אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעסיק שלא עיין כראוי ברישיון עבודה של עובד הורשע בעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין

מעסיק שלא עיין כראוי ברישיון עבודה של עובד הורשע בעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין

תאריך פרסום : 29/03/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית דין ארצי לעבודה
22-06
28/03/2007
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. נילי ארד
3. שמואל צור


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משרד המסחר והתעשיה
עו"ד דניאל ויטמן
הנתבע:
יעקב רוזן
עו"ד יונתן לבני
פסק-דין

השופטת נילי ארד

1.      1.       בית הדין האזורי בירושלים (השופטת דיתה פרוז'ינין; ת"פ  155/05) זיכה את המשיב מעבירות על סעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים. כנגד זיכויו של המשיב מכוון ערעורה זה של המדינה.

העובדות

2.      2.      ביום 29.9.03 במהלך ביקורת שקיים צוות חקירה מטעם המערערת (להלן בהתאמה: המדינה או משרד התמ"ת) בביתו של המשיב, בעת שעסק בהעברת תכולת דירתו, נמצא מר שחאדה אלשיך (להלן: העובד) עוסק בעבודת סבלות עבור המשיב. אין חולק על כך, כי במועד הביקורת, לא היה העובד אזרח או תושב ישראל וכי למשיב לא היה היתר כדין להעסקתו של העובד. לפי הכתוב ברשיון העבודה שהחזיק העובד, תוקף הרשיון עד ליום 18.11.03 והמעסיק המורשה להעסיקו הוא "שטרן דוד" (להלן: רשיון העבודה בישראל או הרשיון).

צוות החקירה גבה במקום האירוע עדויות מהעובד ומהמשיב. בהודעה באזהרה שנגבתה ממנו בתאריך 29.9.03 בשעה 12:00 מסר המשיב, בין היתר, כי לא ביטח את העובד וכי "אין לי אישור להעסיק תושב שטחים".

המפקח, מר מתן ציין בהודעתו, כי העובד "לא עבד אצל המעסיק המצוין ברשיון ורשיונו הוחרם".

ההליך בבית הדין האזורי

3.       3.      בכתב אישום שהוגש לבית הדין האזורי, הואשם המשיב בעבירות אלה: עבירה של העסקת עובד שלא על פי היתר כדין, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א - 1991 (להלן:  חוק עובדים זרים או החוק) על ש"העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו"; עבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים על שהעביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג לחוק בו נקבע כך:           

"(א)   לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.

             (ב)   היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.

            (ג)     הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשר ושר הפנים קבעו לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל"

המשיב הודה בעובדות כתב האישום בביצוע העבירות המיוחסות לו, לרבות בכך שלא היה לו היתר העסקה כדין להעסיק עובד זר.

מעמדו של העובד ופרטי המעסיק כפי שנקבעו בתנאי הרשיון, היו חלק מחומר הראיות שהוגש לבית הדין כפי שצויין בתעודת עובד ציבור, חתומה בידי ראש ענף תעסוקה בית לחם חברון, מר עמי קבילו.

4.      4.       בהכרעת הדין זיכה בית הדין האזורי את המשיב מהאישומים המיוחסים לו.   בהתייחס לשאלה האם התקיים במשיב היסוד הנפשי של מודעות בביצוע העבירות המיוחסות לו, קבע בית הדין: "עיון בחומר הראיות שהוצג לפנינו, ובמיוחד בעבודתו של הנאשם, מעלה כי לא הוכח שיסוד זה אכן התקיים בענייננו"; "הנאשם אכן לא היה מודע לכך שרישיון העבודה של העובד התיר לו לעבוד אך ורק אצל המעביד הרשום בו".

      והוסיף וציין: "האופן בו רשום הדבר ברשיון בהחלט מאפשר טעות מעין זו,

      שכן שם המעביד מובלע בין שאר הפרטים המופיעים ברשיון, ובכותרת המסמך נכתב  אך ורק "רישיון עבודה בישראל"; "הנאשם העיד כי בדק את מסמכיהם של ארבעת העובדים שגייס לעבודת הסבלות באותו יום, עיין ברישיון העובד לעבודה בישראל, וסבר לתומו כי רישיון זה אמור לספק אותו, בהתאם לחוק. עדות זו עולה בקנה אחד עם עדות המפקח, מר מתן מיכה, אשר העיד כי כאשר נגבתה עדותו של הנאשם במהלך הביקורת, טען בפניו הנאשם שלעובד יש רישיון"; "הנאשם דאג לבדוק אם לעובדים שביקש להעסיק יש רשיונות עבודה בישראל, ומשהובהר לו כי שלושה מהם הינם תושבי ירושלים, בחן את רשיון העבודה של העובד שהיה תושב שטחים, ולא שם ליבו לכך שרישיון העבודה שהוצג בפניו כפוף לכך שהעובד מועסק על ידי מעביד ספציפי. לא הוכח שהנאשם עצם את עיניו לעובדה זו. הנאשם אומנם נהג ברשלנות בבדיקתו השטחית, אולם בכך אין כדי להרשיעו בעבירה נשוא האישום המחייבת הוכחת מחשבה פלילית כאמור".

5.      5.      ערעורה של המדינה מכוון כנגד זיכויו של המשיב מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. עיקר טענתה בכך, שלפי עובדות האירוע בהן הודה המשיב וכפי שהוכחו, התקיים יסוד נפשי מסוג מודעות או עצימת עיניים השקולה למודעות, הנדרשת בעבירות של העסקת עובדים זרים ללא היתר.

מקובלת על המדינה מסקנתו של בית הדין, כי שהמשיב לא ידע את הפרטים המצוינים ברשיון העבודה של העובד הזר, וכי לא ידע שאין הוא מורשה להעסיקו. עם זאת, טוענת המדינה "המשיב  בחר לעצום  את עיניו מלראות כי לעובד אין היתר עבודה כדין למרות הנסיבות המחשידות"; "המשיב היה מודע  לעובדה כי בידו של העובד 'תעודה כתומה', עובדה שאמורה לעורר חשד באשר לקיומו של אישור עבודה בר תוקף ברשות העובד"; "באישור  העבודה של העובד  נכתב באותיות  קידוש לבנה כי אישור  העבודה הוא ספציפי  ובשמו של מעסיק אחר"; "המשיב הוא דובר ערבית שוטפת ולא ניתן לטעון כי המשיב לא יכל לברר בנקל אם לעובד אישור עבודה כחוק"; על כן, "התקיימו נסיבות מחשידות, אך המשיב בחר להתעלם מהן ובחר שלא לבדוק את זהותו של המועסק".

6.            6.            המשיב  תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי והוסיף וטען כי "לא הוכח כלל שהיסוד הנפשי התקיים אצל המשיב ועל כן אין להרשיעו בעבירות המיוחסות לו"; "המשיב לא היה מודע לכך שרשיון העבודה של העובד התיר  לעובד לעבוד אך ורק אצל המעביד הרשום בו". זאת, נוכח העובדה ש"בכותרת  האישור נכתב בכתב גדול ומודגש "רשיון עבודה בישראל", ואילו שם המעביד מופיע בעמוד פנימי, באופן המובלע בין שאר הפרטים המופיעים ברשיון" ו"מן הראוי שהמערערת תשנה את צורת הרשיון באופן שיהיה ברור שאין רשיון עבודה לישראל מהווה אישור גורף אלא שיהיה ברור לכל אדם כי הרשיון מוגבל למעסיק ספציפי שכן אין לצאת מהנחה שהדבר ברור לכל"; "המשיב בדק את מסמכיהם של ארבעת העובדים שגייס לעבודת הסבלות באותו היום, עיין ברשיון העובד לעבודה בישראל, וסבר לתומו כי רשיון זה אמור לספק אותו  בהתאם לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה"; תימוכין להעדר מודעותו ביקש המשיב למצוא בכך שבעת הביקורת טען בפני המפקח כי יש לעובד  רשיון; המשיב  נעזר בעובד באופן ארעי באותו יום  בהעברת תכולת דירתו, ולא העסיקו לאורך תקופה ארוכה או לצורך משלח ידו; בית הדין האזורי מצא את עדותו של המשיב מהימנה ומשכך אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות מהימנות; "הערעור הינו סתמי ואינו מגלה כל עילה  אמיתית"; "המשיב  היה ער לצורך לבדוק  את הרשיון וכך עשה. טעותו היא טעות עובדתית לגבי מהות הרשיון".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ