אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מתווך אינו חייב לבדוק היתר בנייה לגבי הדירה שהוא מתווך במכירתה

מתווך אינו חייב לבדוק היתר בנייה לגבי הדירה שהוא מתווך במכירתה

תאריך פרסום : 21/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ראשון לציון
5129-07
15/04/2008
בפני השופט:
יעל בלכר

- נגד -
התובע:
יפה אבי
עו"ד רוטברט אסי
הנתבע:
ברדה גיא
עו"ד דגני אריה
פסק-דין

התובע הוא מתווך. הנתבע הוא קונה של דירה, שנקנתה בתיווכו של התובע. הסכם רכישת הדירה בוטל בהסכמה בין המוכר לקונה, לאחר שנודע לקונה-הנתבע, כי אין לדירה היתר בניה. השאלה היא אם חב הנתבע בתשלום דמי תיווך לתובע, למרות שהעסקה בוטלה בנסיבות כאמור.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה מכוח סמכותו לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, בהחלטה מנומקת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטיעוניהם ועיינתי בחומר שבתיק בית המשפט, אני קובעת כדלקמן:

אין חולק שהסכם המכר בגינו נדרשים דמי התיווך, בוטל בהסכמה עם המוכר, וללא שנדרש הנתבע (הקונה) לפצות את המוכר בגין הביטול. הוצג בפני הסכם לביטול הסכם המכר (" הסכם הביטול") וכן, דיווח לרשויות המס על ביטול העסקה.

הוכח להנחת דעתי ולצורך העניין שלפני כי אכן מדובר בדירה שנבנתה בניגוד להיתר וכי היה זה הטעם לביטול ההסכם.

לפי הסכם הביטול "ההסכם המקורי הופר והקונה הודיע למוכר כי אינו מסוגל לעמוד עוד בתשלום יתרת התמורה של ההסכם המקורי, וזאת לאור העובדה כי לא הוצג בפני השמאי מטעם הבנק למשכנתאות אישורים מסוימים מהעירייה חולון". למרות שנוסח זה אינו נוקט לשון מפורשת שלפיה מבוטל ההסכם בשל העדר היתר בניה, שוכנעתי  כי אלו היו נסיבות הביטול. זאת, בין היתר, על סמך המסמך שסומן מב/1 (הוגש בדיון בפני הרשם), בו מודיע השמאי לבנק, כי טרם הוצג בפניו היתר בניה לדירה ולכשיוצג, תיערך שומה בהתאם. עוד שוכנעתי מעדותו של הנתבע כי לא היה מעוניין להתקשר ביחס לדירה בלתי-חוקית עם מוכר הדירה (עמוד 3, שורה 25 ואילך).

לאור האמור, מדובר במצב שבו לכל הפחות, זכאי היה הנתבע (הקונה) להשתחרר מן החוזה שחתם עם המוכר, מחמת טעות.

יחד עם זאת, הנתבע לא הוכיח את טענתו, לפיה ידע התובע או צריך היה לדעת, על כך שמדובר בדירה בלתי חוקית.

הנתבע הסכים כי מדובר באי-חוקיות שקשה לגלות. אי - החוקיות נלמדת רק מעיון בהיתר הבניה של הבניין. הדירה רשומה בטאבו ע"ש המוכר ואף רשומה משכנתא על זכויותיו בדירה. מוסכם על הצדדים כי על פני הדברים, אין בדירה דבר המעורר חשד כלשהו (עמוד 3 שורות 12-13). מדובר בדירה בקומת ביניים, שככל הנראה, נוצרה ע"י שימוש בגלריות של חנויות המצויות בקומת הקרקע של הבניין. באותה קומת ביניים קיימות דירות נוספות (חוקיות), המופיעות בהיתר הבניה. אלא שלפי ההיתר, ניתן לבנות 3 דירות בקומת הביניים וזו הדירה הרביעית.

אינני סבורה כי מחובתו של מתווך בכלל ובוודאי בנסיבות העניין הספציפי שלפני, לבדוק את היתר הבניה לגבי הדירה שהוא מתווך במכירתה. חיוב מתווך לבדוק רישיון בנייה הוא מרחיק לכת (ראו תא (ת"א) 2331/72 צבר נ' נוף ירמה חב' קבלני בניין בע"מ, פ"מ תשל"ט (2) 410, 413ד). יפים הדברים שבעתיים במקרה שלפניי, שבו אי-החוקיות לא התגלתה גם ע"י הנתבע עצמו, טרם החתימה על החוזה. וזאת לאחר שבדק, באמצעות עורך דינו, את מצבו הפיזי המשפטי של הנכס. מובן שאילו הוכח כי בעיית אי-החוקיות היתה ידועה למתווך - היה עליו להציגה ללקוח ולפרוס בפניו את מלוא הפרטים. מכאן שהמתווך לא הפר את החובה המוטלת עליו כלפי לקוחו (הנתבע), לפי סעיף 8(א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996.

הטענה כאילו היה על התובע לדעת על העדר היתר בניה, לאור עסקאות קודמות שתיווך בהן, לגבי אותה דירה, לא הוכחה. לא הובאה כל ראייה לתמוך בטענה כאילו בעסקה קודמת היתה בעיה שנפתרה על ידי כך שהקונה הופנה ע"י המתווך לשמאי ספציפי, שלא העלה את הבעיה. עדות הנתבע בעניין זה היא עדות מפי השמועה, מדברים ששמע לטענתו, מן המוכר. המוכר לא הובא לעדות (עמוד 3 שורות 25-26, 32 והמשך בעמוד 4).

השאלה היא, אפוא, האם זכאי המתווך לשכ"ט בנסיבות אלה שבהם בוטלה עסקה, לאחר שנקשרה, בשל אי-חוקיות שהמתווך לא ידע ולא צריך היה לדעת עליה ומצד שני, היה הנתבע זכאי לבטל את החוזה?

אילו היו הצדדים לחוזה המכר (הקונה והמוכר) באים בפני בית המשפט בתובענה לביטול העסקה בהעדר הסכמה ביניהם, בסיטואציה שבה המוכר לא הטעה את הקונה - היה בית המשפט רשאי לבטלו ויחד עם זאת, לחייב את הצד שטעה בהוצאות הסתמכות שהוציא הצד השני, לפי סעיף 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973. באנלוגיה ומשקבעתי כי התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת על אי-החוקיות, אני סבורה כי גם התובע זכאי לפיצויי הסתמכות. דהיינו, לפיצוי בגין הזמן שהשקיע בתיווך בגין עסקה זו. אני מעריכה זאת, על פי אומדן, בסך של 3,700 ש"ח. הפיצוי נמדד לפי הפעולות האחרות שיכול היה המתווך לעשות באותו זמן שהשקיע בנתבע. בעניין השקעת זמנו ומרצו של התובע בתיווך בגין העסקה, לא חלק הנתבע על טענות התובע.

על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,700 ש"ח (סך זה כולל מע"מ).

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום י' בניסן, תשס"ח (15 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

יעל בלכר, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ