אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעצר עד תום הליכים של אחים, החשודים ברצח ובחבלה בכוונה מחמירה

מעצר עד תום הליכים של אחים, החשודים ברצח ובחבלה בכוונה מחמירה

תאריך פרסום : 17/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
3382-07
14/10/2007
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
הנתבע:
1. חאלד בן עבד מוסא
2. מוחמד בן עבד מוסא

עו"ד גלעד
החלטה

1.         בקשה למעצרם עד תום ההליכים של המשיבים, אחים תושבי דיר אל אסאד.

2.         נגד המשיבים הוגש ביום 12.8.2007 כתב אישום ולפיו מיוחסת למשיב 1 (להלן: "חאלד") עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולמשיב 2 (להלן: "מוחמד") מיוחסת עבירה של רצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) ביחד עם סעיף 301 לחוק העונשין, ועבירות בנשק, עבירות לפי סעיפים 144(א) + (ב) לחוק העונשין.

3.         בכתב האישום נטען כי בין המנוח, עאמר עבד אל גאני (להלן: "המנוח"), לבין משפחת המשיבים קיים סכסוך זה מספר שנים. הן המנוח והן הנאשמים מתגוררים בדיר אל אסאד. בלילה שבין 13 ל-14 ביולי 2007 התקיימה בכפר חתונה בחצר ביתו של מר קמיל מוסא. במסיבה נכחו חאלד, המנוח ואורחים רבים נוספים. מוחמד שהה בקרבת מקום המסיבה. בסביבות חצות עזב חאלד את המסיבה, נכנס למכוניתו מסוג ביואיק והמתין ברכב לצאתו של המנוח. זמן קצר לאחר מכן עזב המנוח את המסיבה והלך עם שני חברים אחרים במורד הכביש היורד מחצר המסיבה לכיוון הכפר. נטען כי חאלד החל לנסוע במכוניתו אחרי המנוח, כאשר אורות הרכב כבויים. בשלב מסוים במהלך הנסיעה, ומתוך כוונה לפגוע במנוח, הסיט חאלד את רכבו ימינה לעבר המנוח וחבריו שהלכו עמו, פגע עם רכבו במנוח, ולאחר מכן המשיך עד שהרכב התהפך.

            כתוצאה מהפגיעה במנוח נגרם למנוח שבר ריסוק בעצמות השוק השמאלי, פצעי שפשוף, דימומים תת-עוריים וקרע בשוק. המנוח שכב פצוע על הכביש. על-פי האמור בכתב האישום, יצא חאלד מרכבו ההפוך כשבידו סכין וניגש אל עבר המנוח על מנת לפגוע בו. עוברי אורח שהיו במקום מנעו מחאלד לפגוע במנוח והרחיקו אותו.

4.         מספר דקות לאחר מכן, כך נטען, בעוד המנוח שוכב על הכביש פצוע, הגיע למקום מוחמד כשהוא מצויד באקדח. נטען כי מוחמד החליט להמית את המנוח, ניגש אליו, שלף את האקדח וירה בו מטווח קצר לפחות 7 כדורים.

            קליעי האקדח פגעו במנוח במותן ימין, באמה הימנית, בבטן הימנית, בבטן התחתונה משמאל, בגב ובירך, וכתוצאה מקליעים אלו נגרם מותו של מנוח.

            על-פי האמור בכתב האישום, מותו של המנוח נגרם מנזק חמור לוותין (אב העורקים) שגרם לאיבוד דם פנימי.

5.         בבקשה שבפניי טוענת המאשימה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם. עוד טוענת המאשימה כי חומרתן של העבירות מקימה עילת מעצר בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). המאשימה סבורה גם כי בשל נסיבות ביצוע העבירות, חומרתן והחשש להתלקחות תבערה בין המשפחות היריבות, אין מקום לשקול חלופת מעצר, ויש להורות על מעצר המשיבים מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדם.

6.         בא כוח המשיבים ציין בטיעוניו כי אין מחלוקת שחאלד נהג במכונית אשר פגעה במנוח ופצעה אותו. עם זאת טען כי לכל היותר מדובר בתאונה כתוצאה מרשלנות בנהיגה, אולם אין ראיות לכאורה המצביעות כי חאלד פגע במנוח בכוונה לגרום לו חבלה כלשהי. לגבי מוחמד, אישר בא כוח המשיבים כי קיימות ראיות לכאורה כי מוחמד ירה וגרם למותו של המנוח, ואף הסכים כי קיימת עילת מעצר. עם זאת טען כי עצמתן של הראיות, בשים לב למחדלי חקירה שונים ולעדויות סותרות, מצדיקה הסתפקות בחלופת מעצר. בא כוח המשיבים הציע כי המשיבים ישוחררו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים כפי שיקבע בית המשפט, תוך שהסכים כי בין התנאים שייקבעו ייכלל גם איסור כניסה ליישוב דיר אל אסאד, וזאת על מנת שלא ללבות את היצרים ולמנוע המשך מעשי אלימות בין המשפחות. על מנת לשקול אפשרויות של חלופת מעצר, ביקש בא כוח המשיבים כי בית המשפט יורה על קבלת תסקיר מעצר בטרם מתן החלטה. בקשתו זו לא התקבלה, וציינתי כי אם אגיע למסקנה שיש מקום לשקול חלופת מעצר, יתבקש תסקיר קצין המבחן בשלב מאוחר יותר.

7.         ההליך בבקשה זו התנהל במספר שלבים. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בבקשה, התברר כי חלק מחומר החקירה לא נמסר לבא כוח המשיבים. מדובר היה בהשלמת דוחות מעבדה ובתמלילים, ובהם תמליל שיחותיו של המדובב עם מוחמד וכן תמלילי חקירות. הדיון נדחה פעמיים לשם העברת החומר למשיבים. גם לאחר הדיון האחרון הומצאו תמלילים נוספים. אף כי לא כל החקירות תומללו, הודיעו הצדדים כי הם מסתפקים בחומר שהומצא, והשלימו את טיעוניהם. בין המסמכים הנוספים שהוגשו, הייתה גם חוות דעת של המעבדה לסימנים וחומרים.

8.         הואיל והצדדים חלוקים, אף אם באופן חלקי, על דיותן של הראיות ביחס לחאלד ועל עצמתן של הראיות ביחס למוחמד, אפרט בקצרה את הראיות שהובאו על-ידי המאשימה ואת הראיות והמחדלים עליהם מצביע בא כוח המשיבים. עם זאת בטרם אפרט את הראיות, אזכיר כמה מושכלות יסוד לעניין מעצר עד תום ההליכים.

9.         כידוע, בשלב זה של ההליך לא בוחן בית המשפט מהימנותם של עדים. המבחן שנקבע בפרשת זאדה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133) לקיומן של  ראיות לכאורה הינו כדלקמן:

'ראיות לכאורה להוכחת האשמה' הן איפוא ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט-תוך בחינתן בחקירות, קביעת אמיתות ומשקל-יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר (עמ' 147).

בתי המשפט הוסיפו כי בשלב זה של ההליך יש לבחון את עצמתן ו"משקלן" של הראיות, וכי הבחינה בשלב המעצר אינה בחינה טכנית בלבד (ראה בש"פ 2637/97 האשם נ' מדינת ישראל, דינים עליון נא 822; וכן בש"פ  9218/03 דורון בראט נ' מדינת ישראל, דינים עליון סה 612).

10.        אף שסדר האירועים מתחיל במעשיו של חאלד, סבורני כי ראוי להתחיל בתיאור העדויות נגד מוחמד, לגביו המחלוקת מצומצמת יותר.

הראיות נגד מוחמד מבוססות בעיקר על עדויותיהם של עדים לאירוע. כן טענה המבקשת בבקשתה כי לעדויות אלו קיים חיזוק בדברים שאמר מוחמד לחוקרים ולמדובב המהווים ראשית הודיה.

            המבקשת מפנה לעדותם של מספר עדי ראייה שראו, לטענתם, את מוחמד יורה במנוח. כך, למשל, העד סלאח עכאוי מספר בהודעתו מיום 15.7.2007:

[...] ואז הגיע אבו-עיד אחיו של חאלד [מוחמד - ר' ס']ואני לא זוכר את שמו הפרטי, הוא עמד מעל הראש של עמאר גנדי, וירה בעמאר, כשבע או שמונה יריות אני שמעתי [...].

            העד מוחמד נור בהודעתו מיום 14.7.2007 אומר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ