אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מסרי נ' עמאר ואח'

מסרי נ' עמאר ואח'

תאריך פרסום : 29/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
12542-11-13
24/06/2014
בפני השופט:
יעקב וגנר

- נגד -
התובע:
עאוני מנסור
הנתבע:
1. תאופיק מסרי
2. עדנאן עמאר
3. שרותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בעמ
4. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

(בקשה להבאת ראיות לסתור)

1. לפני בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדות הרפואיות של מוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בהן נקבעה למשיב דרגת נכות רפואית צמיתה של 0% לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956 (להלן: "התקנות"). ערר שהגיש המבקש נדחה אף הוא וכן נדחתה טענתו כי חלה החרפה במצבו.

2. לטענת המבקש, הנכות שנקבעה לו ע"י הועדות הרפואית של המל"ל אינה תואמת את הנכות ממנה הוא סובל כתוצאה מקרע במיניסקוס. כמו כן המבקש טוען כי הועדות חרגו מסמכותן שכן לטענתו לא פעלו בהתאם להנחיות בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שניתנו בפס"ד מיום 11.4.08. המשיבים מתנגדים לבקשה, וטוענים שהועדות השונות לא טעו בקביעותן. המשיבים סבורים כי מדובר בבקשה סתמית אשר במסגרתה המבקש אינו מצביע על טעם כלשהו שיש בו כדי להצדיק מתן רשות להבאת ראיות לסתור.

3. ההיתר להבאת ראיות לסתור דרגת נכות שנקבעה על פי דין מיועד למקרים חריגים ומיוחדים. ההלכה היא כי היתר שכזה יינתן רק במקרים יוצאי דופן, כאשר בקביעת הנכות נפל פגם מהותי דוגמת תרמית או כאשר ישנם טיעונים עובדתיים חדשים וכבדי משקל (ראה: א. ריבלין, תאונות דרכים – סדר דין וחישוב הפיצויים (תש"ס – 1999) עמ' 494, וכן ראה והשווה: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה נ' טיארה עבדול אחמד . פ"ד מה(4), 77, עמ' 82-83, ר"ע 634/85 עודה נגד רותם חברה לביטוח בע"מ ואח' פסקי דין לט (4) 505).

4. סעיף 6ב' לחוק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 למעשה בא למנוע ולחסוך ריבוי מינוי מומחים (ראה: רע"א 5608/90, "קורנהיל" חב' לביטוח בע"מ נ' שמעון מזרחי, פ"ד מו(2), עמ' 107 בעמ' 111, סעיף 5 שם, וכן ראה מאמרו של כב' השופט בדימוס, יעקב מלך "עשור לחוק הפיצויים לפנגעי תאונות דרכים" בספר לזכרו של הנשיא יצחק כהן ז"ל בהוצאת פפירוס, בעמ' 348, עמ' 360). בע.א. 57790/90, הפניקס הישראלי נ' עבדול אחמד, פ"ד מה(4), עמ' 77 בעמ' 82, חוזר כב' השופט אור על ההלכה כי התרת הבאת ראיות לסתור מיועד למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמא למקרים כאלה מציין כב' השופט אור מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז קביעת הועדה ועד למועד הדיון.

5. מקרה נוסף הוא כאשר בפני הועדה לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה ואשר לא היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה.

ברע"א 863/93, התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4), 815, קובע כב' השופט ת. אור כי:ב

"על פי הסיפא לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים, קיימת דרך לסתור את קביעת דרגת הנכות "על פי כל דין". השלבים הדיוניים לכך הם שעל בית המשפט להתיר תחילה על פי המסמכים הרפואיים המוגשים בפניו, להביא ראיות לסתור"

ביהמ"ש העליון מסייג ותוחם את המקרים בהם אכן יאפשר הגשת ראיות לסתור קביעת דרגת נכות ואומר:ו

"כפי שנקבע לא אחת, יקפיד בית המשפט עם המבקש להביא ראיות לסתור. הבאת ראיות לסתור תותר רק בנסיבות חריגות, שאם לא כן עשויה נפקותו וחשיבותו של סעיף 6ב' להתרוקן מכל תוקף".

ביהמ"ש מוסיף וקבע כי:

"המדובר בליקויים שנתגלו אצל המשיב ושעליהם לא נתנה הועדה הרפואית את דעתה, ויתכן שלא יכולה הייתה לתת דעתה, בשל כך שאלה נתגלו ונתבררו לאחר שזו קבעה למשיב את דרגת נכותו" (ראה שם מול האות ד').

בע"א 5779/90, הנ"ל, (פ"ד מה(4), עמ' 77) נאמר:ו

"יש להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו... מקרה אחר הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאים לתוצאה שונה" (ראה עמ' 82 מול האות ב' שם).

6. ומן הכלל אל הפרט; לאחר שבחנתי את הבקשה ואת המסמכים המצורפים לה, וכן את התגובה לבקשה לא מצאתי כי המקרה שלפני הוא מקרה הנכנס בגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן. בפני הוועדות אשר דנו בעניינו של המבקש הייתה מלוא התמונה הרפואית של מצבו (סעיף 8 לבקשה). הועדות השונות בחנו בנוסף לסיכום המחלה של בית החולים, עליו יצא קצפו של המבקש, מסמכים שונים וכן את תלונותיו השונות של המבקש עצמו. ההחלטות שניתנו הם בתחום הרפואה, מנומקות וביהמ"ש זה איננו יושב כערכאת ערעור עליהן. ככל שסבר המבקש כי מדובר בטעות משפטית או כי הוועדה פעלה בניגוד לפס"ד של ביה"ד לעבודה, יכול היה וצריך היה להגיש ערעור על ההחלטה לביה"ד .

קביעת אבחנה של דרגת נכות בשיעור 0%, הגםם שאינה מספקת את המבקש, איננה עילה להענות להבאת ראיות לסתור במסגרת הצרה בה נעתרים בתי המשפט לבקשות אלה.

לפיכך לא מצאתי כי בקביעת הנכות ע"י הועדות הרפואיות השונות אשר דנו בעניינו של המבקש, נפל פגם מהותי אשר מצדיק הבאת ראיות לסתור את קביעותיהן.

הבקשה נדחית.

בשלב זה אין צו להוצאות והם ישקלו במסגרת פסק הדין בתיק העיקרי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ