אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעצרו של מואשם בקבלת דבר במרמה יוארך ב-90 ימים נוספים

מעצרו של מואשם בקבלת דבר במרמה יוארך ב-90 ימים נוספים

תאריך פרסום : 02/03/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
685-08,1071-08
27/02/2008
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל- המבקשת בבש"פ 685/08 והמשיבה בבש"פ 1071/08
עו"ד א' פטל
הנתבע:
ישראל (סרוליק) טאייב- המשיב בבש"פ 685/08 והעורר בבש"פ 1071/08
עו"ד י' הלוי
החלטה

           לפניי שני הליכים שהדיון בהם אוחד. הראשון, בקשה מטעם המדינה להארכת מעצרו של ישראל טייב (להלן: המשיב) ב-90 ימים מיום 9.2.08; השני, ערר מטעם המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא), אשר דחה בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב על ההחלטה להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

1.           נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן האוחז שניים עשר אישומים והמייחס לו 11 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 2 עבירות של איומים, עבירה של גניבה, עבירה של הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, עבירה של הסגת גבול ועבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על-פי הנטען בכתב האישום, פרסם המשיב מודעה בעיתון לפיה הינו מלווה בריבית בנקאית. על רקע פרסום זה, אנשים שונים (להלן: המתלוננים) פנו אל המשיב במטרה ללוות ממנו סכומי כסף. על-פי הנטען, בתמצית, הבטיח המשיב למתלוננים כי ילווה להם את הסכומים שביקשו ובתמורה קיבל בטוחות שונות בשיקים. לאחר שהמשיב קיבל את השיקים מן המתלוננים היה נעלם ומשתמש בכספים שקיבל לטובתו האישית ולצורך גיוס כספים מאנשים נוספים. לפי הנטען, רק בחלק מן המקרים החזיר המשיב למתלוננים חלק קטן מכספי ההלוואה. נוסף על כך, נטען באישום השלישי והרביעי כי כאשר ניסו המתלוננים להתחקות אחר הכספים שנתנו למשיב, איים הוא עליהם ועל חייהם במטרה להפחידם. כמו כן, נטען באישום הרביעי בנוסף כי המשיב גנב מאחת המתלוננות שלושה שיקים על סך 50,000 ש"ח, ללא הסכמתה או ידיעתה. באישום השביעי נטען בנוסף כי המשיב השתמש בפרטי כרטיס אשראי שנתנה לו המתלוננת בתואנת שווא לשם תשלום חשבון הטלפון הנייד שלו.

           בנוסף, על-פי הנטען באישום האחד עשר, כרת המשיב הסכם עם איל ואילנית זנתי (להלן: בני הזוג זנתי) למכירת זכויותיהם במשק חקלאי תמורת 160,000 דולרים. המשיב העביר לבני הזוג זנתי את החלק הארי של התשלום בשיקים שלא כובדו ועל כן הודיעו בני הזוג זנתי למשיב על רצונם לבטל את החוזה. לפי הנטען, המשיב ניצל את היעדרותם של בני הזוג זנתי מהמשק ובחודש 2006 פרץ למשק ללא ידיעתם ואף הציג אותו לאחרים במטרה להשכיר אותו, תוך שהוא יוצר מצג שווא כי הינו בעל הזכויות במשק. לבסוף, על-פי הנטען באישום השניים עשר, הציג המשיב למתלוננת ל.א. (להלן: ל.א) נתונים שקריים אודות עצמו, ובין השניים התפתחה מערכת יחסים רומנטית. על רקע מצגי השווא שהציג המשיב ל-ל.א אודות עצמו, ביקש מ-ל.א הלוואה, היא העבירה לו סך של כ-40,000 ש"ח מהם הוחזרו לה כ-30,000 ש"ח לאחר שהחלה בהליכים משפטיים.

2.           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט קיבל את הבקשה ביום 16.7.07, בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו. בית המשפט מצא כי מעיון בחומר הראיות ובהודעות המתלוננים עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות פליליות, שעיקרן מעשי מרמה, על-ידי המשיב. בית המשפט אף דחה את טענות המשיב כי ניהל עסק כשר, והוסיף כי טענותיו של המשיב באשר לגרסתם של המתלוננים תתבררנה במסגרת ההליך העיקרי.

           אשר למסוכנות הנשקפת מן המשיב, קבע בית המשפט קמא כי זו מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. זאת, על אף שלמשיב מיוחסות עבירות רכוש, אשר בדרך כלל אינן מקימות חזקת מסוכנות. בית המשפט עמד על כך שמסוכנתו של המשיב נלמדת מנסיבות המקרה, לרבות מריבוי העבירות, מהישנותן ומתדירותן; מן הסכומים הגדולים בהם מדובר; מן העובדה כי המשיב בחר לבצע את העבירות כלפי אנשים מיעוטי יכולת; מן הפריסה הגיאוגרפית הרחבה בה בוצעו העבירות; ומעברו הפלילי העשיר של המשיב, הכולל עבירות מרמה וזיוף רבות. בית המשפט הוסיף כי בנסיבות העניין אף מתעורר חשש מהימלטות המשיב מן הדין ומשיבוש הליכי חקירה. זאת, הן לאור העובדה כי המשיב איים לכאורה על חלק מהמתלוננים, הן לאור הזלזול שמפגין המשיב בהליכי החקירה. על כן, קבע בית המשפט כי לא ניתן לתת במשיב אמון, וכי באיזון בין זכותו של המשיב לחירות לבין זכות של הציבור לבטחון, גוברת בנסיבות העניין זכות הציבור.

           ערר שהגיש המשיב על החלטה זו לבית משפט זה נדחה ביום 16.8.07 (בש"פ 6422/07 טייב נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 16.8.2007), כב' השופט ע' פוגלמן (להלן: עניין טייב)). ביום 25.7.07 נגזר על המשיב, בהליך פלילי אחר שהתנהל נגדו, עונש של 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל שתחילתם ביום 17.4.07.

3.           עם התמשכות ההליכים בעניינו, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט דחה את הבקשה ביום 28.11.07 וקבע כי על אף שעצם ההשתהות בשמיעת משפטו של המשיב, אשר באותה עת עמד לפני תחילת פרשת התביעה, מצדיקה עיון חוזר בהחלטה על מעצרו, הרי שעיקר האשמה בדחיית ההליכים רובצת לפתחת של ההגנה. כך למשל, ציין בית המשפט כי ההגנה ביקשה דחיות רבות עד להסדרת ייצוגו של המשיב והגישה בקשה לפסילת המותב שדן בתיק במועד ישיבת ההקראה, על אף שעילת הפסילה הייתה ידועה קודם לכן. עוד ציין בית המשפט כי נקבע מספר רב של ישיבות הוכחות למועדים קרובים, כך שיש להניח שהמשפט יתקדם בקרוב. לבסוף, ציין בית המשפט כי לבד מהתמשכות ההליכים, אותה כאמור לא ניתן לזקוף לחובת התביעה, לא ניתן להצביע על נסיבות אחרות המצדיקות עיון מחודש בהחלטה ועל כן דחה את הבקשה לעיון חוזר.

           בחלוף כחודש וחצי הגיש המשיב בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו, והיא נדחתה ביום 29.1.08. בית המשפט קבע כי משך הזמן הקצר שחלף מאז ניתנה ההחלטה הקודמת בעניינו של המשיב אינו מצדיק את בחינתה מחדש. עוד הוסיף, כי נכון לאותו מועד נשמעו כבר 31 עדי תביעה וכי נקבעו ישיבות הוכחות רבות במהלך החודשים הקרובים, כך שנראה כי המשפט מתנהל בקצב סביר. כמו כן דחה בית המשפט את טענת המשיב כי חל כרסום בראיות המצדיק את שחרורו. לעניין זה, עמד בית המשפט על כך שמאחר והמשיב מואשם בעבירות מרמה אין לתת משקל לכך שחלק מהמתלוננים שילמו בפועל סכומים קטנים יותר מהנטען בכתב האישום. יצוין, כי ביום 2.12.07 הסכימה המדינה למחוק מכתב האישום עבירות לפי חוק הריבית, התשי"ז-1957, אך בית המשפט קבע כי אין בהחלטה זו משום שינוי נסיבות המצדיק את שחרורו של המשיב. על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

טענות הצדדים בערר (בש"פ 1071/08)

4.           בערר שלפניי טוען המשיב כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את בקשתו לעיון חוזר על ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים. לטענתו, במהלך הדיונים שהתנהלו בתיק העיקרי ועובר למתן ההחלטה האחרונה בעניינו, חל כרסום מהותי בראיות נגדו. לעניין זה, טען בא-כוח המשיב בדיון בפניי כי מעדויות המתלוננים שהעידו עד כה עולה כי הסכומים אשר יצאו בפועל מכיסם היו נמוכים משמעותית מהסכומים שננקבו בכתב האישום וכי חלקם אף קיבלו מהמשיב סכום גדול יותר מזה ששילמו לו. כך, למשל, טען בא-כוח המשיב כי לפי עדותו של המתלונן באישום החמישי לא נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל בשל השיקים שהעביר למשיב; כי המתלוננת באישום הרביעי עודנה חייבת כסף למשיב בשל הלוואה שנתן לה; וכי אחד העדים העיד כי השיקים לבטחון שנתן למשיב הושבו אליו על-ידו וכי באת-כוח המדינה אף אישרה זאת. לשיטתו, מהאמור עולה כי כתב האישום צייר תמונה מופרזת, ועל כן המסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה פחותה משנטען בתחילה. עוד הוסיף בא-כוח המשיב כי לאחר שמרבית המתלוננים בתיק העידו, התמונה המצטיירת הינה של סכסוך אזרחי אשר לא היה מקום להגיש בגינו כתב אישום פלילי וכי ישנם עשרות לקוחות שקיבלו הלוואה מהמשיב והיו מרוצים מהשירות שניתן להם. לטענתו, התביעה מחמירה עם המשיב יתר על המידה והיקף הטענות שהיא מעלה אינו תואם את הראיות הקיימות נגדו.

5.           מנגד, טענה באת-כוח המדינה כי כפי שקבע בית המשפט קמא, אין בעדויות המתלוננים כדי להוות כרסום דרמטי בראיות המצדיק את שחרורו של המשיב ממעצר. לטענתה, מאחר והעבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות מרמה, הדגש הינו על מצג השווא שיצר המשיב על מנת להוציא שיקים מרשותם של המתלוננים, ועל העובדה כי שיקים אלו נפדו. עוד טענה באת-כוח המדינה כי בניגוד לטענת המשיב, טרם העידו כל עדי התביעה.

טענות הצדדים בבקשה להארכת מעצר (בש"פ 685/05)

6.           עם חלוף תקופת המעצר הסטטוטורית מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים. באת-כוח המדינה טענה בדיון בפניי כי מן המשיב נשקפת, גם בעת הזו, מסוכנות המצדיקה את הארכת מעצרו. לטענתה, מדובר באדם שביצע בשיטתיות שורה של עבירות מרמה בסכומים גבוהים, לאורך תקופה ממושכת וכלפי קורבנות שונים. באת-כוח המדינה הדגישה את העובדה כי המשיב בחר לבצע את העבירות נגד אנשים אשר מצבם לא אפשר להם לפנות לבנק, ובכך ניצל את חולשתם. לשיטתה, יש בעובדות אלו, כמו גם בעברו הפלילי המכביד של המשיב, בעובדה כי ריצה עונשי מאסר ובעובדה כי בעת ביצוע העבירות היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי, כדי ללמד כי שחרורו עלול לסכן את הציבור. כמו כן, טוענת המדינה כי מן המשיב נשקף גם חשש ממשי לפגיעה בניהולו התקין של ההליך, שכן בהליכים אחרים שהתנהלו נגדו נמנע המשיב מלהתייצב לדיונים. לבסוף, טענה באת-כוח המדינה כי יש בעובדה כי לאורך מרבית חודשי המעצר ריצה המשיב, במקביל, עונש מאסר שנגזר עליו בהליכים פליליים אחרים, כדי להפחית מהפגיעה הגלומה במעצרו המתמשך בהליך זה.

           אשר להתנהלות ההליכים בעניינו של המשיב, טענה באת-כוח המדינה כי הללו מתנהלים כעת בקצב משביע רצון - 7 מתוך 12 המתלוננים בתיק כבר העידו ו-6 מועדי הוכחות נוספים קבועים עד לחודש אפריל 2008. לטענתה, עיקר העיכובים במשפט המשיב נגרמו מהתנהלות ההגנה, בין היתר על רקע הסדרת הייצוג של המשיב והתנהלותם של באי-כוחו הקודמים. באת-כוח המדינה הכירה אמנם בכך שבשל תקלות מסוימות חלו עיכובים בהעדתם של מספר עדי תביעה, אך הוסיפה כי התביעה עושה כל שלאל ידה כדי לצמצם עיכובים אלו.

7.           מנגד, טען בא-כוח המשיב כי אין מקום להאריך את מעצרו מעבר לתקופת המעצר הסטטוטורית. לטענתו, יש לתת משקל לכך שככל שמתמשכים ההליכים נוטה הכף לטובת שחרורו של נאשם, ובפרט כאשר מדובר בעבירות רכוש, אשר לגביהן מעצר עד תום ההליכים הינו חריג ביותר. לעניין זה הדגיש בא-כוח המשיב כי לאור היקף האישומים נגדו ומספר העדים הרב, הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה, אין להניח כי שמיעת התיק תסתיים בתקופה הקרובה. בא-כוח המשיב הוסיף כי לא ניתן לזקוף את העיכובים בהתנהלות ההליכים רק לחובתה של ההגנה. לטענתו, חלק מהעיכובים נגרמו בשל התנהלות התביעה אשר לא זימנה חלק מהעדים מטעמה לדיונים. עוד טוען בא-כוח המשיב כי אין לזקוף לחובת המשיב את העיכובים שנגרמו כתוצאה מאי-העברת מלוא חומר החקירה אל באי-כוחו דאז, מכך שהמותב שדן בתיק הוחלף בשל פסילה ואת משך הזמן שחלף עד שהתביעה הוציאה תעודת חיסיון.

           לעניין טענות המדינה ביחס למסוכנות הנשקפת מן המשיב טען בא-כוחו, כאמור, כי לאור הכרסום בראיות המסוכנות הנשקפת ממנו היא נמוכה יותר. כמו כן, הוסיף כי מאז שהוא מייצג את המשיב, נעדר הלה רק פעם אחת מדיון בעניינו וזאת בשל אשפוזה של אימו. יצוין, כי באת-כוח המדינה טענה לעניין זה כי המשיב שיקר בנוגע למצבה של אימו ומועד אשפוזה.

דיון

8.           לאחר שעיינתי בבקשות שהוגשו על-ידי הצדדים, ושמעתי את הטיעונים שטענו בפניי, מצאתי כי דין הערר על ההחלטה לדחות את הבקשה לעיון חוזר להידחות, ודין הבקשה להארכת מעצרו של המשיב להתקבל.

9.           כידוע, בשלב ההחלטה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נבחנת השאלה האם יש בחומר הראיות, על פניו, סיכוי סביר להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו (ראו למשל: בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 10.4.2005) וההפניות שם). בענייננו, קבעו שתי ערכאות שונות כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע המעשים. לאחר שעיינתי בפרוטוקולים אשר הוצגו על-ידי בא-כוח המשיב מעדויות המתלוננים, אני סבורה, כפי שקבע גם בית המשפט קמא, כי על אף שיש לתת משקל מסוים לעדויות המתלוננים באשר לסכומים אשר הוצאו מהם בפועל, אין בכך בלבד כדי להטות את הכף לטובת שחרורו של המשיב ממעצר. אכן, מעיון בעדויות המתלוננים עולה כי לפחות לחלק מהם לא נגרם ככל הנראה נזק כלכלי מהותי. ואולם, מאחר והמשיב מואשם בעבירות מרמה, הרי שהדגש הינו על מצגי השווא שהוא הציג למתלוננים במטרה להוציא מהם כספים. בעדויות שהוצגו בפניי לא נראה כי יש כל כרסום מהותי בראיות הנוגעות למצגי השווא שהציג המשיב, ובוודאי שאין בהן משום "הפיכת הקערה על פיה", ועל כן אין בהן כדי להצדיק שחרורו ממעצר (ראו למשל: בש"פ 2159/03 חזיזה נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 25.3.2003); בש"פ 6851/07 פאדל נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 28.8.2007)). מעבר לכך, אוסיף כי על אף שקיים קשר בין עוצמתן של הראיות לבין עוצמתה של המסוכנות הנשקפת מן המשיב, במקרה דנן ישנם נתונים נוספים המלמדים על המסוכנות הנשקפת מהמשיב ואשר מצדיקים את מעצרו (ראו למשל: בש"פ 5460/97 דנגור נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 29.9.1997); בש"פ 3138/05 חסיד נ' מדינת ישראל, פסקה ט(7) להחלטה (לא פורסמה, 3.5.2005)). מכל מקום, משאין כרסום בראיות הרי שאין מקום לשקול בשנית את יתר השיקולים לעניין מעצרו של המשיב, וההחלטה הקודמת בעינה עומדת. לפיכך, הערר שהגיש המשיב נדחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ