אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעצר עד תום ההליכים בעבירות קשירת קשר, חטיפה וסחיטה באיומים

מעצר עד תום ההליכים בעבירות קשירת קשר, חטיפה וסחיטה באיומים

תאריך פרסום : 31/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8205-07,8206-07,8448-07
30/10/2007
בפני השופט:
א' חיות

- נגד -
התובע:
1. אמיר סעדה
2. משה דהן
3. מומי קסנטיני

עו"ד אבי חימי
עו"ד ירום הלוי
עו"ד הרצל סמילה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אליעד וינשל
החלטה

           בפניי שלושה עררים בהם מלינים העוררים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט י' אברהם) מיום 27.8.2007 לעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. העורר בבש"פ 8206/07 (להלן: דהן) והעורר בבש"פ 8205/07 (להלן: סעדה) מלינים גם על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מיום 19.9.2007 לדחות את הבקשות שהגישו לעיון חוזר בהחלטת המעצר.

כתב האישום והחלטת המעצר

1.        העוררים עומדים לדין, יחד עם שלושה אחרים, בעבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם סחיטה וסחיטה באיומים. על פי המתואר בכתב האישום שימש דהן מנהיג הקשר שנקשר בינו לבין האחים שלומי ושחר איבגי (להלן: האחים איבגי) במטרה לסחוט באיומים כספים מעבריינים הפועלים באשדוד. השלושה נדברו ביניהם לגרום להעברת מידע אודות הימצאותו של סכום כסף גדול בדירת הורי האחים איבגי לידי עבריינים הפורצים לדירות כדי לפתותם להתפרץ אליה. עוד נדברו השלושה לתעד את הפריצה הצפויה במצלמות אבטחה ולהשתמש בתיעוד זה כאמצעי לסחיטת הפורצים. כך, ביום 20.2.2007 תועדה התפרצותם של סימו בן דוד וליאור אזוראל לדירה האמורה (להלן בהתאמה: סימו וליאור) וכדי לקדם את מטרת הקשר החליטו השלושה לחטפם. לשם כך גייסו דהן והאחים איבגי לעזרתם את סעדה, את העורר בבש"פ 8448/07 (להלן: קסנטיני), ואת הנאשם הנוסף בפרשה, עוזי זוהר, וביום 21.2.2007 הגיעו כל אלה באמצעות כמה כלי רכב בליווית אנשים נוספים אל קיוסק באשדוד שבבעלותו של ליאור והמתינו עד להגעתו של סימו למקום. בסמוך לשעה 14:00 הכניסו האחים איבגי את סימו לרכב בו נהג סעדה תוך שימוש באלימות והוא הובל למקום לא ידוע מחוץ לאשדוד, אליו הגיע מאוחר יותר גם ליאור מבלי שהופעל נגדו כוח. הנאשמים בפרשה דרשו מסימו ומליאור "פיצוי" כספי בסך 250,000 דולר בגין התפרצותם לדירה ובימים 21.2.2007 - 23.2.2007 איימו עליהם שאם לא יפעלו כנדרש מהם ייפגעו. כתוצאה מכך שילמו סימו וליאור לנאשמים בפרשה סך של 170,000 דולר.

2.        עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרם של העוררים ויתר הנאשמים עד תום ההליכים נגדם ובית משפט קמא ציין כי ישנן ראיות לכאורה למכביר לתמיכה בבקשה זו. בית המשפט התייחס בהקשר זה לסרט בו תיעדה המשטרה את החטיפה בזמן אמת ולתמלולי הקלטות של שיחות שקיימו חלק מן הנאשמים. מן ההקלטות עלה כי דהן מילא תפקיד מרכזי ביותר בפרשה ובא כוחו לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים לו. באי כוחם של העוררים האחרים, לעומת זאת, חלקו על קיומן של ראיות כאמור. כך טען סנגורו של סעדה כי המשיבה לא הציגה חומר המצביע על מעורבותו בקשר או בעבירת הסחיטה באיומים ועוד נטען על ידו כי מאחר ששהה ברכב במהלך החטיפה הוא לא היה מודע לכך שסימו הוכנס אל הרכב בכפייה. בית המשפט מצא כי חומר הראיות אכן אינו קושר את סעדה לעבירת הסחיטה באיומים אך מצביע על שותפותו לכאורה בקשר ועל מעורבותו בחטיפה. ובלשונו:

בתמלילי השיחות ישנה התייחסות נפרדת 'לאמיר [סעדה]', הוא המשיב 5, ול'שני בחורים' נוספים, כאשר האחרונים אינם אמורים לדעת דבר. ההתייחסות הנבדלת למשיב 5 [סעדה], כמו גם להצעה להתייעץ איתו בקשר לזהות שני הבחורים הנוספים שיגויסו, כעולה משיחה 9116, מצביעים דווקא על מעורבות[ו] בקשר.          

מסופקתני אם לא ניתן היה לראות, או לכל הפחות לשמוע, את הבעיטות [באמצעותן הוכנס סימו לרכב] ממקום מושבו של הנהג [סעדה], שהרי האירועים התרחשו בפתח הדלת הסמוכה לו.

סנגורו  של קסנטיני חלק אף הוא, כאמור, על קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים לו וטען כי מרשו הגיע אמנם לזירת האירוע באשדוד אך לא היה מודע למה שעתיד להתרחש שם. בית המשפט אשר בחן את חומר הראיות לרבות תמלילי שיחות בהן השתתף או אוזכר קסנטיני דחה טענה זו וקבע כי קסנטיני מעורב בפרשה עד צוואר. בין היתר הודגש כי על פי העולה מן התמלילים קסנטיני הוא זה שגייס את סעדה ורכבו לחטיפה. אשר לעילת המעצר סבר בית המשפט כי המעשים המיוחסים לעוררים ועברם הפלילי המכביד מצביעים על המסוכנות הנשקפת מהם. בהקשר זה נדרש בית המשפט לטענה אותה העלו הסנגורים ולפיה המשיבה השתהתה בהגשת הבקשה לעצרם וכי הדבר מלמד שגם לגישת המשיבה לא נשקפת מהם מסוכנות המצדיקה מעצר. בדחותו את הטענה ציין בית המשפט כי המעשים המיוחסים לנאשמים בפרשה אכן בוצעו בחודש פברואר 2007 ואף שתועדו, כאמור, בזמן אמת על ידי המשטרה כתב האישום ועימו בקשת המעצר הוגשו רק בתחילת חודש אוגוסט 2007. אלא שבית המשפט המחוזי סבר כי המשיבה סיפקה לכך הסבר באומרה כי המתינה בעניין זה בשל חשש לפגיעה בחקירה אחרת, אשר במסגרתה בוצעו ההקלטות ותועדה באקראי החטיפה נשוא האישום שבכאן.

3.        חלופות המעצר שהציעו העוררים נדחו אף הן על ידי בית משפט קמא. דהן הציע מעצר בית בביתו שבקרית גת תחת השגחת חברתו לחיים ושני מפקחים נוספים ובית המשפט סבר כי אף על פי שהמפקחים המוצעים נעדרי עבר פלילי אין זו חלופה ראויה שכן הם צעירים מדהן ויכולתם לפקח עליו מוטלת בספק. סעדה מצידו הציע לשחררו לחלופת מעצר תחת פיקוחה של אישתו ובית המשפט דחה הצעה זו והדגיש כי בשל הריונה היא תתקשה לשאת בנטל הפיקוח. באשר לקסנטיני ייחס בית המשפט משקל רב לכך כי בבצעו לכאורה את המעשים המיוחסים לו בפרשה הנדונה הוא הפר תנאים של חלופת מעצר שנקבעו לו בתיק אחר ועל כן סבר כי "לא ניתן לתת בו אמון עוד ולשחררו לחלופה".     

הבקשות לעין חוזר

4.        דהן וסעדה הגישו בקשות לעיון חוזר בהחלטת המעצר מיום 27.8.2007 במסגרתן הוצעו על ידם חלופות מעצר חדשות. בהחלטותיו מיום 19.9.2007 דחה בית המשפט בקשות אלה בציינו כי יש קושי להורות על חלופות מעצר בעניינם בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם. מסוכנות זו, גרס בית המשפט, נלמדת מאופי המעשים המיוחסים לשניים ומעברם הפלילי המכביד בציינו כי לדהן אחת עשרה הרשעות קודמות, בין היתר, בגין החזקת נשק שלא כדין (טילי לאו) והפרת הוראה חוקית וכן ריצוי של ארבע תקופות מאסר בפועל, ולסעדה אחת עשרה הרשעות קודמות, בין היתר, בעבירות סמים ואלימות וכן ריצוי של חמש תקופות מאסר בפועל. בנסיבות אלה נקבע כי "חלופת מעצר אשר יהיה בה כדי לנטרל את המסוכנות [של העוררים] [...] צריכה להיות באיכות גבוהה מאד". בית המשפט התרשם אמנם לטובה מן המפקחים שהוצעו על ידי דהן אך סבר כי החלופה שהוצעה אינה מספקת, בעיקר משום שכדי למלא את משימתם יצטרכו המפקחים להקריב את חייהם המשפחתיים והחברתיים וזו משימה שהיא "על גבול הבלתי אפשרי מבחינתם". באשר לסעדה התרשם בית המשפט כי החלופה שהוצעה "היא בהחלט סבירה" אך דחה אותה משום שסבר שאין בכוחה להציב לו גבולות.

מכאן שלושת העררים שבפניי. הדיון בעררים אוחד בהסכמה למען היעילות וגם ההחלטה הניתנת בהם היא אחת. ככל שיש מכנה משותף לטענות העוררים (כגון עניין השיהוי) אתייחס לטענות במכלול ועם זאת אתייחס להלן בנפרד לטענות הפרטניות שהעלה כל אחד מהם.

בש"פ 8206/07 (דהן)

5.        הטענה המרכזית שמעלה דהן ומעלים גם יתר העוררים היא כי העובדה שחלפה כחצי שנה בין מועד ביצוע המעשים המיוחסים לו לבין מעצרו, ותהא הסיבה לכך אשר תהא, מלמדת כי המשיבה לא סברה שמסוכנותו מצדיקה מעצר. תמיכה לכך מוצא העורר בדברי נציג המשטרה במהלך הדיון שהתקיים בעניין הארכת מעצרו לצורך השלמת חקירה, באומרו כי "באופן עקרוני" ניתן היה לעצרו גם שבוע מאוחר יותר והעורר מוסיף בהקשר זה כי במהלך התקופה שחלפה מאז ביצוע המעשים המיוחסים לו ועד שנעצר הוא יצא שלוש פעמים את גבולות הארץ ושב. עוד נטען כי נוכח החלטת בית משפט קמא שלא לעיין (בשל התנגדות העוררים) בחומר חסוי אותו ביקשה המשיבה להגיש כתמיכה להסבר שניתן על ידה בעניין ההשתהות בהגשת כתב האישום, לא היו בפני בית המשפט כל ראיות בסוגיה זו לביסוס קביעתו כי המשיבה נהגה בעניין  באופן סביר. עוד טוען העורר כי שגה בית המשפט משגזר גזירה שווה בין המקרה דנא לבין מקרה בו מעוכבת נקיטת פעולה נגד חשודים לצורך השלמת פעילותו של סוכן סמוי. לבסוף נטען על ידו כי החלופה שהציע בבקשה לעיון חוזר הולמת להשגת תכלית המעצר ויש לאמצה.

6.        המשיבה מצידה טוענת כי בדין החליט בית המשפט לעצור את דהן עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ולדחות את בקשתו לעיון חוזר והיא מדגישה כי דהן אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה נגדו או על קיומה של עילת מעצר בשל חזקת מסוכנות כמי ששימש לכאורה מנהיג לחבורת הנאשמים בפרשה. אשר לטענת השיהוי שבה המשיבה וטוענת כי החלטתה לעכב את נקיטת הפעולה נגד הנאשמים נועדה לאפשר את השלמת החקירה האחרת, שהייתה בעייני המשטרה חשובה יותר, וכי אין בכך כדי לגרוע ממסוכנותו של דהן או של העוררים האחרים. עוד נטען כי טעה בית משפט קמא משקיבל את עמדת העוררים וסירב לעיין בחומר הסודי ממנו ניתן ללמוד כי לא נפל כל פגם באופן שבו פעלה.

7.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין השיהוי אני סבורה כי אין לקבל בנסיבות המקרה דנן את הטענה שעלתה מפי העוררים כולם, לפיה ההשתהות בהגשת כתב האישום ועימו בקשת המעצר, מעידה על העדר מסוכנות או למצער מסוכנות ברמה נמוכה שניתן לאינה בחלופות שהוצעו. אכן, פרק זמן ממושך החולף בין מועד ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם לבין מעצרו עשוי בנסיבות מסוימות לתמוך בטענה כי לא נשקפת ממנו מסוכנות המצדיקה מעצר (ראו למשל בש"פ 4483/05 מדינת ישראל נ' שיף, פיסקה 11 (טרם פורסם, 19.5.2005)). אך חלוף הזמן כשלעצמו איננו חזות הכל ושאלת המסוכנות חייבת להיבחן בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות (ראו למשל: בש"פ 9159/06 קוסשוילי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 15.11.2006)). בהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 17.10.2007 ובהמשך להחלטתי מאותו היום שנועדה להבהיר סוגיה זו, הגישה המשיבה ביום 18.10.2007 דו"ח מטעם היחידה המשטרתית הרלוונטית בו הובהר כי בתחילת חודש מרס 2007, בעקבות מעבר שגרתי על תקצירי האזנות סתר, התבהרה התמונה באשר לאופי ולנסיבות האירוע שתועד. החומר המודיעיני שנאסף (הסרט ותקצירי ההאזנות) הוצג למפקד היחידה והוא החליט  לתת באותו שלב עדיפות לחקירה אחרת, אשר במסגרתה בוצעו ההאזנות והצילום. רק בחודש יוני 2007 הוחלט כי ניתן לקדם את חקירת הפרשה דנא מבלי לפגוע בחקירה האחרת וכך נעשה. הנה כי כן, אף בלא להיכנס למהותה של החקירה האחרת המפורטת בדו"ח הסודי שלא הוצג, נראה מן הנתונים הנוספים שהובאו בעניין זה כי המשיבה הפעילה שיקול דעת מקצועי לאחר שבחנה את החומר המודיעיני וקבעה סדרי עדיפויות לפיהם הושם הדגש על חקירת הפרשה האחרת, חרף המסוכנות הנשקפת מן העוררים. מששוכנעתי כי מדובר בעיכוב מחושב ומנומק אין לקבל את טענת העוררים כי יש בו להצביע על העדר מסוכנות מצידם. מסוכנות זו נלמדת מן המעשים הקשים המיוחסים להם בפרשה המעידים לכאורה על תחכום עברייני ועל כך שהם אינם בוחלים באמצעים לצורך השגת מטרותיהם. מסקנה זו מתחזקת נוכח עברם הפלילי העשיר של העוררים המצביע לכאורה על כך שמדובר באנשים שבחרו בעבריינות כדרך חיים. אשר לטענתו של דהן כי ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהציע בבקשה לעיון חוזר. גם בעניין זה דעתי כדעת בית משפט קמא משום הקושי הרב ליתן אמון בדהן כי יקיים את תנאי החלופה. קושי זה נובע מן המעשים המיוחסים לו, מהיותו לכאורה מנהיג הקשר וכן מעברו הפלילי המכביד.

           מכל הטעמים שפורטו דין הערר שהגיש דהן להידחות.

בש"פ 8205/07  (סעדה)

8.        סעדה טוען בעררו כי אין הצדקה למעצרו והוא מבקש להדגיש כי החלק המיוחס לו בפרשה מצומצם. חיצי טענותיו מופנים ברובם נגד הקביעה כי חומר הראיות מצביע על מעורבותו ולו בעבירות של קשירת הקשר והחטיפה. לטענתו האזנות הסתר ומחקרי התקשורת סותרים קביעה זו ולשיטתו עולה מן ההודעות שמסרו סימו וליאור במשטרה כי השניים לא ייחסו לו כל תפקיד בפרשה. כמו כן שב סעדה וטוען כי משום ששהה ברכב במהלך החטיפה הוא לא היה מודע לכך שסימו הוכנס אליו בכפייה. טענה נוספת שמעלה סעדה היא הטענה כי מרבית האזנות הסתר שערכה המשטרה תומללו במלואן בחודש יוני 2007 וכי רק אז התגבשה בקרב גורמי החקירה המסקנה כי המדובר באירוע חריג. לשיטתו של סעדה, מכך שהאזנות הסתר תומללו חודשים לאחר התרחשות האירועים נשוא כתב האישום יש לגזור שתי מסקנות. האחת כי גם השוטרים שצפו באירוע בזמן אמת לא סברו כי מדובר באירוע חריג ולכן לא תומללו השיחות מייד לאחריו ובמילים אחרות כי הוא כמו השוטרים שצפו באירוע, לא יכול היה לדעת שסימו הוכנס לרכב בכפייה. המסקנה השנייה שמבקש סעדה לגזור מן התמלול המאוחר לטענתו של האזנות הסתר היא כי המשיבה עצמה סברה שלא נשקפת מסוכנות מן העוררים, וסעדה בכללם, המצדיקה מעצר ללא שיהוי. עוד טוען סעדה כי בנסיבות שנוצרו שגה בית משפט קמא בדחותו את חלופת המעצר שהוצעה ובנמקו זאת בכך שמדובר בחלופה "בהחלט סבירה, אך לא מעבר לכך".

9.        המשיבה מצידה טוענת כי בדין החליט בית משפט קמא לעצור את סעדה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וכן לדחות את בקשתו לעיון חוזר. המשיבה מדגישה בהקשר זה כי מתמלולי האזנות הסתר עולה לכאורה שסעדה לקח חלק פעיל בפרשה תוך מודעות למטרת הקשר ודי בכך שנהג ברכב ששימש לחטיפה כדי להקים נגדו תשתית ראייתית לכאורית בעבירות אלה. אשר לטענת השיהוי שבה המשיבה על עמדתה כמתואר לעיל והיא מוסיפה כי אין כל שוני בהקשר זה בין עניינו של סעדה לזה של דהן. כמו כן מדגישה המשיבה את עברו הפלילי המכביד של סעדה ואת שתיקתו במהלך החקירה המלמדים כי הוא מעורה ומעורב בעולם העברייני ופועל על פי הכללים הנהוגים בו, ועל כן אין בחלופה כדי לאיין את מסוכנותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ