אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעצר עד תום ההליכים לנאשם בהריגת נוסעת ברכב בו התנגש עת נהג בשכרות ובמהירות בלתי סבירה

מעצר עד תום ההליכים לנאשם בהריגת נוסעת ברכב בו התנגש עת נהג בשכרות ובמהירות בלתי סבירה

תאריך פרסום : 01/11/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי בחיפה
27420-10-11
01/11/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פדל רביע (עציר)
החלטה

מונחת בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: " חוק המעצרים").

כנגד הנאשם פדל רביע ( להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של: הריגה, בהתאם לסעיף 298 לחוק, התשל"ז- 1977; נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) +64ב+ 64ד(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961; מהירות בלתי סבירה, לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 +סעיף 38+ 68 לפקודת התעבורה; סטיה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 +סעיף 38+ 68 לפקודת התעבורה.

נטען בכתב האישום כי ביום 8.10.11, סמוך לשעה 20.45, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג ב.מ.וו (להלן: " רכב א'") בכביש 85 מעכו לכיוון צומת הום סנטר (להלן: " הצומת"). הכביש הינו כביש דו מסלולי, והמסלול כולל שני נתיבים. המשיב נסע אותה עת בנתיב השמאלי במהירות גבוהה ועת שהיה שיכור. באותו מסלול נסיעה ובנתיב שמימנו של המשיב, נסע באותה עת רכב מסוג אופל (להלן: " רכב ב'") נהוג בידי הגב' לילה עביד. עוד באותו מסלול ולפניו של רכב ב', נסע רכב נוסף מסוג פיאט פונטו נהוג בידי פאדי חלאילה (להלן: " רכב ג'"), ברכב ג' נסעו בנוסף הגב' לאה ברקת ז"ל (להלן: " המנוחה") שישבה ליד הנהג, בעלה וילדיה הקטינים ח' יליד 2002 ו-ע' יליד שנת 2003 שישבו במושב האחורי.

בהתאם למתואר בכתב האישום, המשיב התקרב לצומת במהירות גבוהה, מבלי להאט מהירות נסיעתו ומבלי ששמר על רווח מהרכבים שנסעו לפניו, סטה ימינה לנתיב נסיעתו של רכב ב', פגע בדופן שמאלי של רכב ב', המשיך והתנגש בעוצמה בדופן אחורי של רכב ג'. כתוצאה מההתנגשות נדחף רכב ג' קדימה וימינה, הסתובב שמאלה, פגע בעמוד של תמרור תנועה במקום ונעצר. כתוצאה מהתאונה, נגרמו למנוחה חבלות קשות בראש שהביאו למותה המיידי. כמו כן נגרם לקטין ח' שבר רוחבי בירך ימין ולקטין ע' חתכים שטחיים בזרוע ימין וכף רגל ימין. גם למשיב נגרמו שפשופים שטחיים במצח והוא נזקק לטיפול רפואי. משהגיע המשיב לבית החולים, הוא נדרש על-ידי שוטר למסור דגימת דם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול, אך המשיב סירב.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני, הסכימו הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה מלבד העובדה הלכאורית לפיה המשיב היה שיכור, משכך עיקר הדיון בא לבחון חלופת מעצר ראויה בנסיבות העניין.

המבקשת, הבהירה כי סירובו של המשיב לתת בדיקת דם, מקימת חזקת שכרות בהתאם לחוק, עת שחזקה זו לא נסתרה על ידי המשיב, משכך יש לראות במשיב כמי שנהג בשכרות. לגישת המבקשת, מעשי המשיב בהתווסף לעברו הפלילי, מלמדים על מסוכנות המשיב ומונעים בנסיבות העניין שחרור לחלופת מעצר. כך הופנה כי המשיב שוחרר ממאסר במרץ 2011 בגין עבירת אלימות במשפחה, אם כי בעבור אך כשלושה חודשיים, ביולי 2011 הוא נתפס בפעם השנייה נוהג בשכרות, זאת לאחר שנתפס גם באפריל 2010 כמי שנהג בשכרות. בזמן זה, ובעת שהליך פלילי בגין נהיגה בשכרות מתנהל כנגד המשיב, נהג המשיב שוב בשכרות וגרם לתאונה הקטלנית כמתואר בכתב האישום. מכאן ביקשה המבקשת ללמוד כי אין למשיב, ערך לחיי האדם, ואין לחוקים ולניהול ההליכים הפלילים נגדו השפעה ממשית עליו. לתמיכה בטענותיה הגישה המבקשת מספר החלטות שעניינן מעצר עד תום ההליכים בעבירות של נהיגה בשכרות וללא רישיון נהיגה תקף, זאת אף ללא התרחשותה של אותה תוצאה קטלנית, כפי שנגרם במקרה דנן. זאת מאחר והוא נתפס פעם אחר פעם נוהג בשכרות. מעבר לכך, וככל שהדברים עניינם בחלופת המעצר המוצעת, נטען כי המדובר בהורי המשיב ומקום מגוריו הרגיל, בעוד שחלופה זו לא מנעה את דרכו העבריינית של המשיב, וכן כי חלק מעדי התביעה גרים בכפר בו מוצעת החלופה.

בא כוח המשיב, הסכים מהבחינה עקרונית לקיומן של ראיות לכאורה, אם כי התנגד לטענת הנהיגה בשכרות. כך הפנה לדו"ח מאפיינים ממנו עולה כי הופעת המשיב הינה מסודרת, וכן היה בעמידה יציבה. גם בהתאם להתרשמות השוטר, נכתב כי המדובר בהתרשמות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בדרגת שכרות קלה. כך גם נטען כי  הדו"ח המתעד סירוב החשוד לבדיקה נכתב לפני דו"ח המאפיינים. מכל מקום, כי לא הוסבר למשיב משמעות הסירוב לבדיקה, וכן התעלמו מהיותו של המשיב נפגע מהתאונה וניזוק, דבר שהשפיע על התנהלותו של המשיב, ויש בה לסתור החזקה הנלמדת מסירוב המשיב לעריכת בדיקת הדם. בא כוח המשיב, ביקש להבחין בין מקרה דנן, לבין המקרים להן השוותה המבקשת, בהתחשב בכך ששם דובר הנהיגה בפסילה, העוד שאין לחובת המשיב עבירה של נהיגה בפסילה. ככל שהדברים עניינם בנהיגה בשכרות נטען כי האישום הוחלף לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, והתיק הסתיים. ככל שהדברים עניינם במסוכנות לכלל הציבור, הפנה בא כוח המשיב לעברו הפלילי של המשיב, הכולל אך שני אישומים, שאין להסיק מהם על דפוס עברייני. באשר למסוכנות התעבורתית של המשיב, נטען כי מסוכנות זו נובעת מנהיגתו של המשיב, אם כי שימתו של המשיב בחלופת מעצר בית מלא, בפיקוחם הצמוד של הוריו, תהווה חלופת מעצר ראויה משיש בה למנוע מהמשיב כל גישה לרכב או לנהיגה בכביש.

 דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

כאמור, הצדדים אינם חולקים מהבחינה העקרונית על קיומן של ראיות לכאורה, להוכחת המיוחס למשיב במסגרת כתב האישום, כך גם אני סבור, ולאחר בחינת הראיות שהונחו בפניי, כי ישנן ראיות לכאורה בתיק, שיש בהן להצביע על אשמתו של המשיב, כמיוחס לו בכתב האישום.

מעבר לכך יש לדחות, בשלב זה של ההליך, טענותיו של בא כוח המשיב, המתייחסות לעובדה הלכאורית לפיה המשיב היה שיכור בזמן הנהיגה ברכב. בהתאם למתועד בדוחות הפעולה, השוטרים התרשמו שהמשיב שתה אלכוהול, זאת לאחר שנדף ממנו ריח חזק של אלכוהול. המשיב נדרש על ידי השוטרים, לבצע בדיקת דם, לצורך איתור שרידי אלכוהול בגופו, ברם הוא סירב לעשות כן, זאת חרף אזהרת השוטרים בדבר השלכות המשפטיות של הסירוב לבדיקת האלכוהול [ראו מזכר מסומן 13 ו- 14].

מדוח פעולה שבא לבחון שכרות, עולה שזמן מעצרו של המשיב בבית החולים, נדף ממנו ריח חזק של אלכוהול וכן התנהג בצורה פרועה וחריגה, תוך סירוב לשתף פעולה עם השוטרים ושימוש באלימות מילולית כלפיהם [ראו מזכר מסומן 16]. אמנם בשלב מאוחר יותר, ובהתאם למבחני יציבות למיניהם, נמצא שהמשיב נמצא אך תחת השפעה קלה של אלכוהול, עם זאת אין בכך לסתור חזקת השכרות, זאת בהתחשב בהתנהגותו של המשיב בעת מעצרו בבית החולים, ועריכת מבחני היציבות אך בשלב מאוחר יותר לאחר ההובלה לתחנת המשטרה, וכן בהתחשב בסירוב המשיב לערוך בדיקת דם, דבר המקים חזקה לפיה המשיב נהג בשכרות, וזאת מכוח האמור בסעיף 64ד' לפקודת התעבורה.

כללו של דבר, יש לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיב כמתואר בכתב האישום נגדו.

עילת מעצר וחלופת מעצר

סיכוני הנהיגה ועשיית השימוש בכביש הינם ידועים ומוכרים, אך נסבלים הם בהתחשב בנחיצות הניידות וכן בהימצאותם של כללי בטיחות וזהירות שיש בהם לצמצם הסיכונים הנובעים מהכביש. פעמים רבות, הפרה של אותם כללי זהירות, מביאה לסיכון ממשי ומיידי לעושים שימוש בנתיב התחבורה, לגופם ולחייהם, ובזו נעוצה המסוכנות העולה ממעשה המשיב. לאמיתו של דבר,  בהפרה זו של כלללי הזהירות, הופך האדם את המכונית שבידו, בשניות ספורות לכלי נשק קטלני ביותר, והמסכן בצורה ממשית את הציבור העושה שימוש בנתיב התחבורתי. מעשיו של המשיב, והתנהלותו בכביש, עת שנהג במהירות גבוהה תחת השפעת אלכוהול, כשבסביבתו הקרובה נוסעות מכוניות אחרות, מקימה עילת מעצר מסוג מסוכנות, כאמור:

"אכן, עבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים או סמים מסוכנים הינה בעלת פוטנציאל גדול לפגיעה בסדר הציבורי, בשלמות הגוף ובחיי אדם, והיא יכולה להקים, לעתים - ובמיוחד כאשר נגרמת בעטיה תאונת דרכים - עילה למעצר עד תום ההליכים, גם כאשר לא היו בהכרח הרוגים, או פצועים בתאונה (ראו: בש"פ 10201/01 סליחוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 31.12.2001) (להלן: עניין סליחוב)). מקל וחומר, שהכף תיטה לעבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, בעת שלנהיגתו של הנאשם בהשפעת אלכוהול, או סם מסוכן, שגרמה לתאונה, מצטרף ולו רכיב "מחמיר" משמעותי אחד נוסף (ולא כל שכן מספר רכיבים כאלה)."[בש"פ 7128/10 טל מור נ' מדינת ישראל (17.10.10) פסקה 10, ראו בנוסף ההפניות שם].

לעיתים נוטה החברה ואף נוטים בתי המשפט לעשות אבחנה בין עבירות תעבורה ובין עברות פליליות. לטעמי, וככל שהדבר נוגע למסוכנות, אין מקום לאבחנה זו. מדובר בעבריינות לכל דבר ועניין, עבריינות המסכנת את חיי הציבור, שלומו ורכושו. למרבה הצער מלמדת הסטטיסטיקה כי כתוצאה מהעבריינות בדרכים נפגעו יותר בני אדם מכל עבריינות אחרת. כך גם יש להסתכל על העניין שבפני. אדם היוצא לכביש שהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, וגם אם אינו בדרגה של שכרות מוחלטת, הוא אדם שבוחר מרצונו החופשי לסכן את חיי הציבור. כאשר מדובר בתופעה חוזרת, כך לכאורה, יש לראות את דרגת מסוכנותו של עבריין התנועה לשלום הציבור במדרג הסיכון הגבוהה ביותר, כמי שהיה כפצצה מתקתקת. כך יש לבחון את עניינו כאשר בית המשפט נדרש לבחון את הבקשה להורות על מעצרו.  מכאן גם העילה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. 

אין חולק כי בכל מקרה, גם כאשר מדובר בעבירות חמורות, על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרור לחלופת מעצר. הכלל הוא כי  "כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה" (בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא (5.6.98)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ