אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעוז מירב נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

מעוז מירב נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 31/01/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
10004-10
31/01/2011
בפני השופט:
דניאל גולדברג – דן יחיד

- נגד -
התובע:
מעוז מירב ע"י ב"כ עו"ד יוסי גיתאי
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים ע"י ב"כ עו"ד חנה מנדלסון
פסק-דין

פסק דין

תביעה זו הוגשה נגד החלטת פקיד התביעות (ענף אימהות) מיום 17.11.09, על פיה נדחתה תביעת התובעת לדמי לידה בגין לידה מיום 21.10.09. הנימוק ביסוד דחיית התביעה היה ש"ביום בו הפסקת לעבוד לא היית בהריון".

העובדות המוסכמות בתיק זה הן כדלהלן:

א.התובעת עבדה בחברת פלאפון כחמש שנים.

ב. בחודש 8/08 התובעת הודיעה על התפטרותה לרגל מעבר לחו"ל לשם הועבר בעלה לעבוד.

ג.בחודש 10/08 המעבר לחו"ל בוטל והתובעת ביקשה לחזור לעבודתה.

ד. התובעת חזרה לעבוד בתפקיד אחר שכרך עבודה פיזית ונסיעות מרובות.

ה. בחודש 12/08 החלה התובעת בטיפולי פוריות, במהלכם הומלץ לה להימנע ממאמץ גופני חריג, ולאור תנאי עבודתה הודיעה על הפסקת עבודתה בפלאפון.

ו.ביום 17.12.08 התובעת הפסיקה את עבודתה בפלאפון.

ז. בחודש 1/09 צלחו טיפולי הפוריות והתובעת נכנסה להריון וילדה ביום 21.10.09.

המחלוקת בה נדרשת הכרעתי הינה – האם התובעת זכאית לדמי לידה לפי סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי על אף שהפסיקה את עבודתה בעת שלא היתה בהריון , מאחר שהפסקת העבודה היתה לצורך טיפולי פוריות שלימים צלחו?

התובעת טוענת כי התפטרותה היתה למטרת טיפולי פוריות וכניסה להריון. בפועל היא נכנסה להריון סמוך מאד לאחר התפטרותה.

התובעת מפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע שן/ 0-107 יפה טוויג נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 39, בו הגיעה המערערת דהתם להסדר עם המעביד על יציאתה לחל"ת לצורך ביצוע טיפולי פוריות, תוך התנייה שאם הטיפולים יצליחו, היא לא תחזור לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של העובדת וקבע כי המערערת דהתם זכאית לדמי לידה, על פי תכלית החוק.

לטענת התובעת, עניינה דומה לעניינה של המערערת בדב"ע שן/0-107, אלא שהיא לא יכלה להגיע להסדר עם חברת פלאפון על יציאה לחל"ת תוך התנייה כי לא תחזור לעבודה אם תהרה.

הנתבע טוען כי לשונו של סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי ברורה, ועל פיה תנאי לתשלום דמי לידה הוא שהמבוטחת תפסיק את עבודתה בהיותה בהריון. בענייננו, התובעת לא היתה בהריון כאשר היא הפסיקה את עבודתה, ועניינה אינו דומה לעניינה של המערערת בדב"ע שן/0-107 הואיל והסדר של חל"ת פירושו השעיית הזכויות והחובות הנובעות מחוזה עבודה, ללא ניתוק של יחסי עובד ומעביד. בענייננו המצב שונה, שכן התובעת היתה במצב של הפסקת יחסי עובד ומעביד בעת שהרתה, לאחר שהיא הפסיקה את עבודתה ללא כוונה לחזור אליה. התובעת אף קיבלה דמי אבטלה בעקבות הפסקת יחסי עובד ומעביד.

הזכות לדמי לידה קבועה בסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, על פיו דמי לידה משתלמים למבוטחת "בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה". סעיף 50 לחוק קובע את תקופות הזכאות לדמי לידה בכפוף לתשלום דמי ביטוח למשך תקופות אכשרה הקבועות בסעיף. תקופות האכשרה מוגדרות במונחים של פרקי זמן ש"קדמו ליום הקובע". בסעיף 54 לחוק מוגדר השכר על פיו יש לשלם דמי לידה כ"שכר העבודה הרגיל..הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים".

מאחר שהזכות לדמי לידה תולה עצמה בקיומו של "יום קובע", עלינו להידרש להגדרת "היום הקובע". "היום הקובע" מוגדר בסעיף 48 לחוק כך:

"היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולעניין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון".

מסעיף 48 לחוק עולה כי תנאי לקיומו של "יום קובע" לגבי מבוטחת הוא שהיא הפסיקה לעבוד בהיותה בהריון. אין מחלוקת שהתובעת לא הפסיקה לעבוד כשהיא היתה בהריון, אלא לפני כן.

טענת התובעת כי יש לפרש את סעיף 48 כך שגם מקרה בו מבוטחת הפסיקה לעבוד בעת שלא היתה בהריון אך הפסקת העבודה היתה למטרת ביצוע טיפולי פוריות, מהווה הרחבה של תנאי הזכאות הקבועים בחוק. ייתכן והתוצאה לה מכוונת התובעת היא רצויה, אך בהעדר הסדרה חקיקתית של זכות לדמי לידה של מבוטחת כזו וגבולות זכות כזו, אינני רשאי להעתר לתביעת התובעת. מתן פרשנות כזו לסעיף 48 תהווה חריגה מתפקידו של בית הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ