אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מספר תיק: 00-00000-00-0 פלוני נ' אלמוני

מספר תיק: 00-00000-00-0 פלוני נ' אלמוני

תאריך פרסום : 02/06/2015 | גרסת הדפסה
תיק מספר
לשכת ההוצאה לפועל כפר סבא
00-00000-00-0
02/06/2015
בפני רשמת ההוצאה לפועל :
גולדשטיין-לירן עמית

- נגד -
הזוכה:
פלוני
החייב:
אלמוני

 

 

בהחלטה קודמת נדרש הזוכה לבצע הקטנת הקרן. מבהיר הזוכה וטוען כי אין בחוק ההוצאה לפועל הוראה המחייבת זוכים לבצע הקטנת קרן רק לשם התאמתה לחוב שספריהם גם אם אין תקבול. טוען הזוכה כי בספריו החוב נמוך יותר שכן  הריבית המחויבת שם הינה בשיעור נמוך יותר מזה שבהוצאה לפועל. עוד נטען כי הוא זכאי לגבות את החוב כרשום במערכת ההוצאה לפועל, הנושא ריבית דריבית בהתאם לטבלת ריבית 115 [של הזוכה עצמו] ולא לפי החוב בספריו. מוסיף הזוכה כי בסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל נכללים גם סכומי הוצאות, אגרה ושכ"ט בסכום קרן של כ- 96,000 ₪ שכיום, משוערך, עומד על סך כ- 250,000 ₪.

הכרעה והוראות

לפי טענת הזוכה עצמו, קיים פער בן מאות אלפי ₪ בין החוב הרשום בתיק (4,111,738 ₪) לחוב בספרי הזוכה (כ-3.4 מיליון ש"ח בצירוף ההוצאות באומדנא ושערוך של כ-250 אש"ח]. זו המחשה קיצונית של היווצרות פער בלתי הגיוני, בין יתרת חוב בספרי הזוכה לבין יתרת חוב בתיק ההוצאה לפועל. 

האם בעובדה שאין סעיף חוק פרטני המחייב זוכה בכלל וזוכה בנקאי בפרט, לראות להתאמת החוב בין ספריו לחוב בתיק - נובע כי המחוקק התכוון ליצור הסדר שלילי? האם לפנינו לאקונה? 'הסדר שלילי': כאשר לערכאה השיפוטית הדנה בתיק [ונדרשת לדבר חקיקה ממנו נעדרת הוראה מסוימת] ברור כי לכתחילה הוחלט ע"י המחוקק שהסדר חוקי מסוים לא יחול על הסוגיה ולא יושלם בדרך של היקש, היינו "שתיקה מדעת", אזי עסקינן ב'הסדר שלילי'. רוצה לומר, לא בכדי נעדרת הוראה מהחוק. 'לאקונה': כאשר ערכאה שיפוטית נדרשת במסגרת הליך קבלת החלטה לעסוק בחקיקה ובה לאקונה [חסר] עליה  להשלים את הנורמה החקוקה באופן שתוגשם מטרתה ותכליתה. ודוק: מרכיב התכלית מורכב יותר מהרכיב הלשוני. כשאי שלמות ההסדר החקיקתי נוגד את תכליתו, כשהסדר חוקי השמיט תשובה לשאלה שניתן להשלים באנלוגיה אזי מדובר ב'לאקונה'. ראה למשל על"ע 663/90 פלוני נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ת"א-יפו [מז (3) 397] המאזכר את כב' השופט כתוארו אז ד"ר י. זוסמן, בע"א 108/59].

סימן 46 לדבר המלך במועצה ולאחריו חוק יסודות המשפט תש"ם-1980 מלמדים את אשר על הערכאה השיפוטית לעשות במקרה של 'לאקונה': לפנות להלכה פסוקה, לבצע היקש ואנלוגיה,  ואם מסלולים אלו לא יואילו – למלא את החסר על פי עקרונות של צדק ויושר.

מהכלל אל הפרט: נוכח האמור אין ספק כי מדובר ב'לאקונה' ולא בהסדר שלילי שהתכוון לשלול אפשרות לדרוש מזוכה - כפי הצדק והיושר - לבצע התאמת חוב בין הרשום בספריו לבין הרשום במערכת.

 

לטעמי 'מושכלות ראשונים' בסוגיה זו הינם, כי על תחשיב תיק ההוצאה לפועל לשקף ככל הניתן את יתרות החוב הנכונות אצל הזוכה בספריו עבור החייב, עבור נושים נוספים של החייב ועבור הציבור כמתואר לעיל. כל טענה אחרת – כמגוון טענות הזוכה בעתירתו – בלתי הגיונית, מנוגדת למטרת החוק ואף לחובת תום הלב החלה על הזוכה בניהול תיק הוצאה לפועל [ראה ע"א [ת"א] 11911/05 אגוזי נעם נ. בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א].

ממועד בקשת ביצוע משכנתא להוצאה לפועל דורש החוק הבהרת סוגיית יתרת החוב [ראה תקנה 99 [ב] [3] לתקנות ההוצאה לפועל הדורשת נתון זה]. כך מצופה מהזוכה כי משך ניהול ההליכים ישמור על עדכון ונכונות המידע שבתיק [קל וחומר עת מכהן כונס נכסים שלוח הרשם ו'ידו הארוכה']. המחוקק אף ראה בס' 79א' לחוק לקבוע הנחת בסיס כי מסמכים המופקים ממחשב הלשכה מהווים ראיה לכאורה לנכונותם.

כך, חייב שיקבל לידיו יתרת חוב בתיקו בפלט מהלשכה, עליו להאמין כי זוהי לכאורה יתרת חובו לזוכה.  הלכה למעשה טוען הזוכה כי לא רק שהוא מודע לכך שאין התאמה בין החוב בספריו לבין החוב במערכת ההוצאה לפועל, אלא שזכותו לבחור לפי אילו מהמסלולים לצעוד [זה בספריו או זה שבמערכת ההוצאה לפועל] לפי הנוח לו, קרי,  הגבוה מביניהם. איני מקבלת מתווה זה מאף פן שלו.

אם זה אינו חוסר תום לב, אם זה לא בניגוד לכל דרך מקובלת, אם זה נגד עקרונות היושר והצדק, איני יודעת מה כן.

לרשם הוצאה לפועל סמכות נרחבת שבשיקול דעת, לרבות לבצע היקש מהוראות חוק מקבילות או דומות לרבות להשית הוצאות על צדדים וכל כיו"ב. גם בטפסים שמפיקה המערכת ניתן לבצע הקטנות קרן לא רק אם היה תקבול, אלא לכל מקרה של התאמות קרן.

במאמר מוסגר - בשל חוסר במסמכי האשראי [שלא הוגשו במלואם לתיק] איני מצטטת הימנם, אולם במרבית הבנקים, למונח 'ספרי הבנק' משמעות רבה כמסמך קובע, ובתיקי משכנתאות, ספרי הבנק הם הבסיס ל'מכתבי הכוונות' כחותכים את החוב לסילוק וכיו"ב.

סוגיה זו שלעיל הינה כל כך בסיסית שאין לי אלא להביע פליאה ואף מורת רוח על עצם בקשת הזוכה.

לסיכום: טענות הזוכה נדחות. בתוך 7 ימים - על הזוכה לעתור בבקשה מסודרת להקטנת קרן, כנגזרת של יתרות החוב שבספריו בצירוף סכום ההוצאות בתיק.

המזכירות : תעלה תז"פ בעוד 21 ימים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ