אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מסארווה נ' משרד ראש הממשלה/נציבות שרות המדינה

מסארווה נ' משרד ראש הממשלה/נציבות שרות המדינה

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
עמש"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
39584-12-13
06/01/2014
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
היא מסארווה
הנתבע:
נציבות שרות המדינה

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע אמצעי משמעת של פיטורים אשר נכלל בגזר דין שניתן נגד המבקשת ביום 2.10.13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה.

המבקשת החלה כעובדת הוראה במשרד החינוך בשנת 2007. כשנתיים לפני כן, ביום 8.6.05, עת הייתה המבקשת מאורסת למר מואיד מסארווה, ביקשה המבקשת מארוסה לאפשר לה לנהוג ברכב וזאת במסגרת הכנותיה למבחני הנהיגה, וביקשה ממנו שישב לידה. תוך כדי הנהיגה, כשהמבקשת ללא רישיון נהיגה, התנגשה בכיכר בבית ברל וכתוצאה מהתאונה נחבלה באפה וקיבלה טיפול רפואי בבית חולים מאיר בכפר סבא. בדיווח שהגישה המבקשת לחברת הביטוח, וכן בדיווח שנמסר למשטרת ישראל היא הודיעה כי ארוסה הוא זה שנהג ברכב והוגשה דרישה לפיצוי בגין התאונה. זמן לא רב לאחר מכן התחרטה המבקשת והפסיקה מידית את המשך הטיפול מול חברת הביטוח. ואכן, בסופו של דבר לא שילמה חברת הביטוח סכום פיצוי כלשהו למבקשת כך שלא קיבלה שום טובת הנאה מהדיווח הכוזב שמסרה.

המבקשת סיימה לימודיה וקיבלה תואר ראשון בהוראת האנגלית ממכללת בית ברל, וכאמור, היא נקלטה כעובדת הוראה בשנת 2007.

ביולי 2009, קרי כארבע שנים לאחר האירוע, הוגש נגד המבקשת ובעלה כתב אישום בו יוחסה לה עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, נהיגה ללא רישיון ושיבוש הליכי משפט (ת.פ. 1670/08 בבית משפט השלום כפר סבא). המערערת הודתה בעובדות שיוחסו לה, ועל סמך הודאתה הורשעה בעבירות המפורטות לעיל. יצוין, כי בתסקיר שירות מבחן אשר הוגש לבית המשפט, הומלץ על אי הרשעתה, תוך שצוין בתסקיר כי השירות התרשם "מבחורה רצינית ואחראית, שיתפה אותנו בכנות נסיבות הסתבכותה, לוקחת אחריות על התנהגותה, מודעת כיום לחומרתה. בנוסף התרשמנו מבחורה בעלת דפוסי חשיבה נורמטיביים ולא דפוסים של עבריינות ומרמה".

ביום 2.6.11 ניתן גזר דין בעניינה של המבקשת, על פיו הוטלו על המבקשת 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס בגובה 5,000 ₪, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך שנה, ופסילה על תנאי. על גזר הדין הוגש ערעור בבית המשפט המחוזי מרכז, וביום 13.9.11 ניתן פסק דין בערעור, בגדרו בוטל רכיב המאסר על תנאי ובמקומו הוטל על המבקשת של"צ בהיקף 200 שעות. כמו כן צומצמה הפסילה בפועל להחזקת רישיון נהיגה לתקופה של חצי שנה במקום שנה. יצוין, כי בשל נסיבות אישיות נבצר מהמבקשת לבצע את השל"צ ועל כן, בהחלטה מיום 13.9.12 הוחזר רכיב המאסר על תנאי. על בעלה של המבקשת הושתו עונשים כבדים יותר, כולל עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

ביום 8.7.13 הוגשה תובענה משמעתית נגד המבקשת, ועל פי כתב התובענה, יוחסו למערערת עבירות לפי סעיפים 17(2), 17(3) ו- 17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג 1963 (להלן: "החוק"). בעקבות הודאת המבקשת במעשה המיוחס לה בהליך הפלילי, הרשיע בית הדין למשמעת את המבקשת באישומים האמורים שבכתב התובענה, ובגזר דין של בית הדין מיום 2.10.13 הוטלו על המבקשת אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר עם תשלום פיצויי פיטורים, ופסילה למילוי תפקיד במשרד החינוך במשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין.

נגד ההרשעה וגזר הדין הוגש ערעור לבית משפט זה, אשר הינו תלוי ועומד; ובבקשה שלפניי מבוקש כי יינתן צו לעיכוב בביצוע העונשים שבגזר הדין עד להכרעה בערעור האמור.

לטענת המבקשת, קיים סיכוי טוב להצלחת הערעור; וזאת, הן בגין הפגמים המשפטיים בהכרעת הדין, והן בגין חומרת העונש שנגזר עליה.

כאמור לעיל, הרשעתה של המבקשת מתבססת על שלושה סעיפים של החוק, ולטענת המבקשת, הסעיפים האמורים אינם מקימים עילה להרשעתה:

א.סעיף 17(2): לפי הסעיף האמור, ניתן להאשים עובד מדינה בעבירת משמעת אם "לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור". לטענת המבקשת, מאחר שהעבירות בגינן הוגשה נגדה תובענה משמעתית בוצעו כשנתיים לפני שנקלטה במשרד החינוך כעובדת הוראה, הרי שהעבירה לא בוצעה עת היותה עובדת מדינה, ועל כן, סעיף 17(2) לחוק כלל אינו רלבנטי לעניינה ואי אפשר לבסס כל אשמה משמעתית על הוראות סעיף זה.

ב. סעיף 17(3) לחוק: לפי סעיף זה, יואשם עובד מדינה בעבירת משמעת אם "התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה". גם בנוגע לסעיף זה טוענת המבקשת כי מדובר בעבירת משמעת המתבצעת תוך כדי היות הנאשם עובד מדינה, ואין כל אפשרות להגדיר מעשים שבוצעו עובר לכניסתו של אדם לשירות המדינה כ"התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה". אי לכך, טוענת המבקשת כי גם ביסוס התובענה נגדה על סעיף 17(3) לחוק, בטעות יסודה.

ג. סעיף 17(6) לחוק "הורשע על עבירה שיש עמה קלון": אומנם, סעיף 17(6) לחוק, בניגוד ליתר הסעיפים דלעיל, מתייחס להרשעה כעובדה העומדת בפני עצמה, ולכאורה ניתן לפרש את הסעיף באופן שאין הכרח לקשור בין מועד ביצוע העבירה בגינה הורשע עובד מדינה, לבין תקופת מעמדו כעובד מדינה. לכן, ברמה העקרונית, ניתן לכאורה לבסס עילה משפטית נגד עובד מדינה גם על עבירה שבוצעה לפני קליטתו לשירות המדינה, אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון, ללא קשר למועד ביצוע העבירה. עם זאת, טוענת המבקשת כי אופייה של העבירה בגינה הורשעה אינו ברף הגבוה של חומרת העבירות שבספר החוקים של מדינת ישראל, וספק רב אם אכן ניתן להגדיר את העבירה בגינה הורשעה כעבירה שיש עמה קלון.

ממשיכה וטוענת המבקשת כי אף אם ניתן להרשיע אותה בהליך המשמעתי בגין סעיף 17(6) לחוק האמור, החמירה עמה וועדת המשמעת יתר על המידה עת גזרה עליה, בין היתר, עונש של פיטורים מידיים, ולטענתה קיים סיכוי של ממש כי במסגרת הערעור שהגישה יופחת העונש כך שמרכיב הפיטורים יבוטל. אי לכך, על אף שהמבקשת הכתירה את בקשתה כבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, הרי שבפועל, הפיטורים כבר בוצעו עוד לפני הגשת הבקשה, כך שטיבה האמיתי של הבקשה הינו למעשה החזרת המבקשת למשרתה לאחר שכבר פוטרה.

כל הטענות האמורות יתבררו במסגרת הערעור אשר הגישה המבקשת על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בבקשה המונחת לפניי מתבקש עיכוב ביצוע הפיטורים עד להכרעה בערעור. כאמור, לטענת המבקשת, סיכוייה לזכות בערעור הם טובים, ופיטורים מידיים יגרמו לה נזק בלתי הפיך למקרה שתזכה בערעורה.

המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בית הדין למשמעת ראה לנכון לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו בסעיף 40(ב) לחוק, לפיו, על אף שככלל אין לבצע אמצעי משמעת עליהם החליט בית הדין עד לקבלת פסק דין בערעור של העובד, בכל זאת קיים חריג לברירת מחדל האמורה, לפיו : "החליט בית הדין לפטר עובד מהשירות או להעבירו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת". אומנם, לפי סעיף 43(ב) לחוק, אם החליט בית הדין על ביצוע מידי של פיטורים מתוקף סמכותו לפי סעיף 40(ב) האמור, "...רשאי שופט בית המשפט המחוזי ... על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו". ברם, כבר נקבע בפסיקה כי סמכותו של בית המשפט להתערב בהחלטת בית הדין לפיטורים מידיים "אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת", הינה מצומצמת, וככלל, אין לבית המשפט להתערב בהחלטות אלו. בית המשפט העליון קבע בעש"מ 8273/05 שרעבי נ' מדינת ישראל (27.9.05) כדלקמן:

בית הדין למשמעת הינו בעל סמכות שיקול הדעת להחליט אימתי מדובר בעבירה חמורה המצדיקה ביצוע מידי של הפיטורים. לבית משפט זה אליו הוגש ערעור נתון שיקול דעת אימתי יש הצדקה לעכב ביצוע פיטורים עד להכרעה בערעור; אולם, כדרכה של ערכאת ערעור, לא בנקל תתערב זו בשיקוליה של הערכאה הדיונית, במיוחד כאשר מדובר בערכאת משמעת אשר שיקוליה מונחים מהתכליות והצרכים המיוחדים של המערכת המקצועית אותה היא משרתת.

שיקוליו של בית משפט זה בעניין עיכוב ביצוע פיטורים ופסילה מתפקיד עד להכרעה בערעור מונחים על פי מכלול שיקולים. בראש וראשונה, ישקול בית המשפט את אופי עבירות המשמעת בהן הורשע המבקש והיחס בין חומרתן לבין הנזק העלול להיגרם לשירות הציבורי ולאינטרס הציבורי הכללי באם ימשיך למלא את תפקידו בשירות המדינה עד להכרעה בערעור... כנגד זה, ייתן בית המשפט את דעתו לסיכויי הערעור ולנזק העלול להיגרם בהקשר זה לעובד באם יפוטר לאלתר, כאשר ברקע שיקול זה יש להתחשב, בין היתר, בעובדה כי ביטול פיטורים בערעור פועל למפרע. עוד ייתן בית המשפט את דעתו לעברו של הנידון, בין הפלילי ובין המשמעתי, ולנסיבותיו האישיות. כן יינתן משקל מסוים לשאלה האם מדובר בערעור לעניין חומרת העונש בלבד או בערעור המופנה כנגד פסק דין התוקף את ההרשעה עצמה. אלה הם מבין השיקולים המנחים לצורך הכרעה בבקשת עיכוב ביצוע הפיטורים, ויישומם נדון בכל מקרה לנסיבותיו.

במקרה דנן, מסקנתי היא כי קיים סיכוי של ממש להצלחת הערעור, לא רק בנוגע לחומרת העונש אלא אף כלפי סעיפי החוק בהם הורשעה המבקשת, וזאת, מאחר שמצאתי כי יש ממש בטענותיה באשר לעילות המשפטיות להגשת התובענה המשמעתית כנגדה, כמפורט בטיעוניה לעיל, בהתחשב בעובדה שהעבירות הפליליות בהן הורשעה בוצעו שנים לפני קליטתה כעובדת מדינה, ובהתחשב בכך שהמבקשת ביוזמתה חזרה בה מהגשת תביעת הביטוח ומדיווח הכוזב שהגישה, לפני שהוגשו הליכים כלשהם נגדה, מתוך צו מצפונה בלבד, כך שאף לא קבלה כל טובת הנאה מן הדיווח האמור; ובכך ישנה השלכה גם על חומרת העונש שנגזרה על המבקשת, ובמיוחד על החלטת בית הדין להפעיל את מרכיב הפיטורים לאלתר, עוד לפני ההכרעה בערעור.

אי לכך, נחה דעתי כי יש לקבל את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע גזר הדין על כל מרכיביו, לרבות פיטוריה של המבקשת; ולמרות שהפיטורים כבר בוצעו, הרי שבמסגרת בקשת העובד לעיכוב ביצוע גזר דין משמעתי מוסמך בית המשפט, בנסיבות המתאימות, מכוח הוראות סעיף 43(ב) לחוק, להורות על השבת העובד למשרתו ובכך, למעשה, לבטל את החלטת ועדת המשמעת, מכוח סעיף 40(ב) לחוק, לבצע מידית את עונש הפיטורים (שהיא בעצמה חריגה מברירת המחדל שבסעיף 40(א) לחוק, שלא לבצע עונש פיטורים אלא לאחר קבלת ההכרעה בערעור שהגיש העובד). בנסיבות המתוארות לעיל, לא מצאתי כי אופיין של העבירות בהן הורשעה המבקשת, על נסיבותיהן, מצדיק פיטורים מידיים, כל עוד תלוי ועומד ערעורה בפני בית משפט זה. אי לכך, אני מורה בזה על החזרתה המידית של המבקשת לעבודתה, וכן עיכוב בביצוע יתר מרכיבי גזר הדין של ועדת המשמעת, עד להכרעה בערעור לגופו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ