אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעמדן של הוראות תשלום ופקודות סילוקין לבנק אוצר השלטון המקומי, בעקבות המחאת זכויות מחברה בפירוק

מעמדן של הוראות תשלום ופקודות סילוקין לבנק אוצר השלטון המקומי, בעקבות המחאת זכויות מחברה בפירוק

תאריך פרסום : 16/12/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בחיפה
498-06,9771-08
08/12/2008
בפני השופט:
ב. גילאור נשיאה

- נגד -
התובע:
א. גדות - מפרק החברה
הנתבע:
1. סונול ישראל בע"מ
2. סונול כנען בע"מ
3. רחמים חדד
4. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

עו"ד ב. ירושלמי ושות'
עו"ד ח. דרש
עו"ד ה. קרליץ
החלטה

א.         מבוא

1.         השאלה הניצבת בפני מהו תוקפן ומעמדן של פקודות סילוקין והוראות תשלום לבנק אוצר השלטון המקומי שהוצאו לבקשת החברה ע"י רשויות מקומיות ו/או מועצות מקומיות ו/או עיריות (להלן: "הרשויות") לטובת סונול ישראל בע"מ וסונול כנען בע"מ (להלן: "סונול") ולטובת רחמים חדד (להלן: "חדד") שיקראו ביחד- המשיבים - האם פקודות הסילוקין הן חלק ממסת נכסי החברה; האם הן התחייבויות אוטונומיות ועצמאיות של הרשויות המקומיות כלפי המשיבים; האם עילות התביעה של סונול וחדד מכוחן כנגד הרשויות מנותקות מהחברה ומכל עיסקת יסוד כלשהי שנעשתה בין החברה למשיבים; האם למפרק סמכות להתערב בהליכים המשפטיים המתנהלים בין המשיבים לרשויות; האם למועדים בהם הוצאו פקודות הסילוקין ע"י הרשויות - מספר שנים לפני הליכי הפירוק - יש השלכה על סמכויותיו של המפרק לבדוק אותן או לבקש את ביהמ"ש להתערב בהליכים לגבייתן.

ב.         התשתית העובדתית הצריכה לעניין

2.         התשתית העובדתית בהקשר של סונול - בין סונול ובין החברה נרקמה מערכת יחסים עסקית לפחות מאז שנת 2002. סונול סיפקה לחברה דלקים באמצעות דלקנים וכן העמידה לרשותה הלוואות (בסכומים ובתנאים שלא פורטו) אולם ברי כי היו אלה הלוואות בסכומים ניכרים. החברה פעלה לפירעון חובותיה לסונול במספר דרכים: מתן המחאות שלה עצמה, הסבת המחאות של צדדים שלישיים ומתן הוראה לרשויות מקומיות שונות (אשר חבו לחברה כספים) להנפיק הוראות תשלום לטובת סונול במישרין.

בהתאם לפירוט שהציגה סונול היא החזיקה/מחזיקה בהוראות תשלום של הרשויות הבאות: עיריית הכרמל, זרזיר, ירכא, סאג'ור, בסמת טבעון ובית ג'אן בסך כולל של כ - 19,736,980ש"ח (ר' נספח א' לתגובת סונול מיום 6.7.08). 

3.         בתביעת החוב שהגישה סונול למפרק טענה לקיומו של חוב כלפיה בסך של 16,583,053 ש"ח על פי הפירוט הבא: בגין שיקים שנמסרו לה על ידי החברה שטרם הגיע מועד פירעונם בסך של 11,362,000 ש"ח, בגין שיקים בסך 2,450,000 ש"ח של צדדים שלישיים שהוסבו לטובתה על ידי החברה, בגין הוראות תשלום שהונפקו על ידי מ.מ.עוספיא לטובת סונול בסך 2.5 מיליון ש"ח אשר הוחזרו לחברה שלא בידיעת סונול ותוך מעשה רמייה לכאורה, ו - 220,872 ש"ח  בגין חובות שמקורם בדלקנים.

סונול ציינה כי תביעת החוב כפי שהוגשה אינה כוללת את יתרת חוב החברה כלפיה בסך נוסף של כ - 20 מיליון ש"ח כפי שזה בא לידי ביטוי בהוראות התשלום שברשותה, והיא ביקשה לשמור על זכותה להגדיל את תביעת חובה במקרה והוראות התשלום לא תיפרענה על ידי הרשויות המקומיות או מי מהן.

4.         מנתונים שהציגה סונול עולה גם כי בשנים 2005-2006 נקטה בהליכים משפטיים כנגד עיריית הכרמל, זרזיר, ירכא וסאג'ור, במסגרתם גבתה 1,200,000 ש"ח מעיריית הכרמל ו - 60,000 ש"ח מהמועצה המקומית זרזיר.

סונול הגיעה להסדר פשרה עם מ.מ יאנוח - ג'ת על סך של 774,801 ש"ח מתוכו שולם סך של 254,691 ש"ח באמצעות הוראת תשלום ויתרת הסכום הייתה אמורה להיות משולמת בשלושה שיקים שזמן פירעונם: 30.4.06, 30.9.06 ו - 30.12.06. על אף סיכום זה בפועל גבתה סונול ממועצת יאנוח - ג'ת סך של 477,000 ש"ח נכון ליום 22.12.06.

בסך הכול גבתה סונול מכוח הוראות התשלום שברשותה סך 1,737,000 ש"ח נכון ל - 22/12/06.

5 .       התשתית העובדתית בהקשר של חדד - מתגובת חדד עולה כי מערכת יחסיו עם החברה הינה לפחות משנת 2002 וכי בבסיסה עומדות הלוואות שנתן חדד לחברה במהלך השנים.

תביעת החוב של חדד הוגשה על סך 897,396 ש"ח בגין הלוואות שנתן לחברה בשנים 2004-2005. ביחס לחוב זה מחזיק חדד המחאת זכות שניתנה לו על ידי החברה ביחס לכספים המגיעים לה מהמועצה המקומית סאג'ור, כנגדה מתנהל תיק הוצאה לפועל.

חדד, בדומה לסונול, לא כלל בתביעת החוב חובות נוספים וקודמים של החברה כלפיו מהשנים 2002 - 2003, חובות שבגינם הוצאה לו, לבקשת החברה, הוראת תשלום של המועצה  המקומית דלית אל כרמל. יוער כי בשלב הראשון מסרה המועצה המקומית דלית אל כרמל  לחדד שיקים שהיו משוכים על שמו, ולאחר מכן החליפה שיקים אלו בהוראת התשלום דנן אשר הועברה לגבייה ביום 4.11.03. הוראת התשלום לא כובדה במועד הצגתה על ידי אוצר השלטון המקומי, ועל כן פעל חדד לגבייתה ובגינה מתנהלים הליכי הוצאה לפועל ושיעור החוב בגינה עומד כיום על כ - 700,000 ש"ח.

ג.         טענות הצדדים

תמצית טענות המפרק

6.         הטענה העיקרית של המפרק הינה שלגבי הכספים אשר לגביהם מחזיקים המשיבים הוראות תשלום, ישנן המחאות זכות של נושים שונים של החברה. מצב כזה מחייב שגורם אחד, המפרק, בפיקוחו של ביהמ"ש של הפירוק, יקבע האם למשיבים עדיפות על פני נושים אחרים לרבות מובטחים או בדין קדימה, באופן שההכרעה בנשייתם של המשיבים בהליך הפירוק תהיה אחת ותתיחס למעמדן ותוקפן של הוראות התשלום ולגבי יתרת חובם שלא גובתה בהוראות תשלום.

לטענת המפרק יש קשר ישיר בין חובות החברה למשיבים לבין הוראות התשלום שאינו ניתן לניתוק מעיסקת היסוד בין הצדדים רק בשל כך שלמשיבים ניתנו הוראות התשלום. מסקנה זו עולה גם, לדבריו, מכך שבחלק מהוראות התשלום צויין במפורש שם הפרוייקט אותו ביצעה החברה לצד מספר החשבון של הפרוייקט.

המפרק מוסיף וטוען כי אין להבחין בין המחאות זכות שנעשו על ידי החברה לבין הוראות תשלום של הרשויות, וכשם שניתנה למפרק הסמכות להכריע בתוקפן ומעמדן של המחאות הזכות במסגרת בדיקת תביעות החוב, כך יש לעשות גם בעניין הוראות התשלום המוחזקות בידי המשיבים.

7.         המפרק מפרט כי בתקופה הרלבנטית למתן הוראות התשלום נהגו הרשויות המקומיות לנהל שלושה חשבונות נפרדים: חשבון חינוך, חשבון שוטף וחשבון פיתוח שהוא הרלבנטי לענייננו. במסגרת חשבון הפיתוח הייתה רשאית הרשות לנהל תתי חשבונות נוספים לכל פרויקט המתבצע בתחומה אשר להם ניתן מספר חשבון שונה, וכספים שהיו מתקבלים מהגוף הממשלתי הרלבנטי ביחס לאותו פרויקט ספציפי היו מנותבים לחשבון של אותו פרויקט. הוראות התשלום הינן הוראות בלתי חוזרות המונפקות על ידי רשות מקומית ומופנות לאוצר השלטון המקומי, שהוא הבנק באמצעותו מעבירים/העבירו משרדי הממשלה כספים לרשויות המקומיות. בכל הוראת תשלום נדרשה הרשות לפרט את: שם המוטב, פרטי חשבונו של המוטב לצורך ביצוע ההעברה, את החשבון הספציפי של הרשות ממנו אמורה להתבצע ההעברה, הסכום שהעברתו נדרשת ומועד תשלומו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ