אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעיקי נ' המוסד לביטוח לאומי

מעיקי נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 30/04/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
44672-10-11
21/04/2013
בפני השופט:
רמי כהן

- נגד -
התובע:
התובע: נאהי מעיקי
הנתבע:
הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

(הודעה מוסכמת מטעם הצדדים מיום 11.04.13)

1.בהודעת הצדדים מיום 11.04.13, קבעו הם שהם מוכנים שינתן פסק דין על פי המתווה שנקבע על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 25.11.12, בעוד אשר לעניין זכאות התובע לדמי פגיעה מתבקש בית הדין להכריע בין הנטען על ידי ב"כ התובע בהודעתו מיום 05.04.13 לבין טענת הנתבע שפורטה בהודעתו מיום 24.03.13.

2.לפיכך:

האירוע הלבבי שפקד את התובע ביום 07.08.08 מוכר בזה כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

3.אשר לזכאות התובע לדמי הפגיעה:

א. אין חולק שהאירוע שהוכר כתאונה בעבודה קרה לתובע ביום 07.08.08.

ב.המוסד לביטוח לאומי בהודעתו מיום 24.03.13 קובע שהתובע הגיש את תביעתו להכרה באירוע כתאונה בעבודה רק ביום 29.08.10 (היינו, למעלה משנתיים לאחר יום האירוע); וכי רק ביום 28.02.13 המציא התובע תצהיר משלים אליו צורפו תעודות לנפגע בעבודה שהונפקו לתובע בימים 22.02.13 ו-25.02.13 ואשר בהם נקבעה לו תקופת אי כושר מיום 07.08.08 ועד ליום 31.10.08.

לטענת הנתבע לאור הוראת סעיף 296 (ב) לחוק הביטוח הלאומי לא ניתן להעניק לתובע דמי פגיעה שכן חלפו למעלה מ-12 חודשים מיום שקמה לו עילת התביעה.

ג.מנגד טוען ב"כ התובע בהודעתו מיום 05.04.13 שיש לפרש את סעיף 296 (ב) כמקנה זכאות לגמלת כסף גם כשחלפו 12 חודשים מיום העילה ובלבד שלא ישולמו לתובע גמלאות לתקופה העולה על 12 חודשים.

4.אשר לדעתנו:

א.סעיף 296 קובע בסעיף קטן (א): "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך 12 חודשים מיום שבו נוצרה עלית התביעה".

הלכה היא שהדיבור "תביעה" האמור בסעיף הנ"ל מתייחס לדרישת תשלום המופנית אל המוסד. בענייננו, תביעת תשלום דמי הפגיעה אשר הופנתה אל המוסד, נעשתה בתצהיר המשלים מיום 28.02.13 וכאשר תעודות אי הכושר שצורפו לו נושאות תאריכים משנת 2013 (22 ו-25 לפברואר 2013). בתעודות אי הכושר מצוינת תקופת אי כושר מיום 07.08.08 ועד 31.10.08.

כלומר עובדתית, התביעה הוגשה בפברואר 2013, כאשר עילת התביעה היא דמי פגיעה לתקופה שקדמה בחמש שנים בערך ליום שבו הוגשה התביעה לדמי הפגיעה (מועד התצהיר המשלים), ולפחות שנתיים אחרי המועד שבו נוצרה עילת התביעה (אם נתייחס למועד הגשת תביעת התובע למוסד לביטוח לאומי ב-29.08.10.

ב.סעיף 296 (ב) (1) לחוק קובע שככל ש"הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן א' וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה ובלבד שלא תשולם הגמלה בעד התקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור....".

ג.דין הוא שהוראות סעיף 296 לחוק אינן מתחום הפרוצדורה או סדרי מנהל אלא הן בעלות אופי מהותי המגבילות את הזכות לגמלה לתקופה הקבוע בחוק. אין חולק שהסטייה מדרך המלך של תשלום הגמלה כאמור בהוראות סעיף 296 (א), וזאת לאור האמור בסעיף 296 (ב) מאפשרת תשלום רטרואקטיבי לתקופה מוגבלת בלבד.

ד.לכן, לדעתנו אין לקבל את פרשנות ב"כ התובע, לפיה ההגבלה האמורה ברישא של סעיף 296 (ב) (1) מופנית כלפי מספר התשלומים שישולמו לזכאי באיחור. הפרשנות של הוראת סעיף 296 (ב) (1) לאור תכליתו של סעיף זה ולאור האמור בסעיף 296 (א) שהיא דרך המלך – הינה אחת. שעל מבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו הוא נתון עם היווצרות התנאים המזכים בגמלה ולא להמתין להגשת התביעה בהנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר.

לכן, העולה מהוראת סעיף 296 (ב) (1) לטעמינו, הוא, כל אימת שתקבע זכאותו של מבוטח לגמלה, יבחן המועד בו נוצרה עילת התביעה; מתי הגיש את תביעתו והוא יהיה זכאי לקבל את הגמלה באופן רטרואקטיבי רק אם נותרה לו זכות לקבל גמלה בתקופה שאחרי 12 חודשים מיום היווצרות העילה.

במילים אחרות, לדוגמא, ככל שהיה מבוטח זכאי לתשלומי גמלה חודשיים לתקופה של 20 חודשים מיום היווצרות עילת התביעה אולם את תביעתו למוסד לביטוח לאומי הוא הגיש אחרי חלוף 12 חודשים מיום היווצרות עילת התביעה – יהיה הוא זכאי לתשלום הגמלאות מהחודש ה-13 ועד החודש ה-20.

לא יהיה הוא זכאי לגמלה עבור התקופה שעד 12 חודשים מיום היווצרות עילת התביעה ועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, בכל מקרה. ההנמקה שביסוד קביעה זו היא שתכליתה של גמלה חודשית (בענייננו דמי פגיעה) הינה ליתן מענה לצרכי הקיום השוטפים של המבוטח, היינו, במקרה של פגיעה בעבודה לתקופה שבגינה כתוצאה מן הפגיעה לא יכול היה הוא לעבוד ולהשתכר. תשלום רטרואקטיבי הינו היוצא מן הכלל ולכן סייגיו הם מהותיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ