אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מתחת ואח' נ' אלחרירי יריב ופיתוח בע"מ ואח'

מתחת ואח' נ' אלחרירי יריב ופיתוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 25/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
5231-02-10,39535-05-10
25/07/2011
בפני השופט:
רמי חיימוביץ

- נגד -
התובע:
1. אריה חברה לביטוחבע"מ
2. אלחרירי יריב ופיתוח בע"מ

הנתבע:
1. קמליקה מתחת (התובע)
2. יורו ישראל (י.ש) בע"מ
3. איילון חברה לביטוח בע"מ
4. יורו ישראל (י.ש) בע"מ
5. איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בקשת הנתבעות מס' 1 ו-2 לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאות.

התובע פועל בניין תושב טורקיה אשר עבד בארץ כעובד זר נפגע בתאונת עבודה שארעה ב-18/9/03 בעת שעבד אצל הנתבעות. התאונה הוכרה בתאונת עבודה ע"י המל"ל, ונקבע לו נכות צמיתה בשיעור 67% (כולל תקנה 15). התובע זוכה אפוא לקצבה חודשית מן המל"ל.

התובע הגיש תביעה לפיצוי לבית-משפט השלום בבאר-שבע (ת.א. 1913/06, להלן – ההליך הנוסף), ושם בוצעו הליכים מקדמיים ואף מונו מומחים מטעם בית-המשפט בתחום האורטופדי כירוגי. מומחים אלו קבעו שיעורי נכות של 28% ו-0% בהתאמה. אלא שלאחר הגשת חוות הדעת, ומטעמים השמורים עימו, החליט התובע למחוק את ההליך הנוסף ובית-המשפט בבאר-שבע חייבו בהוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪. הוצאות אלו לא שולמו עד היום.

התובע הגיש את ההליך הנוכחי, ועתה מבקשות הנתבעות 2-1 כי יחוייב בהפקדת ערובה להוצאותיהן. כאמור בבקשה, מדובר בתושב טורקיה שאין לו נכסים בישראל ושיתקשה לשלם את הוצאות ההליך אם יחוייב בהן. כמו כן מפנות המבקשות לסכום ההוצאות שנפסק בהליך הנוסף ולא שולם. אשר לסיכויי התביעה, נטען כי שאלת האחריות טרם הוכרעה, ובעיקר נטען כי קיים סיכוי סביר כי סכום התביעה יבלע בתגמולי המל"ל. התובע, מצידו, מתנגד לבקשה וטוען כי סיכויי התביעה גבוהים וכי קבלת עמדת הנתבעות תחסום את זכות היסוד שלו לפנות לערכאות משפטיות.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה והתשובה ראיתי לקבל את הבקשה.

דיון

תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". מחוקק המשנה לא קבע גדרים להפעלת תקנה זו, אולם היא נבחנה לעומקה בפסיקה ונקבע כי על בית-המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות – שהיא זכות נעלה ועליונה בשיטת המשפט הישראלית (ראו דבריו של כב' השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577 [1997] – לבין זכותו של הנתבע להיפרע מן התובע אם זה יפסיד בדינו (נעיר כי הן זכות התובע והן זכות הנתבע קשורות בטבורן גם לזכות יסוד של הגנה על קניין). על דרך הכלל תגבור זכות הגישה לערכאות, ועל כן הובהר, למשל, כי עוניו של התובע וקושי להיפרע ממנו אינם עילה מספקת להטלת ערובה. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ובמקרים המתאימים לחייב בערובה. לעניין זה נקבע כי היות התובע תושב זר הוא נסיבה שיש לשקול אותה בכובד ראש, שכן בהעדר נכסים בישראל יתקשה הנתבע להיפרע מן התובע. לבחינת מכלול השיקולים והאיזונים ראו, בהרחבה, פסק דינו של כב' השופט גרוניס ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים אברהים, פ"ד נח(5) 865 [2004]:

איזון דומה נעשה במסגרת הסמכות הקבועה בתקנה 519, אשר השימוש בה מודרך אף הוא לאורה של זכות הגישה לערכאות ולאור הצורך להגן במקרים מסוימים על זכותו של הנתבע כי לא יצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה נגדו. בתקנה 519 עצמה לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה. הכלל הוא שאין בית-המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית, אולם במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית-המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו (ראו למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ [6]). הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלסטינית, אשר נחשבים לצורך העניין כתובע המתגורר בחו"ל. עם זאת עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ראו רע"א 6787/99 עאשור נ' מדינת ישראל [7]). בית-המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו (ראו רע"א 6066/00 אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ [8]). לאור כל האמור לעיל ברי כי שיקול-דעתו של בית-המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא. במסגרת זו על בית-המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה – הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק, ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי-המשפט לשם הגנה על זכויות.

על יסוד דברים אלו, ולאחר בחינת נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו, מצאתי כי איזון בין מכלול הזכויות והשיקולים מחייב הפקדת ערובה.

טעם הדבר: אין מדובר בתובע המגיע לבית-המשפט כ"לוח חלק" אלא במי שפתח בהליך משפטי בבית-המשפט בבאר שבע ואף התקדם מאוד בהליך הנוסף עד לאחר שלב של מינוי מומחים וקבלת חוות דעתם. דלתות מערכת המשפט הישראלית היו פתוחות אפוא לרווחה בפני התובע, זכות הגישה לערכאות מומשה, אולם התובע בחר להפסיק את תביעתו המקורית ובשל כך אף חוייב בהוצאות. אלא שהוצאות אלו לא שולמו עד היום, ומכאן, שאם יחליט התובע להפסיק את ההליך הנוכחי או שבסופו של יום יחוייב בדינו, קיים ספק רב אם הנתבעים יוכלו להיפרע בהוצאותיהם. לעניין זה נוסיף כי מדובר בתושב זר שאינו מחזיק נכסים בישראל, ואף שנסיבה זו כשלעצמה אינה מצדיקה הפקדת ערובה, בהצטרפה ליתר הנסיבות היא מחזקת מאוד את משקלן. בכל הנוגע לסיכויי התביעה – אף שמדובר בתאונת עבודה ואין מדובר בתביעת סרק, בפועל נוכח קיומם של תגמולי מל"ל בשיעור גבוה, לא ניתן להעריך אם בסופו של יום יהא סכום הנזק גבוה מסך התגמולים. איזון כל אלו, ובעיקר, כאמור, העובדה שמדובר בהליך שני שנפתח לאחר שההליך הנוסף הופסק על ידי התובע בשלב מתקדם ושהוצאות שנפסקו בו לא שולמו, מצדיקים אפוא בענייננו חיוב התובע בהוצאות.

סוף דבר: אני מחייב אפוא את התובע להפקיד בקופת בית-המשפט ערובה בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"א, 25 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ