אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מתן הוראות ופסיקת שכר טרחתו של מנהל עיזבון

מתן הוראות ופסיקת שכר טרחתו של מנהל עיזבון

תאריך פרסום : 02/07/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, ת"ע
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
42961-06,58493-07
22/06/2008
בפני השופט:
בן ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
1. עיזבון המנוח א. נ. ז"ל
2. עו"ד יונתן צבי - מנהל העזבון

הנתבע:
1. האפוטרופוס הכללי
2. ש.נ.
3. צ.א.

עו"ד מרסל קורן
עו"ד משה ארד
החלטה

1.                  בפני בקשה אשר הגיש מנהל העיזבון של המנוח א.נ. ז"ל (להלן: "המנוח"), למתן הוראות ולפסיקת שכר טרחתו כמנהל עיזבונו. במסגרת בקשה זו עלי להכריע בשלוש מחלוקות:

א.      קביעת המועד לפיו יחושב שער הדולר, ביחס למנות בצוואה שסכומן ננקב בדולרים.

ב.       קביעת שיעור שכר טרחתו של מנהל העיזבון.

ג.        חלוקת נטל שכר הטרחה בין הזוכים בצוואה (הזוכים במנות מול הזוכים השיוריים).

הרקע לבקשה

2.                  בצוואתו מיום 26.6.03, ציווה המנוח כדלקמן: לחמישה זוכים ציווה המנוח סך 10,000$ כ"א; לזוכה נוספת סך 3,000$; לזוכה נוספת (להלן: "ק'") סך 150,000$ ומכונית נוסעים; ולשני ילדיו (להלן: "המשיבים") ציווה המנוח את יתרת העיזבון, הכוללת בתוכה גם בית ב... .

3.                  בנוסף מינה המנוח את עו"ד יונתן צבי (להלן: "המבקש" או "מנהל העיזבון") כמנהל עיזבונו.

4.                  המנוח הלך לבית עולמו ביום 4.12.03.

5.                  לשם קיום הצוואה, פנו המשיבים וק' - הם הזוכים במסת הנכסים העיקרית - למבקש, והציעו לו לנהל את העיזבון תמורת שכר טרחה אשר יחושב לפי שעות עבודה ולא לפי אופן החישוב המקובל. זאת, לטענתם, בשל הפעולות המעטות והפשוטות יחסית שעמדו לביצוע לשם קיום הוראות הצוואה. משסירב המבקש להצעה זו, החלו באי כוח הצדדים בביצוע פעולות שונות לשם מתן צו קיום הצוואה, ופנו לרשם לענייני ירושה.  

6.                  משעמד אחד הזוכים על כך שימונה דווקא המבקש למנהל עיזבון המנוח ואף הגיש בקשה מתאימה לרשמת לענייני ירושה, הועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם להחלטתה המפורטת של הרשמת לענייני ירושה מיום 14.9.06. בתום ניהול הליכים והתדיינויות, ניתנה החלטה ביום 16.1.07, בה קבעתי כי לא נמצא מקום לסטות מהוראות צוואת המנוח בנדון, והמבקש אכן מונה למנהל עיזבונו של המנוח. כמו כן נקבע כי שאלת שכר טרחתו של מנהל העיזבון תעלה ממילא להכרעתו של בית המשפט עם תום ניהול העיזבון, כך ששאלה זו נשארה אז פתוחה.

7.                  כעת מגיע ניהול העיזבון לסיומו, ובעקבות הנ"ל מתעוררת שוב שאלת גובה שכר טרחתו של מנהל העיזבון. כמו כן, התעוררו שאלות נוספות, כמפורט לעיל, הקשורות לסיום הניהול: קביעת שער הדולר לחישוב המנות שערכם ננקב בצוואה בדולרים, וחלוקת נטל שכר טרחת מנהל העיזבון בין הזוכים השונים.

קביעת המועד לפיו יחושב שער הדולר, ביחס למנות שסכומן ננקב בדולרים

8.                  בצוואתו הורה המנוח, כי המנות לנהנים ישולמו בדולרים, לפי השער היציג שביום חלוקת העיזבון. בשל התמשכות ההליכים בדבר זהות מנהל העיזבון, חלפו למעלה משלוש שנים ממועד הפטירה ועד חלוקת העיזבון, ובתקופה זו ירד שער הדולר באופן משמעותי. לטענת המבקש, המנוח סבר שצוואתו תקוים בסמוך לאחר פטירתו ובכך ביקש להורות על המרה בשער גבוה יחסית; ברם, אם תחול שער ההמרה של יום החלוקה בפועל, תהיה התוצאה גרימת הפסד לזוכים במנות - אשר יקבלו סכום נמוך יותר בשקלים, בעוד שהזוכים השיוריים הם אשר ירוויחו, מאחר שחלק גדול יותר של העיזבון יישאר לחלוקה שיורית. זאת, למרות שלטענת המבקש התארכו ההליכים דווקא בגלל התנגדות היורשים השיוריים למינוי מנהל העיזבון בהתאם לצוואה.

9.                  לטענת המשיבים, סירובו של מנהל העיזבון לקבל את שכר טרחתו בחישוב לפי שעות עבודה, הוא אשר הוביל להתארכות ההליכים ולהפסדם של הזוכים לפי מנה.

10.              מבין הזוכים במנות ע"פ הצוואה, בולטת במיוחד המנה שניתנה לק' ז"ל, לה ניתנה מנה של 150,000$ (המנות האחרות הן נמוכות בהרבה: כאמור לעיל, לחמישה זוכים ציווה המנוח סך 10,000$ כ"א, ולזוכה נוספת סך 3,000$). לאור הסכום הגבוה יחסית של מנתה, אין ספק שירידת שער הדולר תפגע בעיקר במנתה (אשר זכו בה יורשיה במקומה). לא זו אף זו, יתר המנות חולקו בין הזוכים כבר ביום 2.7.07, בעוד שמנת ק' חולקה ליורשיה רק ביום 28.1.08, מאחר שמנהל העיזבון היה חייב להמתין שיגישו לו יורשי ק' ז"ל צו ירושה הקובע את מעמדם הרשמי כיורשי עיזבונה. בא כוחה של ק' הציע שיש להחיל על מנתה את שער הדולר הממוצע של שנת 2004, שכן לא הייתה כל הצדקה לעיכוב בחלוקת העיזבון מעבר לשנה הנ"ל, ומן הראוי שהיורשים השיוריים הם אשר יספגו את יתר ההפסד של ירידת שער הדולר. לחלופין, כך נטען, יש לחשב את מנתה של ק' בהתאם לשער הדולר ביום חלוקת המנות לשאר הזוכים במנות (הוא יום  2.7.07), שכן העיכוב בקבלת צו ירושה אינו צריך לפגוע בזכותם של יורשי ק' ז"ל לקבל את מנתה לפי ערכה בתאריך בו חולקו יתר המנות.

11.              להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 4.12.03, מועד פטירת המנוח, עמד שערו היציג של הדולר על  4.441 ש"ח לדולר, וביום 2.7.07, מועד החלוקה לזוכים על פי מנה היה 4.237; בעוד שבמועד שקבלו יורשי ק' את מנתה, ביום 28.1.08, עמד שער היציג של הדולר על 3.712.

12.              מאחר ולא ניתן לשאול את המצווה לרצונו, יש לפרש את הצוואה בהתאם לקבוע בסעיף 54 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: " חוק הירושה"). בעבר שלטה ההלכה לפיה פרשנות הצוואה מוגבלת ללשון הצוואה, היינו, פרשנות במובן הצר; ועל פיה, הפרשן אינו רשאי להוסיף ללשון הצוואה או לגרוע ממנה, כל עוד שנוסח הצוואה ברור על פניו, ורק אם אין הוא ברור, וטעון פרשנות, כי אז ניתן להתייחס לנסיבות הרלוונטיות ככלי עזר במלאכת הפרשנות (השיטה  הדו-שלבית). ברם,  בע"א  1900/96, איזבל  טלמציו נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נג(2) 817  (1996), הציג הנשיא (בדימוס) ברק דרך פרשנות אחרת והיא הדרך החד-שלבית, לאמור, הליך חד שלבי הממזג את שלב הפרשנות הפנימית והחיצונית יחדיו. בהתאם לדרך זו, הפרשן רשאי לפנות לנסיבות חיצוניות באופן חופשי, ללא מגבלות פורמאליות, גם כאשר לשון הטקסט המשפטי ברורה. עוד הוסף שם, שבמתח הפנימי שבין "הגוף" (טקסט הצוואה), לבין "הנשמה" (אומד דעת המצווה), יש ליתן, בפרשנות הצוואה, משקל מיוחד ל"נשמה", שכן אינטרס היחידי הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה לעומת אינטרס ההסתמכות של היורשים על פי הצוואה, או של כל אדם אחר. 

13.              במקרה דנן, בכל אחד מהסעיפים המורים על חלוקת המנות שב וחזר המנוח על הוראתו לפיה תחולקנה המנות הקבועות בצוואה "לפי שער יציג ביום חלוקת עזבוני". על פניה, הוראה זו ברורה וחד-משמעית. ברם, אם מותר לנו לתהות אחר אומד דעתו האמיתית של המצווה, קיימת גישה שהתקבלה להלכה בפסיקה עניפה - אם כי לא בארץ, אלא מעבר לים - כי במקרים שקובע המצווה תנאים לחלוקה בצוואתו אשר תלויים ב"יום החלוקה" ("time of distribution of estate"), התכוון למועד חלוקה תוך "זמן סביר" לאחר פטירתו; ובאנגליה, יש אף קו ברור בפסיקה, החל כבר ממאה ה - 19, על פיו תיחשב החלוקה כמבוצעת בתום שנה לאחר פטירת המצווה (In re Wilkins, 18 Ch. D. 634 (1881); Brooke v. Lewis, 56 Eng. Rep. 1128 (Ch. 1822)). הגישה הגמישה הזו, על פיו ניתן לבית המשפט לבדוק מהו המועד הסביר שבו ניתן היה לחלק את העיזבון, ולהסיק הלכה למעשה כי למועד זה התכוון המצווה, מצאה ביטוי לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון במדינת קליפורניה (In re Estate of Taylor, 428 P.2d 301, 59 Cal. Rptr. 437 (1967)), שם נאמר כדלהלן:

We believe that unreasonable delay cannot defeat the beneficiary's interest. This conclusion promotes the established policy favoring prompt distribution of estates... and carries out the presumed intent of the testatrix. In the absence of any indication to the contrary a testator contemplates prompt distribution...Our conclusion is in accord with the rule followed in England...and in other states.

14.              כמובן, פסיקה זו אינה מחייבת בית משפט זה. ברם השיקולים שיישמו בתי המשפט בפסיקה זו רלוונטיים - ואף מכריעים לדעתי - גם לגבינו.

15.              בע"א 329/67 כהן -רייך נ' אייגר, פ"ד כב(1) 91, קבע בית המשפט העליון כדלהלן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ