אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעצר עד תום ההליכים בערעור לנאשם בפעילות ובחברות בהתאחדות בלתי מותרת

מעצר עד תום ההליכים בערעור לנאשם בפעילות ובחברות בהתאחדות בלתי מותרת

תאריך פרסום : 07/07/2008 | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון
3283-08
25/06/2008
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
הנתבע:
וואיל מוחמד עבד אלפתאח עבד אלרחמאן אלחוסיני ת"ז 904982774
עו"ד סחר פרנסיס
החלטה

הבקשה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חברות, פעילות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שהיה חבר רשימת "הרפורמה והשינוי" של ארגון החמא"ס וחבר במועצה המחוקקת הפלסטינית מטעמה. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בית משפט זה, בהחלטה שנגעה למעצרם של רבים מחברי הפרלמנט הפלסטיני, הורה על מעצרו של המשיב, לאחר שקיבל את עררי התביעה על החלטת בימ"ש קמא.

לאחר ניהול הוכחות זיכה בית משפט קמא את המשיב מעבירת חברות בהתאחדות בלתי מותרת, משלא הוכח, לדידו, כי רשימת "הרפורמה והשינוי" באה בגדר התאחדות בלתי מותרת כשלעצמה. מאידך, הרשיע את המשיב בפעילות ובנשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, משהוכח כי פעל במסגרת הבחירות ביודעין תחת חסותו של החמא"ס. בגין הרשעה זו, גזר בית משפט קמא על המשיב 23 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס ע"ס 8,000 ש"ח. במסגרת שיקולי הענישה, פירט בית המשפט קמא ארוכות הן את השיקולים לחומרא והן את השיקולים לקולא. בית המשפט אף השווה את מקרהו של המשיב למקרים דומים ובחן את רף הענישה המקובל בעבירות מעין אלו בהן הורשע המשיב. כמו כן, ציין בית המשפט את עברו הבלתי מכביד של המשיב ושקל את טענות ההגנה באשר להגנה מן הצדק, למניעות ולהשתק.

עם מתן גזר הדין, ונוכח העובדה שעונש המאסר בפועל שנגזר על המשיב חפף את ימי מעצרו, ביקשה התביעה לעכב את שחרורו של המשיב מן המעצר. בית משפט קמא הסכים לעכב את השחרור עד ליום 19.6.08. התביעה הצבאית הגישה ערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין וביקשה בתוך כך להורות על מעצרו של המשיב עד לתום הליך הערעור. לעומת זאת, הסנגורית בקשה כי בית המשפט יימנע מלהורות על המשך מעצרו של המשיב. הסנגורית הוסיפה עוד כי בכוונתה להגיש ערעור שכנגד בימים הקרובים.

מסגרת נורמטיבית - מעצר בערעור

לאחרונה, ניתנה על ידי החלטה בבקשה דומה בעניינו של באסם זעארור בעד"י 3175/08. יש לציין כי באותו עניין זוכה  המשיב מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. התביעה הגישה ערעור על הכרעת הדין וביקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בערכאת הערעור. הבקשה נדחתה, והוריתי על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים. הואיל ובעניין זערור פירטתי את השיקולים השונים שצריכים להנחות את בית המשפט בבקשת המעצר בשלב הערעור, לא אדרש הפעם להרחיב בסוגיה, אלא אסתפק בציון עיקרי הדברים.

הנה כי כן, סמכות ביהמ"ש שלערעור להורות על מעצר עד למתן ההחלטה בערעור, מצויה בסעיף 78(ז)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970 (להלן: הצו) לפיו מוסמך זה להורות על מעצרו של מי שהורשע בדינו עד לתום הליכי הערעור שהוגש בעניינו:

"הגיש תובע צבאי ערעור על פסק הדין, נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים".

סעיף זה אינו קובע את התנאים למעצרו של אדם בערעור, אולם מקדמת דנא אומצו באזור עקרונות דיני המעצרים הנהוגים בישראל, ולכן יש לבחון את הוראות סעיף 22(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, אשר מקביל לסעיף 78(ז)(2) לצו באזור. על פי הוראות סעיף זה, התנאים והעילות למעצר בערעור זהים לאלה שצריכים להנחות את בית המשפט במעצר עד תום ההליכים בערכאה הדיונית (ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד פ"ד נו(3) 328). לפיכך, יש לדון בשאלת מעצרו של מי שזוכה בדינו עד תום ההליכים בערעור, בהתאם לעקרונות שבחוק המעצרים, ונדרשים קיומם של שלושה תנאים מצטברים: ראיות לכאורה, עילת מעצר והעדר חלופת מעצר ראויה.

ואולם ההלכה היא כי יש לנקוט משנה זהירות בהפעלת סמכות זו, ולעשות זאת רק במקרים המתאימים וכאשר סיכויי הערעור טובים. רק במקרה כזה גובר האינטרס הציבורי בהבטחת המשכו של ההליך הפלילי בערעור, על פני זכותו של המשיב לחירות (ע"פ 5127/02 מדינת ישראל נ' דניאל פ"ד נו(5) 267, ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד פ"ד נו(3) 328, בש"פ 5024/07 מדינת ישראל נ' ס.ד, תק-על 2007(2), 4101).

מן הכלל אל הפרט

בטרם אבחן את קיומם של התנאים הללו בנסיבות שלפנינו, אני מוצא לציין כי עניינו של המשיב דנן שונה בנקודה מהותית מעניינו של באסם זעארור, שכן האחרון זוכה בבימ"ש קמא מהעבירות שבהן הואשם, ואילו המשיב שלפנינו הורשע בדינו ובכך הופרכה למעשה חזקת החפות שעמדה לו. לכן אין מדובר בבחינתן של ראיות לכאורה, אלא בקיומן של ראיות ממש שנבחנו על ידי בית משפט קמא, והביאו להרשעתו של המשיב בשתיים מהעבירות שבהן הואשם.

זאת ועוד, במקרהו של באסם זעארור הזיכוי נשען על אדנים רבים, מהם משפטיים ומהם עובדתיים הקשורים למהימנות המשיב והעדים, ובעניינים מעין אלה, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור. לעומת זאת, זיכויו של המשיב שלפנינו מעבירת החברות נשען במידה רבה על טיעונים משפטיים באשר להיותה של תנועת "הרפורמה והשינוי" התאחדות בלתי מותרת. בכגון דא, אין לערכאה הדיונית יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור (עד"י 4090/06 התובע הצבאי נ' רימאוי [פדאור (לא פורסם) 06 (32) 624]). לפיכך, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין קלושים. הוא הדין גם באשר לערעור התביעה על קולת העונש, עניין שערכאת הערעור אינה נמנעת מלהתערב בו לעתים מזומנות. לפיכך, ומבלי להביע כל עמדה לגופו של עניין, ניתן לקבוע כי סיכויי הערעור בנסיבות שלפנינו, גבוהים יותר במידה זו או אחרת,  מסיכוייו של הערעור בעניינו של באסם זעארור.

אשר לעילת המעצר, הלכה היא מקדמת דנא כי העבירות בהן הורשע המשיב, פעילות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, הינן חמורות, ובמיוחד אמורים הדברים כאשר עסקינן במי שהורשע בנשיאת משרה בכירה ביותר מטעם התאחדות בלתי מותרת, קרי חבר פרלמנט מטעמה. בשורה ארוכה של החלטות נקבע כי יש בעבירות אלה כדי לבסס עילה של מסוכנות המחייבת מעצר עד תום ההליכים (ראו מיני רבים ע"מ 2711/07 שמאסנה נ' התוב"ץ [פדאור 07 (24) 747]). לפי קביעת בימ"ש קמא, המשיב קשר עצמו ביודעין ובמתכוון עם ארגון החמא"ס, ופעל מטעמו במערכת הבחירות ולאחר מכן כחבר פרלמנט. כאמור, הלכה היא כי נשיאת משרה כה רמה מטעם ארגון טרור כמו החמא"ס, יש בה מסוכנות שמצדיקה מעצר, וברגיל אף לא ניתן להפיגה בחלופת מעצר. לא מצאתי טעם מדוע לסטות מהלכה זו בעניינו של המשיב.

עם זאת, יש לשוב ולהדגיש כי אין בדברים הללו משום נקיטת עמדה כלשהי באשר לערעור לגופו, והאמור לעיל באשר לעילת המסוכנות נסמך על קביעותיו של בימ"ש קמא, קביעות אשר לדברי הסנגורית, בכוונתה לערער עליהן. מיותר לומר כי הערעור לגופו יוכרע לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ולאחר בחינה מעמיקה של כל השיקולים הצריכים לעניין. 

מכל מקום, נוכח האמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום הליכי הערעור. רשמתי לפני כי בכוונת הסנגורית להגיש ערעור שכנגד בימים הקרובים. בנסיבות העניין, ונוכח מעצרו הממושך של המשיב עד כה, המזכירות תקבע מועד קרוב לדיון בערעור זה ובערעור שכנגד, אם יוגש.

ניתנה היום, 25 ביוני 2008, כ"ב בסיוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי המשיב וב"כ הצדדים.


נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ