אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מפארגה נ' המוסד לביטוח לאומי

מפארגה נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
49923-09-12
20/06/2013
בפני השופט:
שרה שדיאור

- נגד -
התובע:
מוחמד מפארגה
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494
פסק-דין

פסק דין

בפני בית הדין בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 2/11/2011 אשר דחתה את תביעתו לנכות כללית.

המערער טוען כי לאחר קבלת החלטת המשיב, פנה אל המשיב מספר פעמים בקשה לתיקון פרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובבקשה למתן ארכה לצורך הגשת ערעור לבית הדין, אולם רק לאחר שלא קיבל כל תשובה לפניותיו אלו, הוגש הערעור לבית הדין.

עוד טוען המערער כי הטיפול בעניינו התנהל בעצלתיים וכי המשיב לא טיפל כראוי בתביעתו.

אכן עולה מהחומר שהונח בפנינו כי המערער קיבל את החלטת המשיב נשוא הערעור במהלך חודש 11/11 וביום 24/12/11 פנה למשיב באמצעות ב"כ. פניות נוספות למשיב נעשו ביום 3/7/12 וביום 3/8/12. פניות אלו לא זכו למענה וביום 27/9/12 הוגש הערעור שבפנינו הכולל בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

המשיב טוען כי איך בנימוקי ב"כ המערער בדבר פנייה למשרדי המשיב ביום 24/12/11 נימוק אשר יש בו בכדי לדחות מועד הגשת הערעור לביה"ד ולהאריך מועד ההתיישנות, וכי ממועד הפניה למוסד לביטוח לאומי ועד להגשת הערעור בבית הדין חלפו 9 חודשים, תקופה ארוכה מדי, גם אם בתוך תקופה זו התבצעו שתי פניות אל המוסד לביטוח לאומי.

בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)תשל"ז 1977 - "ערעור על החלטה יוגש לבית הדין האזורי לעבודה תוך שישים ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער".

נקבע בפסיקה כי לבית הדין אין סמכות להאריך את המועדים שנקבעו בתקנות ביחס להגשת תובענות וערעורים זאת מהטעם שאין מדובר בפעולה משפטית במהלך המשפט עצמו, ביחס אליה רשאי בית הדין להאריך את המועדים כאמור בתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, אלא מדובר במועד לעשיית פעולה כדי להביא את העניין לבית הדין. (דב"ע לו 11-0 חיים בר אילן נ' המוסד פד"ע ז' 340; דב"ע מח 104-0 סבג ניסיםהמל"ל פד"ע כ 127; דב"ע מט 170-0 אוריאל פרתהמל"ל פד"ע כא 132; עב"ל 307/96 אל על בע"מ ושלמה סולטן נ' המוסד, לא פורסם; עב"ל 1281/00 אחמד אבו גאמע נ' המוסד פד"ע לח 853)

"בחלוף תקופת ההתיישנות שנקבעה בחיקוק להגשת תובענהקצרה ידו של בית הדין מלהושיע"

(דב"ע נו 172-04 כוכבה לנקריהמוסד לביטוח לאומי עב"ל 31/98 אליהו סולןהמוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 481.)

התכלית העומדת ביסודה של חקיקה ופסיקה זו לפיה יש להגיש התביעות על אתר בכך שמדובר בזכות מתחום הבטחון הסוציאלי שראוי לממשה מהר ככל האפשר. כשם שמצופה מהמל"ל לפעול במהירות כך מצופה מהמבוטח לעשות כן, כולל פניה לערכאות )דב"ע לח/ 95-0 המל"ליצחק בר פד"ע י 24, דגש שלי ש.ש)

עם זאת, לפי הפסיקה, המוסד לביטוח לאומי אינו חייב להעלות טענת התיישנות ועליו לעשות כן בהתקיימם של שיקולים סבירים המצדיקים זאת.

"טענת התיישנות היא טענה שאפשר לטעון אך אין חובה לטעון אותה, ומצפים מגוף ממלכתי וכזה הוא המוסד לביטוח לאומי שילך בעקבות המקובל בהליכים שבהם המדינה היא הנתבעת שלא לטעון טענת התיישנות בכל מקרה ומקרה" (דב"ע מב/130-0 פלורה אבוקסיסהמוסד לביטוח לאומי פד"ע יד' 105(

עוד נפסק, כי לבית הדין הסמכות להעביר ביקורת שיפוטית על אופן יישומה של מדיניות השימוש בטענת ההתיישנות בכל מקרה ומקרה (עב"ל 1090/00 ד"ר משה זיוהמוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 379 2000)

מן הכלל אל הפרט

בהודעת הערעור טען התובע (בפיסקה הראשונה) כי החלטת המשיב מיום 2/11/11 הדוחה את תביעתו של המערער לנכות כללית נתקבלה במשרדי ב"כ המערער ביום 8/11/11. ואילו בסעיף 28 להודעת הערעור טען המערער כי "ביום 20/11/11 נתקבל מכתב המוסד לביטוח לאומי מיום 8/11/11 אליו צורפה החלטת הוועדה מיום 2/11/11 לפיה נדחתה תביעתו של המערער..."

הנה כי כן מגרסת המערער לא ברור מתי קיבל לידיו את החלטת המשיב, אולם לצורך הדיון בבקשה זו נראה ביום 20/11/11 כיום קבלת החלטת המשיב.

עם זאת, רק ביום 24/12/11, למעלה מ 30 ימים לאחר קבלת החלטת המשיב, פנה ב"כ המערער אל המשיב בדרישה לתיקון פרוטוקול וכן בדרישה להארכת מועד להגשת ערעור לבית הדין.

לגרסת המערער (אליה לא התייחס המשיב) המשיב לא השיב לפנייתו מיום 24/12/11 ומשום כך פנה בשנית ביום 3/7/12. פנייתו של המערער למשיב ביום 3/7/12 לא זכתה לתשובה והמערער פנה למשיב בשלישית ביום 3/8/12. משפניה זו לא נענתה הגיש המערער ערעור לבית הדין ביום 27/9/12 – למעלה מ 30 ימים לאחר פנייתו למשיב.

פניותיו של המערער למשיב אין בהם כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. בידי המערער האפשרות להגיש ערעור פורמלי ולאחר קבלת תשובתו של המשיב לתקן את נימוקי הערעור ( עב"ל (ארצי) 196/09 סולימאניהמוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 12.7.10 )

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ