אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעצר עד תום ההליכים בגין אישום בעבירות שחזקת המסוכנות העולה מהן ברורה

מעצר עד תום ההליכים בגין אישום בעבירות שחזקת המסוכנות העולה מהן ברורה

תאריך פרסום : 14/11/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
3598-06,3572-06
13/11/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
הנתבע:
1. ולדימיר בן מיכאל יבדייב ת.ז. 309294833
2. דוד בן אשוט דביטיאן ת.ז. 309217412

עו"ד גנות
עו"ד בר-זוהר
החלטה

כנגד המשיבים הוגשו 2 כתבי אישום נפרדים, שעניינם אחד, קשירת קשר לביצוע פשע ושוד מזויין, שבוצעו בסוכנות דואר שברח' שד' הנשיא 37 בחיפה. כתבי האישום מייחסים להם עבירות לפי סעיף 449 (א)(1) וסעיף 402(ב) + סעיף 29, הכל לפי חוק העונשין.  ביחד עם כתבי האישום הוגשו גם בקשות נפרדות למעצר של כל אחד מהמשיבים עד לתום ההליכים. בקשות אלו הובאו בפני. באי כוח הצדדים טענו בנפרד בבקשות הנ"ל, ואולם החלטתי ליתן את ההחלטה בעניינם במאוחד, מאחר וסבור אני כי עניינם אחד, וגם התוצאה הראויה אחידה היא.

כתב האישום מתאר ארוע לפיו קשרו 2 המשיבים קשר לשדוד את סוכנות הדואר. שניהם הגיעו לרח' יפה נוף בחיפה, בסמוך לאזור סוכנות הדואר, באמצעות רכב לאדה שבבעלות המשיב יבדייב. המשיב דביטיאן יצא מהרכב, בעוד יבדייב ממתין לו כאשר הרכב פועל. דביטיין ניגש לסוכנות הדואר, איים על בעל הסוכנות באמצעות סכין ונטל כספים ונמלט חזרה אל הרכב.

דביטיאן טוען כי לא הוא זה שביצע את השוד, ובין היתר מבסס את טיעוניו על עדות של עד ראיה אוביקטיבי, אשר היה במקום, ערך מסדר זיהוי תמונות, וזיהה את השודד כאדם אחר. יבדייב מאשר כי הוא היה זה שנהג ברכב הלאדה, והסיע את דביטיאן, אלא שלטענתו לא היה מודע כלל כי מתבצע שוד.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, סבור אני כי קיימת תשתית ראייתית מספיקה לשלב דיוני זה כדי לקבוע כי קיים סיכוי סביר להרשעת שני המשיבים במיוחס להם. אבהיר כבר כעת, כי שאלת אמינות הזיהוי של דביטיאן, אמינות גירסתו של יבדייב ואמינות טענתו כי לא ידע שמתבצע שוד, היא מסוג השאלות אשר יש לברר במסגרת ההליך העיקרי.

אין חולק כי עד הראיה ניסים מזן, אשר רדף אחרי מבצע השוד, זיהה אותו כאדם אחר. עניין זה ישקל בבוא העת. עם זאת, אותו עד זיהה, לטענתו, את המשיב דביטיאן, וזאת כאשר הוא רץ אחריו, ומכאן שיש להביא בחשבון את טיב הזיהוי על מגבלותיו. אל מול הזיהוי הנ"ל, אין חולק כי אותו עד ניהל מרדף רציף אחר דביטיאן מסוכנות הדואר עד שנכנס לרכב הלאדה. הוא לא הספיק לתפוס אותו, ואולם מדובר במרדף רציף, כאשר הדמות שביצעה את השוד ויצאה מסניף הדואר היתה כל הזמן בריצה לפניו, עד שנכנסה לרכב הלאדה שנמלט. העד רשם את מספר רכב הלאדה, וכך אותר הרכב ואותר בעליו של הרכב, יבדייב. יבדייב אישר כי חנה במקום, אשר לדברי העד מזן, אליו רץ האדם ששדד את סוכנות הדואר. יבדייב גם מאשר בעדותו כי האדם שנכנס לרכבו הוא דביטיאן. מכאן, שצרוף נסיבות זה מוביל אל המסקנה כי לכאורה דביטיאן הוא האדם שנמלט מסוכנות הדואר, נכנס לרכב הלאדה ונמלט מהמקום.

איני מתעלם מרצף עדויותיו של יבדייב, והעובדה ששמו של דביטיאן עלה רק בעדויות מאוחרות. עם זאת, דביטיאן עצמו אינו מכחיש כי ביום הארוע אכן נסע עם יבדייב ברכבו באותו אזור בחיפה. מכאן, שיהיה על בית המשפט בבוא העת לבחון את מכלול הנסיבות ואת אמינות גירסאות יבדייב ומזן, ככל שהדבר נוגע לרציפות המרדף והעובדה שעקב אחר האדם שנמלט מסניף הדואר עד שנכנס אל הרכב.

על זאת יש להוסיף כי עדים אחרים, אשר היו במקום, תארו את דביטיאן באופן הדומה לתאורו. תאור זה ייבחן בבוא העת, כאשר יהיה גם מקום לברר מדוע לא בוצעו מסדרי זיהוי חיים, ואולם לעת הזו, סבור אני, כי די במכלול הנסיבות שפורטו לעיל כדי לקבוע כי דביטיאן, לכאורה, ביצע את השוד.

בכל הנוגע ליבדייב - הוא עצמו מודה כי הסיע את דביטיאן ואסף אותו בהמשך מאותה נקודה, אשר דביטיאן נראה נמלט אליה. לטענתו, לא ידע כי מדובר בביצוע שוד, אם כי אין לו הסבר סביר לעדויות שהבחינו ברכב נמלט, שלא בדרך של נסיעה רגילה, וגם אין לו הסבר לעדויות הטוענות כי הרכב המתין כשמנועו פועל. בכל מקרה, בהתחשב באישור מפיו כי אכן היה בזירה, יהיה עליו הנטל להסביר ולשכנע את בית המשפט כי לא ידע כלל על ביצוע השוד, לא מראש ולא בדיעבד (במובן זה שיתכן שגם אם תתקשה התביעה בהוכחת ידיעה מוקדמת, עדיין ניתן יהיה להרשיעו בעבירה של סיוע לאחר מעשה).

על אלו יש להוסיף כי ההלכה היא, לשלב דיוני זה שבפני, כי אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04, סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537.

סבור אני כאמור, כי קיימת תשתית המבססת סיכוי סביר להרשעתם של המשיבים בעבירות שיוחסו להם, בסייגים שפורטו לעיל, שמקומם בבירור לאחר שמיעת מכלול הראיות.

אין חולק כי עבירת שוד בנסיבות המפורטות בכתבי האישום היא עבירה שיש בה חזקת מסוכנות. מדובר, כך לכאורה, בשוד מתוכנן, שמבוצע בקור רוח, תוך סיוע בסכין וברכב מילוט. מכאן המסוכנות הנשקפת מהמבצעים.

עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורו של כל נאשם לחלופה שפגיעתה בחירותו פחותה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97, מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ