אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעוז נ' ספרים

מעוז נ' ספרים

תאריך פרסום : 20/05/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום קצרין
45946-11-11
13/05/2012
בפני השופט:
מרדכי נדל

- נגד -
התובע:
צבי אורי מעוז
הנתבע:
סט י מצקי ספרים
פסק-דין

פסק דין

בפניי בקשה מטעם הנתבעת מיום 22.4.2012 לסילוק התובענה על הסף , או לחילופין להעברת התיק לבית-המשפט המחוזי בנצרת .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

התובע הינו הבעלים והמנכ"ל של הוצאת ספרים בשם "ארכאוסטייל" , הממוקמת בישוב קצרין שברמת-הגולן . הנתבעת הינה חברה המתמחה בהפצת ומכירת ספרים במאות חנויותיה הממוקמות בכל רחבי הארץ .

לטענת התובע בכתב התביעה , אותו הגיש לביהמ"ש בתאריך 24.11.2011 , במהלך שנת 2011 הדפיס באמצעות ההוצאה לאור שבבעלותו ספר בשם "שירים בשביל מי שצריך : אמי עליה השלום" (להלן : "הספר") בעלות של 1600 ₪ , אולם לאחר שפנה אל הנתבעת בבקשה למכור לה את הספר נענה בשלילה . לטענת התובע , הנימוק לדחיית פנייתו על ידי קניינית הנתבעת הייתה , כי הנתבעת נוהגת למכור בחנויותיה אך ורק ספרים המודפסים במסגרת הוצאות לאור מצומצמות , וכן מקבוצה "סגורה" של מפיצים . לגרסת התובע , לאחר שפנה אל אחת מאותן סוכנויות הפצת ספרים בשם "טרקלין" , אשר קשורה עם הנתבעת בקשרים עסקיים , נתחוור לו כי לצורך פרסום הספר באמצעות סוכנות זו יהא עליו לשלם לנתבעת סך של 10,600 ₪ .

לאור זאת , מבקש התובע לקבוע כי הנתבעת הינה מונופולין העושה שימוש לרעה בכוחה על מנת למנוע מהוצאות ספרים "קטנות" מלקלוט ספרים בחנויותיה וכן ליתן סעד הצהרתי המורה לנתבעת לקלוט את הספרים הנכללים בהוצאת הספרים שבבעלותו (הוצאת "ארכאוסטיל") , לקטלג את אותם ספרים ולהציבן למכירה בחנויות הנתבעת , וכן לשפותו בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש) בסך של 5000 ₪ .

לשיטת הנתבעת , בית-משפט השלום איננו מוסמך לדון בתובענות , אשר הסעדים העיקריים המבוקשים במסגרתם אינם ניתנים להערכה כספית . לגבי דידה של הנתבעת , נוכח הוראות סעיף 51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) , תשמ"ד – 1984 ופסיקת ביהמ"ש העליון הרלוונטית לחוק זה בעניין ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן מיום 26.3.1997) , הרי שדרישת התובע לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי בגין נזק לא ממוני הינו סעד טפל לסעד העיקרי שהינו סעד הצהרתי מדעיקרא , דהיינו , חיוב הנתבעת לקלוט במסגרתה את ספרי ההוצאה לאור שבבעלותו . הנתבעת אף מדגישה , כי פיצול הדיון בשני התיקים לשתי ערכאות שונות תביא לבזבוז זמן שיפוטי ולגרימת הוצאות ניכרות ביותר לנתבעת . עוד מדגישה הנתבעת , כי בית-משפט זה איננו מוסמך לקבוע האם הנתבעת הינה בבחינת מונופול , שכן קביעה מעין זו מצויה בסמכות הממונה על הגבלים עסקיים בהתאם להוראות חוק ההגבלים העסקיים , תשמ"ח – 1988 .

בתגובה לבקשת הנתבעת ציין התובע , כי ככל שבית-משפט זה ימצא שאין הוא מוסמך לדון בתובענה מחמת חוסר סמכות עניינית , אזי ישנו מקום כי התובענה על שני ראשיה , דהיינו התובענה למתן סעד הצהרתי וכן לפיצוי כספי , תידון בביהמ"ש המחוזי בנצרת . עוד גורס התובע , כי אין כל צורך שהסוגיה תוכרע על ידי הרשות להגבלים עסקיים .

סעיף 43א(1)(2) קובע , כי הממונה על ההגבלים העסקיים רשאי לקבוע ,באם קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, הינו בבחינת "הסדר כובל" . סעיף 43 (ב) לחוק ההגבלים העסקים מוסיף וקובע , כי הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר הכובל וכן לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות , ובמידת הצורך אף בשני עתונים יומיים . עוד קובע הסעיף , כי מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין להגבלים עסקיים בתוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו . חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר , כאשר ביה"ד מוסמך, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה. זאת ועוד , החוק אף קובע כי קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.

המבחן המקובל לעניין קביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי , בכל הנוגע לבתי המשפט שחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 עוסק בהם, הינו מבחן הסעד ולא מבחן העילה [ראה : ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך , פד"י נט(3) 529 ; ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פ"ד נא(2) 669 ; ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה (לא פורסם)] . מבחן זה קובע , כי כל אימת שמתעוררת שאלת הסמכות העניינית , הרי שהסמכות העניינית מסורה לבית-המשפט שלו הסמכות העניינית בהתאם לסעדים להם עתר הצד התובע בכתב תביעתו בלבד . לפיכך , אף אם תועלנה בפני בית משפט השלום שאלות שעניינן בעלות במקרקעין במסגרת תביעה לסילוק יד , אזי יהיה הוא מוסמך לדון בהן לצורך ההכרעה באותו עניין במסגרת סמכותו הנגררת מכוח ס' 76 לחוק בתי המשפט והכרעה בשאלת הבעלות לא תהווה מעשה בית דין .

בעניין בר"ע 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח.יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נ"ד (4) 481 וכן בעניין ע"א 3977/07 מדינת ישראל ואח' נ' גרנות , אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ מיום 18.5.2008 , עמד ביהמ"ש העליון על היחס שבין גופי הערר והטריבונאלים השיפוטיים שהוקמו במסגרת החוקים השונים הרלבנטיים , ואשר אמורים לפעול במסגרת הסמכויות שהקנו להם חוקים אלה, לבין בתי המשפט . נקבע שם , כי הנחת המוצא היא שעל דרך הכלל , גופי הערר הם שידונו בעניינים המסורים לסמכותם על פי החוק, ולא גורמים שיפוטיים אחרים, גם אם יתכן והנושאים השנויים במחלוקת מצויים בסמכותם הכללית. הרציונאל בכך טמון בהכרה בצורך בקיומם של גופים אלו , אשר הינם בעלי כשירות מיוחדת ליתן מענה לסוגיות , וזאת נוכח ריבוי המחלוקות וכן לצורך ייעול וזירוז ההליכים לשירותו של האזרח.

מסקירת הפסיקה הנ"ל וכן מלשון חוק ההגבלים העסקיים ניתן להקיש גם בענייננו , כי שעה שהמחוקק ייעד טיפול בסוגיה מסוימת הנתונה לתחום מומחיותה של ערכאה מעין שיפוטית , אשר לה הכלים הייעודיים לטפל בסוגיה , ברי כי לצורך חסכון בזמן שיפוטי ובכספי הציבור, אזי על הפונה בסוגיה מזו התלויה ועומדת בפנינו למצות את מלוא זכויותיו בפני אותה ערכאה טרם שיפנה לביהמ"ש . בענייננו , התובע בחר ממניעיו שלו שלא לפנות אל הממונה על ההגבלים העסקיים , וזאת חרף העובדה שהמחוקק העניק לממונה על ההגבלים העסקיים במסגרת סעיפים 45 – 50ג' לחוק סמכויות נרחבות ביותר לבחון באופן מעמיק הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית את הסעד העיקרי לו עותר התובע בכתב התביעה , דהיינו , קביעה לפיה הנתבעת הינה מונופולין העושה שימוש לרעה בכוחה על מנת למנוע מהוצאות ספרים "קטנות" מלקלוט במסגרתה ספרים המודפסים באותן הוצאות .

אמנם , בפסיקת ביהמ"ש העליון נקבע , כי המדיניות השיפוטית הנוהגת נוקטת משנה זהירות בסילוק תביעה על הסף על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות (ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני , פ"ד לו(2) 151, 155-156) , אולם בענייננו ברי , כי על מנת לחסוך בכספי ציבור ובזמן שיפוטי יקר מפז , ובפרט בבית-משפט שבו מתקיימים דיונים בין פעם לפעמיים בחודש בלבד , אזי על התובע למצות את פנייתו בפני הממונה על ההגבלים העסקיים טרם שיבוא בשערי ביהמ"ש .

אשר על כן , הנני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התובענה על הסף . מאחר והתובע איננו מיוצג על ידי עו"ד ומאחר ולא התקיימו דיונים בביהמ"ש , אזי לפנים משורת הדין אין צו להוצאות .

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ב, 13 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ