אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעיני אוסטוינד ואח' נ' עירית פתח תקוה ואח'

מעיני אוסטוינד ואח' נ' עירית פתח תקוה ואח'

תאריך פרסום : 03/07/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
2956-08-08
29/06/2012
בפני השופט:
שאול מנהיים

- נגד -
התובע:
1. צפורה מעיני אוסטוינד
2. שרה קוריס
3. בטי ויויורקה
4. מירה טובי
5. ענת נויוירט

הנתבע:
1. עירית פתח תקו ו ה
2. הועדה המקומית פתח תקו ו ה
3. מס רכוש איזור מרכז

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בעקבות הפקעת מקרקעין, שבוצעה שלא על-פי ההליכים הקבועים בחוק. כן התבקש סעד הצהרתי שעניינו החבות במס רכוש בגין המקרקעין נושא התביעה, שלגביו התבקש להצהיר כי החבות המיוחסת לתובעות במס רכוש בגין המקרקעין תבוטל וכי הנתבעות 1 ו-2 או מי מהן הן החייבות במס רכוש כאמור לתקופה שמאז ההפקעה דה-פקטו. בישיבת קדם המשפט מיום 5/3/09 (בפני כב' השופט מ' יפרח) הודיעה ב"כ המדינה כי לא יינקטו כל הליכי גבייה של מס רכוש עד תום ההליכים בתביעה זו. מאז חדלה המדינה מהתייצבות לדיונים ולא נקטה כל עמדה בתביעה זו. על כן יש לראותה כמי שהסכימה מראש לכל תוצאה שתיקבע בתביעה זו.

2. רקע וטענות הצדדים

א. המקרקעין הידועים כחלקות 7-10 בגוש 6191 בפתח תקווה היו במקור בבעלות 3 בעלים והם: ה"ה יפה, הופמן וריגר (להלן: "הבעלים המקוריים"). עסקינן במקרקעין מוסדרים.

ב. התובעת 1 רכשה בשנת 1949 שטח של 125 מ"ר בחלקה 8 בגוש 6191. התובעת 2 ירשה שטח של 125 מ"ר בחלקה 8 בגוש 6191, אשר נרכשו על-ידי בעלה המנוח בשנת 1950. התובעות 3-5 ירשו 375 מ"ר בחלקה 7 בגוש 6191, לאחר שרשרת הורשות מסבתן המנוחה, אשר קנתה את הקרקע בשנת 1950 (יחד עימן ירש מר דורון נויווירט 125 מ"ר נוספים). המקרקעין הרשומים בבעלות התובעות ייקראו להלן "המקרקעין".

ג. בחודש אוקטובר 1957 פורסמה למתן תוקף תוכנית בניין עיר מס' פת/299 (להלן: "התוכנית" או "תכנית פת/299"), אשר חלה על המתחם בו מצויים גם המקרקעין. מטרת התכנית הייתה הקמת שיכון במתחם והיא קבעה, בין היתר, כי המקרקעין הכלולים בה יחולקו לאזורי דיור, מגורים, בניינים ציבוריים, שטחים ציבוריים פתוחים ודרכים חדשות. בנוסף נקבע בתכנית כי שטחים המיועדים לדרכים ושטחים פתוחים המיועדים להפקעה ירשמו על-שם עיריית פתח תקווה ללא תמורה.

ד. העירייה תפסה חזקה בשטחי הציבור והוקמה שכונת המגורים הקרויה קריית משה (להלן: "השכונה"). לפי טענות העירייה, תהליך זה החל עוד בשנת 1952 ואולי אף בשנת 1949, ובכל מקרה לפני אישור התכנית. השכונה הוקמה על-ידי שותפות בשם "מעונות" (להלן: "מעונות"), אשר התחייבה להכין תכנית פרצלציה לתכנית פת/299, אולם לאור התפרקות השותפות הדבר לא נעשה.

ה. ביום 17.5.1962 פרסמה עיריית פתח תקווה הודעה ברשומות מכוח סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"). על-פי ההודעה, הוקנתה לעירייה חטיבת קרקע ששטחה 322 מ"ר מתוך חלקה ++ בגוש 6191 החל מיום פרסום ההודעה.

ו. ביום 20.7.1995 פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה (להלן: "הוועדה המקומית") הודעה בדבר תפיסת חזקה בשטח של 625 מ"ר מתוך המקרקעין בחלקה 7 בגוש 6191 מכוח סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות וסעיפים 189 ו-190 לחוק התכנון והבנייה.

ז. ההודעות הנ"ל פורסמו בילקוט הפרסומים ולטענת הנתבעות גם בסמוך למקרקעין. אין חולק כי הן לא נשלחו לתובעות באופן אישי.

ח. בשנת 2000 הוגשה על ידי יורשיו של המנוח יפה, אשר כאמור, היה אחד מן הבעלים המקוריים של המקרקעין, תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין פיצויי הפקעה וחיוב באגרות והיטלים ביחס למקרקעין (ת.א 1311/00 יפה ואח' נ' הוועדה המקומית פתח תקווה ואח'). בפסק דין חלקי, שניתן בתביעה האמורה בהסכמה בין הצדדים ביום 18.10.2001, נקבע כי יינתן צו הצהרתי שלפיו קיימת הפקעה מכללא מאז שנות ה-50 המוקדמות ביחס לחלקיהם של התובעים שם בחלקות 7 ו-10 בגוש 6191, למעט ביחס למגרש זמני 62. בנוסף, הצהירו העירייה והוועדה המקומית במסגרת פסק הדין כי הן לא מילאו אחר הליכי ההפקעה הקבועים בחוק וכי הן תגרומנה לרישום ההפקעה, שהייתה הפקעה מכללא, על-שם עיריית פתח-תקווה.

ט. בהמשך הגיעו הצדדים להסכמות נוספות והחליטו כי על מנת לאפשר את ביצוע התחייבויות העירייה והוועדה המקומית לפי פסק הדין החלקי שניתן ביום 18.10.2001, יסמיך בית המשפט את עו"ד צילה גרינהויז, ב"כ הנתבעות בהליך ההוא, לחתום על שטרי איחוד וחלוקה בקשר לחלקות 7-10 הכלולות בתכנית פת/299 ועל כל הבקשות והמסמכים הדרושים למימוש הרישום הנ"ל; וכן יסמיך את עו"ד צילה גרוינהויז לדווח ולעשות את כל הפעולות הנדרשות אצל שלטונות מס שבח כדי לקבל פטורים ממס שבח, ממס רכישה וממס מכירה בגין הרישום המוסכם לפי פסק הדין החלקי, דהיינו רישום מגרש 62 על שם התובעים. עוד נקבע בהסכמה כי הצדדים יקבעו מועד לביצוע התחייבויות העירייה והוועדה המקומית לרישומים המתחייבים מפסק הדין החלקי וכי אם העירייה והוועדה המקומית לא יעמדו בלוח הזמנים שנקבע, יוקנו לב"כ התובעים בהליך ההוא, עו"ד הלן אייזן, כל הסמכויות המוקנות לעו"ד גרינהויז.

י. בהתאם לפסק הדין הנ"ל נערך תשריט על-פי תוכנית פת/299, אשר נועד לקשר בין המגרשים השונים לבין בעלי הזכויות בהם, וכן מונה השמאי מר זיו גולדווסר לשם עריכת טבלת האיזון הנדרשת לצורך ייחוס זכויות בכל מגרש ומגרש.

יא. השמאי גולדווסר לא הצליח להשלים את טבלת האיזון, מאחר שנותר מספר מצומצם של בעלי זכויות שלא נמצאו להם, לכאורה, נכסים בשטח.

יב. משכך החליטה העירייה להפקיע את השטחים המיועדים לצרכי ציבור ולרשום אותם על שמה. על כן, פרסמה הוועדה המקומית ביום 5.6.2007 הודעה בדבר תפיסת חזקה במקרקעין שהוגדרו בתוספת לאותה הודעה כשטחים שונים (שגודלם פורט בתוספת להודעה) בחלקות 7, 8, 9 ו-10 בגוש 6191. אין חולק שהודעה זו לא באה ליצור הפקעה חדשה אלא רק לעגן בדרך נאותה את ההפקעות שבוצעו בפועל עשרות שנים לפני כן.

יג. בעקבות פרסום זה הוגשה התביעה דנן.

3. טענות הצדדים

3.1 טענות התובעות

א. חלקות 7-10 בגוש 6191 בפתח תקווה הן בבעלות במושע של עשרות יחידים ו/או גופים וביניהם התובעות, אשר רכשו את זכויותיהן מהבעלים המקוריים של המקרקעין (או ירשו אותן מהרוכשים, לפי המקרה). על כן, כאשר נקטו הנתבעות בהליכי ההפקעה של השטחים המיועדים לצרכי ציבור חלה ההפקעה גם על זכויותיהן של התובעות.

ב. כמו כן, לצורך בדיקת ההפקעות משנת 2007, שנעשו במסגרת הליכי האיחוד והחלוקה המחויבים מתכנית פת/299 ומפסק הדין החלקי בתביעתם של יורשי המנוח יפה, אין כל רלוונטיות למיקום הקרקע שניטלה לצרכי ציבור ואין גם כל רלוונטיות לשאלה אם לתובעות בעלות במושע או אם רכשו שטח מסוים במקרקעין. זאת מכיוון שלצורך בדיקה אם הקרקע הופקעה מפלוני או מאלמוני בודקים את שטח המגרש החדש שהוקצה לאותו פלוני או אלמוני וחשוב מכך, את שווי המגרש החדש ביחס למה שהיה לו קודם ובהשוואה לכלל בעלי הקרקעות במתחם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ