אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעצר עד תום ההליכים לנאשמים בעבירות רכוש ותקיפת שוטר

מעצר עד תום ההליכים לנאשמים בעבירות רכוש ותקיפת שוטר

תאריך פרסום : 20/01/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
4810-07,4811-07
01/01/2008
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
1. ע"א סלאם ע"א רחים ע"א סלאם שיך ת"ז 969536135
2. אחמד ע"א כרים גומעה גבאראת ת"ז 969201409

עו"ד אבי בר-עם
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד רס"ן שרית שמר
החלטה

שני העוררים נתפסו בבית מגורים ביישוב קריית ספר בשעה 02:00 לפנות בוקר, כשכלי פריצה בידיהם, וכשביקשו שוטרים שהגיעו למקום לעצרם, הם התחזו לאחרים והתנגדו למעצר באלימות, והעורר 2 אף נשך שני שוטרים שביקשו לעצרו. נגד שניהם הוגשו כתבי אישום דומים, ובהם מיוחסות להם עבירות של הפרת הוראה בדבר סגירת שטה, גניבה ע"י התפרצות והתחזות לאחר. בנוסף מיוחסת לעורר 1 עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ואילו לעורר 2 מיוחסת עבירה של תקיפת עובד ציבור. עם הגשת כתבי האישום ביקשה התביעה את מעצרם עד תום ההליכים, ובימ"ש קמא נעתר לבקשה והורה על מעצרם עד תום ההליכים, לאחר שקבע כי יש ראיות לכאורה, ואף קיימת עילה של מסוכנות.

על כך הוגשו שני עררים ע"י הסנגור אשר נוסחו בלשון דומה, ובהם טוען הסנגור כי אין עילה של חשש להימלטות מן הדין, מפני שהעוררים מתגוררים בשטח B שבשליטה ביטחונית ישראלית. הסנגור טוען עוד כי מדובר בעבירות רכוש שאין בהן כדי לבסס עילה של מסוכנות. לבסוף, לטענתו בימ"ש קמא לא בחן אפשרות לחלופת מעצר. מכל הטעמים הללו, מבקש הסנגור כי בימ"ש זה יורה על שחרורם של מרשיו לחלופת מעצר. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין להתערב בהלטת בימ"ש קמא. בהסכמת הצדדים נדונו שני העררים יחדיו, והחלטה זו מתייחסת לשניהם.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. למעשה, כבר בתחילת הדיון בפני ציין הסנגור כי הוא אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אלא שהוא סבור כי עוצמת הראיות מוגבלת. אציין כבר עתה כי אינני מקבל את עמדת הסנגור בעניין זה. אין מחלוקת על הנסיבות שבהן נעצרו שני העוררים, באישון לילה, בבית פרטי, ביישוב חרדי, כשכלים המשמשים לפריצה בידיהם, וסכום כסף שמקורו לא ברור ברשותו של האחד, ומטבעות כסף גנובות ברשותו של האחר. הנסיבות הללו אשר עולות מדו"חות הפעולה והזכ"דים של השוטרים שנטלו חלק במעצר, כמו גם עדויותיהם של האזרחים שנמצאות בתיק, יש בכל אלה כדי להוות ראיות לכאורה, אם לא למעלה מכך, לעבירות המיוחסות לעוררים בכתבי האישום.

אשר לעילות המעצר, בימ"ש קמא סמך החלטתו בעיקר על עילת המסוכנות. אכן בדרך כלל, עבירות רכוש רגילות אין בהן כדי לבסס עילה של מסוכנות שמצדיקה מעצר, אולם יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות הקונקרטיות, וכך נוסחה ההלכה בסוגיה זו בעניין פרנקל:

"מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיהם היסודיות של יחידיה, ובנסיבות מסוימות יש בהם כדי לסכן את בטחונה של החברה ואת בטחונו של כל אדם בה. בנוסף על כך, עבירות רכוש טומנות בחובן סיכון טבוע כי בתנאים מסוימים הן יבוצעו באלימות ותוך סיכון חיי אדם, או שלמות גופו; אם לצורך השגת הרכוש, אם לשם שמירה עליו, ואם לצורך המלטות המבצעים מעונש.

מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור.

לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו - לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לביטחון במשמעותו האמורה".

(בש"פ  5431/98, 5571   רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(4), 268 ,עמ' 271-272).

בנסיבות שלפנינו, לשני העוררים יש עבר פלילי בעבירות רכוש. העורר 1 הורשע בעבירות רכוש לפני קרוב ל-10 שנים, והעורר 2 הורשע בעבירות דומות לפני פחות מ-9 שנים, ויש לו עבר גם בעניינים אחרים. העובדה שהעוררים פעלו יחדיו והתנגדו, לכאורה, באלימות למעצרם, כמו גם העבר הפלילי שלהם והנסיבות של ביצוע העבירה באישון ליל בבית מגורים, בדרך שמטבע הדברים יש בה כדי לסכן את שלום דיירי הבית, כל אלה מלמדים על מסוכנות שלא ניתן להפיגה בחלופת מעצר. במיוחד אמורים הדברים, כאשר העוררים הגיעו למקום הפריצה תוך שהם מפירים הוראה בדבר סגירת שטח, וכידוע עבירה זו כשלעצמה, יכולה להצדיק במקרים מתאימים מעצר עד תום ההליכים.

סיכומם של דברים, נוכח כל האמור לעיל, מששוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה, ומששוכנעתי גם בקיומה של עילת מעצר, ובכך שאין מקום לחלופת מעצר, התוצאה היא שאני דוחה את שני העררים, ומותיר על כנה את החלטת השופט הנכבד קמא למעצרם עד תום ההליכים.

ניתנה היום, 1 בדצמבר 2008, כ"ג בטבת התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ