החלטה
בפני בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלנהוג למשך 30 ימים לאחר שנחשד והואשם בנהיגה תחת השפעת סמים.
ביום 1.12.09 נתפסו במשאית בה נהג המבקש חומר החשוד כסם וכלי עישון, המבקש התבקש לתת בדיקת שתן/דם וסירב בטענה שעשה שימוש בסמים מספר ימים קודם לכן.
באותו המעמד נמסרו למבקש הזמנה לדין וכתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת סמים בניגוד לסעיפים 62 (3), 64א(ב) ו- 39א לפקודת התעבורה התשכ"א 1961 (להלן: "הפקודה"). במהלך הדיון בבקשה שבפניי, ציינה המשיבה, כי במקום סעיף 64 א (ב) המופיע בכתב האישום צ"ל סעיף 64 ד (ב) לפקודה.
בהמשך, קוים למבקש שימוע שבסופו נפסל רישיון נהיגתו למשך 30 ימים לאור החשד הנ"ל.
בבקשתו לביטול הפסילה המנהלית, טען המבקש כי השוטר שדרש דגימת דם/שתן לא הסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב לתת דגימה ובכך לא עמד בדרישת סעיף 64.ב(ב1) לפקודה. עוד טען המבקש, כי העובדה שנחשד בנהיגה תחת השפעת סמים, אינה מלמדת בהכרח על מסוכנות והיה על הקצין הפוסל להתייחס למסוכנותו הספציפית של המבקש. בנוסף פירט נסיבותיו האישיות ומשמעות הפסילה.
בתאריך 14.12.09 התקיים דיון בבקשה במהלכו נחקר המבקש על ידי המשיבה וחזר על גרסתו לפיה לא הוסברה לו מהות הסירוב. המבקש חזר והודה בשימוש בסם מספר ימים קודם, במהלך חתונה וציין כי כלי העישון ושרידי הסם שנמצא במשאיתו, שייכים לידידה.
המשיבה התנגדה לבקשה, תוך שהיא מציינת כי המבקש הודה בשימוש בסם מס' ימים קודם, עיניו היו אדומות וברכבו נמצאו שרידי סם וכלי עישון. אשר לטענת המבקש לפיה לא הוסברה לו מהות הסירוב, ביקשה המשיבה לבדוק באם קיים חומר חקירה נוסף. ביום 15.12.09 התקיים דיון נוסף , במהלכו ציינה המשיבה כי אין בידיה חומר חקירה נוסף להצגה.
לשאלת בית המשפט הבהירה המשיבה, כי סעיף האישום המיוחס למבקש הינו ס' 64ד.(ב) לפקודה וכי השכרות המיוחסת למבקש הינה אך ורק מכוח הסירוב למתן הדגימה ולא מכוח הודאתו בשימוש מס' ימים קודם. למעשה המשיבה זנחה את טענתה לפיה יש בנסיבות הנוספות (עיניו האדומות , מציאת חומר החשוד כסם, מציאת כלי העישון והעובדה שהודה בעישון מספר ימים קודם), כדי ללמד על נהיגה תחת השפעה. בהקשר זה יצוין, כי ב"כ המשיבה ציינה בהגינותה, כי לא יעלה על הדעת לבסס את האישום על העובדה שהמבקש עישן מספר ימים קודם - דברי המשיבה לא נרשמו לפרוטוקול ומצאתי לנכון לציינם.
למבקש בוצעה בדיקת מאפיינים חלקית אותה עבר בהצלחה. הבדיקה לא הושלמה והשוטר שביצע את הבדיקה ציין כי אין טעם בהשלמתה, זאת, לאור העובדה שמדובר בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים ולא תחת השפעת אלכוהול. נימוק השוטר אינו ברור ומכל מקום, מהבדיקות שכן בוצעו למבקש, לא ניתן ללמוד על היותו של המבקש תחת השפעת סמים.
דיון והכרעה:
דין הבקשה להתקבל. ייאמר, כי אילו היו קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה, הייתי קובע כי מי שקיימות נגדו ראיות לנהיגה תחת השפעת סמים, קמה ביחס אליו חזקת מסוכנות, גם אם, עברו התעבורתי אינו מכביד.
מחומר החקירה עולה, כי לא הוסברה למבקש משמעות הסירוב כמצוות סעיף 64ב.(ב2 )לפקודה. למעשה לא ניתן למבקש כל הסבר בהקשר זה, לא בכתב ולא בעל פה.
כאמור לעיל, במהלך הדיון המשיבה הצהירה כי עבירת השכרות המיוחסת למבקש הינה אך ורק מכוח עובדת ה"סירוב". אין זה מתפקידו של בית המשפט לבסס את סעיפי האישום על סמך נסיבות אחרות עליהן המשיבה עצמה אינה מבקשת לבסס האישום.
על בית המשפט לבחון באם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום על בסיס עובדת ה"סירוב". אין מחלוקת כי המבקש סירב לבדיקה ואף נימק את עובדת הסירוב בנימוק המפליל לפיו עשה שימוש בסמים מספר ימים קודם. עם זאת, לא די בעובדת הסירוב כדי לבסס הרשעה. סעיף 64ב (ב2) לפקודה קובע מפורשות כי השוטר הדורש מנהג לתת דגימה "...יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64.ד." (להלן: "ההסבר").
ה"ההסבר" הינו חלק מהיסוד העובדתי הנדרש להוכחת עבירת השכרות מכוח "סירוב" ובהיעדר "הסבר" לא ניתן לבסס, אף לא לכאורה, את היסוד העובדתי הנדרש להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות מכוח "סירוב".
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש ועל החזרת רישיון נהיגתו לאלתר.
ניתנה היום, כ"ח כסלו תש"ע, 15 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.