיה יותר הבאה מאורגנת של בני פלשמורה מאתיופיה, ולא תאושר כניסת מועמדים נוספים מאתיופיה בטענה של שייכות לקהילת בני הפלשמורה" (נספח מש/5 לכתב התשובה).

4.         בגדרי עתירה זו חלוקים הצדדים אם העותרים 4, 5 ו-6 עמדו בנטל להראות כי הם נמנים מצד אמותיהם בשושלת המשפחה על "זרע ישראל", כמתחייב מהחלטת הממשלה. העותרים טוענים כי הביאו די ראיות המלמדות כי הם אכן מזרע ישראל. העותרים  מסתמכים בין היתר על תצהיריהם של העותרים 1-3, לטענתם מדובר בתצהירים אמינים ומן הראוי לסמוך על האמור בהם; העותרים מסתמכים גם על סקר אפרתי-ולדמן שממנו ניתן ללמוד לטענתם כי הם מזרע ישראל; בדיעבד מבקשים העותרים להסתמך גם על תצהיריהם של טרקן טסמה ושל הרב מנחם ולדמן, שלפיהם התגוררו יהודים רבים בכפר ספנקארה. חלקם מוכרים באופן אישי למצהירים (תצהירים אלה הוגשו רק סמוך לדיון בעתירה, לא קיבלו ביטוי קודם בעתירה ולא בבקשת העותרים המקורית שהוגשה למשיבים). מנגד טוענים המשיבים, כי עצם העובדה שהעותרים 4, 5 ו-6 נמנים על הרשימות שגובשו במסגרת החלטת הממשלה (סקר אפרתי-ולדמן) אין בה די, וכשהיא לעצמה אין בכוחה להוכיח שהעותרים נמנים על זרע ישראל מצד אמותיהם. לטענת המשיבים, יודעי דבר (שלא נחשפו בגדרי עתירה זו) העידו כי הסבתא של העותרים היא נוצריה, וכי הם אינם מזרע ישראל. החלטתם של המשיבים התבססה בין היתר על העובדה כי העותר 4 מסר שנולד וגדל בכפר ספנקארה. לשיטת המשיבים, הכפר ספנקארה ידוע ומוכר אצל נציגי המשיבים באתיופיה ככפר של נוצרים גמורים ואם העותר 4 גר בו, אות וסימן הוא שהאיש נוצרי.

5.         רק בדיעבד, סמוך למועד הדיון בעתירה ביקשו העותרים לצרף תצהירים משלימים לעתירתם, תצהירים חדשים, אשר כללו עובדות חדשות, שלא הובאו לפתחם של המשיבים בטרם מתן החלטותיהם ביחס לעותרים. לא בכדי מלינים המשיבים על דרך התנהלות העותרים, בתגובתם לעיקרי הטיעון שהגישו העותרים: "קריאה במה שנחזה להיות 'עיקרי טיעון', מלמדת כי אין המדובר בעיקרי טיעון, כי אם בעיקר, בהתייחסות חדשה, נוספת... באצטלא של 'עיקרי טיעון', מבקשים הם להביא בפני בית המשפט הנכבד כמו גם לראשונה בפני המשיב, תצהירים עובדתיים חדשים, עליהם מבססים אף את עיקר טיעונם ב'עיקרי טיעון'. תצהירים אשר מעולם לא הוצגו בפני המשיב, בשום שלב שהוא ושאף לא צורפו לעתירה. כל זאת, ערב הדיון בעתירה. לזאת, תצטרף בקשה מטעם העותרים שהומצאה אל ב"כ המשיב בצהרי יום זה... הרי, ששוב, המדובר בטיעונים עובדתיים שמעולם לא נטענו ולא הובאו, במתכונת זו, בפני המשיב. עיקרי הטיעון למעשה מציגים טענות עובדתיות ומסמכים חדשים, ראיות חדשות, אשר היו צריכות להיטען ולהיות מובאות, אם כבר, בפני המשיב ובזמן אמת, שכן על העותרים להעמיד בפני הרשות את התשתית העובדתית ומלוא הנתונים במסגרת פנייתם אליה... נמצא, כי כל מסכת הטיעון אודות מוצאה של המשפחה ומקורותיה ומאפייני המוצא, נולדו להם לראשונה, בעקבות כתב התשובה שהוגש".בנסיבות הללו קיים קושי של ממש להעביר את ההחלטה המינהלית נשוא העתירה תחת שבט הביקורת. יחד עם זאת, ניתן ללמוד לפחות בעניין אחד, כי העותרים הרימו את הנטל להוכיח כי החלטת המשיבים מבוססת על ממצאים עובדתיים שיש לתהות על נכונותם. המשיבים ציינו כאמור כי החלטתם התבססה בין היתר על העובדה כי העותר 4 נולד וגדל בכפר ספנקארה, "כפר הידוע ומוכר לנציגי המשיב שבאתיופיה, המיושב על ידי נוצרים גמורים". התצהירים שהוגשו בדיעבד על מנת לסתור קביעה זו, מאת מי שמתמצאים בסוגיה הנדונה, סותרים באופן מפורש את הקביעה הנ"ל לגבי אוכלוסיית הכפר ספנקארה, שעליה נשענו המשיבים בהחלטתם. מן התצהירים שהוגשו בדיעבד, ניתן ללמוד לכאורה, כי בכפר חיו גם יהודים. אלו הם דברי הרב ולדמן בתצהירו: "ידוע לי בבירור כי בכפר ספנקרה שבמחוז דמביר התגוררו עשרות משפחות מזרע ישראל, חלקן מוכרות לי באופן אישי". טרקן טסמה (שאליו היפנה הרב ולדמן תוך שציין את אמינותו) הצהיר על מגוריו במשך שנים ארוכות בספנקרה, שם נולדה אמו. אני סבור כי יש לבדוק ולבחון עניין זה לאשורו. על המשיבים להתמודד עם האמור בתצהירים אלו, וכל עוד לא יעשו כן, לא יכולה לעמוד קביעתם הנחרצת על כך שבכפר ספנקרה מתגוררים נוצרים בלבד, ושלא התגוררו בו יהודים.

6.         אציין כי בנקודה ספציפית זו, אין לבוא בטענה כלפי העותרים על כך שהגישו את התצהירים בשלב מאוחר. הדעת נותנת כי העותרים לא צפו מראש כי בין הממצאים העובדתיים שיעמדו בבסיס ההחלטה יהיה גם זה שבכפר ספנקארה לא חיו יהודים. בנסיבות העניין, ולנוכח התצהירים שהוגשו, גם אם בדיעבד, נגד ממצא זה, קיים חשש לטעות בהחלטת המשיבים. מן התצהירים החדשים שהוגשו, כאמור, באיחור, עולה כי ישנן עוד מספר נקודות הטעונות ליבון ובירור. בנסיבות המיוחדות שבהן עוסקת עתירה זו, מן הראוי לשמוע טענות עובדתיות חדשות, למרות שלא נטענו מלכתחילה. כמה וכמה החלטות ממשלה התקבלו בעניין בני הפלשמורה, מהן ניתן ללמוד שהממשלה רואה חשיבות רבה בהעלאתם ארצה של בני הפלשמורה על-פי אמות מידה שנקבעו, ובסיום הטיפול בבקשות בסוגיה זו. יתכן שנפל פגם מסוים בהחלטת המשיבים, ולכן יש לקבל החלטה חדשה. ב"כ המשיבים ציינה בצדק כי בסד הזמנים הדחוק שנוצר בין הגשת עיקרי הטיעון מאת העותרים לבין הדיון בעתירה, לא ניתן היה לנסות לבחון ולבדוק את הדברים שנטענו בדיעבד. העותרים גרמו לסחבת בהעלאת טענות חדשות (מעבר לשאלת מגורי יהודים בכפר ספנקארה), אך משמוחזר עניינם ממילא לצורך מתן החלטה חדשה, תינתן להם הזדמנות להעלות את מכלול טענותיהם בצורה מסודרת.

7.         החלטתי אפוא לקבל באופן חלקי את העתירה במובן זה שהמשיב ישוב להידרש לעניינם של העותרים ויתן החלטה חדשה. בשל אופן התנהלות העותרים מחד גיסא, וחלוף הזמן מאידך גיסא, החלטתי לקצוב זמנים כדלקמן: תוך 30 יום יגישו העותרים בקשה חדשה. הבקשה תכלול את כל החומר העובדתי והמשפטי, לביסוס טענתם כי הם בני פלשמורה מזרע ישראל. טענות או עובדות זולת מה שיובא בבקשתם החדשה, לא ניתן יהיה להעלות עוד לאחר מכן, ככל שתוגש עתירה נגד ההחלטה שתתקבל. החלטת המשיבים תינתן בתוך שלושה חודשים מעת הגשת הבקשה. 

            אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בכסלו תשע"ב (9.12.11), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ