אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מסארוה(עציר) נ' מדינת ישראל

מסארוה(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 13/04/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
4172-04-11
12/04/2011
בפני השופט:
צבי דותן

- נגד -
התובע:
וספי מסארוה (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט קרשן) לפיה החליט כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר וכי לא ראוי לשחררו לחלופת מעצר ולכן החליט על מעצרו עד תום ההליכים.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן, הסתייעות ברכב לפשע והפרת הוראה חוקית.

בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 08/03/11, מועד שבו היה העורר נתון במעצר בית מלא, הוא ישב ברכב מסוג מזדה במושב שליד הנהג. אדם בשם מוחמד ניגש אל הרכב, נתן לעורר סכום של

100 ₪ מבעד לחלון הרכב, ובתמורה לכך העביר העורר לאותו מוחמד סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 3.26 גרם נטו. הקונה, מוחמד, נכנס לאחר מכן לרכב מסוג פורד, והרכב נסע מהמקום. יצוין כי מאוחר יותר נתפס רכב הפורד ובחיפוש שנעשה שם נמצא הסם אשר נרכש על ידי מוחמד.

במקביל הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בהחלטה בעניין המעצר קבע כב' בית משפט קמא כי קיימות ראיות המקימות פוטנציאל סביר להרשעת העורר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. כמו כן, התייחס בית משפט קמא לטענת האפליה בין העורר לבין נהג רכב המזדה, עבד אל לטיף מסארווה, אשר לא נעצר. ולבסוף התייחס בית משפט קמא לשאלת החלופה וקבע כי אין מקום ליתן בעורר אמון ועל כן אין מקום לשחררו לחלופת מעצר כלשהיא.

בערר טוען ב"כ העורר כי קיים כרסום רציני בראיות התביעה, באופן שהעדות היחידה בתיק הקושרת את העורר לביצוע העבירות נשוא האישום היא עדות הבלש דהן גולן. לטענתו, אף אחד מהשוטרים האחרים שהיו ביחד עם גולן ברכב לא מאשרים את דבריו של גולן. לטענתו אין בחומר הראיות אינדיקציה כי העורר הוא שמסר לקונה את הסם. כמו כן הוא מציין כי המשטרה לא טרחה לערוך מסדר זיהוי או מסדר זיהוי תמונות. כמו כן, לטענתו בית המשפט קמא התעלם מאליבי איתן שמסר העורר ואשר נבדק ולא הופרך.

ב"כ המשיבה פירטה בפניי באריכות רבה את הראיות הקיימות בתיק וטענה כי צדק בית משפט קמא בהחלטתו בעניין הראיות לכאורה וגם בעניין היעדר מקום בנסיבות מקרה זה לשחררו לחלופה.

ראיות לכאורה

אכן הראיה המרכזית בתיק מבוססת על דו"ח פעולה של רס"ר דהן גולן מיום 08/03/11. רס"ר גולן מציין כי באותו יום ישב הוא ברכב משטרתי במצב של עצירה מוחלטת, כשהוא יושב במושב הקדמי ליד הנהג. הוא הבחין ברכב מזדה כסוף במצב עצירה מוחלטת, שבו ישבו שני חשודים. אחד החשודים הוא עבד אל לטיף מסארווה שישב במושב הנהג של רכב המזדה. לידו ישב העורר. רס"ר גולן מציין בדו"ח הפעולה כי שני החשודים מוכרים לו היטב מעבודתו כרכז בתחנה, אשר מתעסקים בסמים. בהמשך הוא מציין כי הבחין בבחור לובש חולצת קפוצ'ון לבנה עומד מחוץ לרכב המזדה, שבו ישובים כאמור העורר ועבד אל לטיף, ואז הבחין כי העורר הוציא את יד ימין שלו מחלון הרכב ומסר דבר מה לבחור עם הקפוצ'ון הלבן שעמד ליד הרכב. אותו בחור הכניס את ידו לתוך החולצה והתרחק במהירות מרכב המזדה. הבחור ניגש לאחר מכן לרכב מסוג פורד.

רכב המזדה נסע מהמקום במהירות וגם רכב הפורד עזב את המקום בנסיעה. הוא הודיע לשוטרים על המתרחש ונסע אחרי רכב הפורד על מנת לעצור את הרכב ולבדוק מה מסר העורר לבחור עם הקפוצ'ון הלבן. הם עצרו את רכב הפורד, ואז כותב רס"ר גולן כי הבחין שהבחור עם הקפוצ'ון הכניס במהירות את ידו הימנית לתוך כיס חולצת הקפוצ'ון והוציא אותה במהירות, ואז הכניס את ידו בין המושב לבין דלת הרכב. מיד ניגש אליו ופתח את הדלת של הרכב, והבחין בחומר החשוד כסם מסוג חשיש מונח על הפלסטיק בדיוק במקום שהבחור עם הקפוצ'ון הכניס שם את ידו קודם לכן.

בשלב מאוחר יותר נבדק החומר ונמצא כי אכן מדובר בחשיש.

בית משפט קמא בהחלטתו התייחס לזיהוי זה על ידי השוטר גולן, שהעיד כי הוא מכיר היטב את העורר (כך גם לפי גרסת העורר עצמו), כמי שישב ברכב המזדה ומסר דבר מה לקונה מוחמד אבו סאלח. כאמור, מיד לאחר מכן, דלקו השוטרים אחרי רכב הפורד שבו נסע מוחמד אבו סאלח, ושם נמצא הסם אשר נרכש. מוחמד תיאר באמרתו כיצד רכש את אצבע החשיש מן הנוסע שישב ליד מושב הנהג ברכב המזדה, תמורת 100 ₪. כאמור, הנוסע שישב ליד מושב הנהג הוא העורר, על פי זיהויו של השוטר גולן דהן.

על יסוד האמור לעיל ועל יסוד יתר הראיות שבתיק, קבע בית משפט קמא כי ישנן די ראיות המקימות פוטנציאל סביר להרשעת העורר במיוחס לו בכתב האישום, ואני סבור כי צדק בהחלטתו.

העורר העלה טענת אליבי היינו כי היה במסיבת אירוסין באותו יום, והוא טוען כי טענת האליבי נבדקה ולא הופרכה. ראשית אעיר בעניין זה כי ככל שהטענה מתייחסת לנוכחותו באותו יום במסיבת אירוסין כפי שהעידו בני משפחתו (וכל עדי האליבי הם בני משפחתו), הרי אותה מסיבה החלה באותו יום בשעה 17:30, ואילו האירוע נשוא כתב האישום אירע בשעה 17:00. שנית, שמעתי מב"כ העורר כי טענת האליבי מתייחסת לאו דווקא לנוכחות במסיבת האירוסין, אלא טענת בני המשפחה היא כי העורר שהה כל אותו יום בבית ולא יצא מפתח הבית. טענת האליבי תיבדק ותיבחן כמובן לגופו של עניין במסגרת התיק העיקרי. אין בהכרח כדי להפחית ממשקלן של הראיות לכאורה הקיימות נגד העורר לצורך שלב זה של הדיון. כאמור בבש"פ 2637/08 "לעניין הראיות לכאורה אין די בכך שמול ראיות כבדות משקל לכאורה מועלית טענת אליבי כדי לאיין משקל הראיות. בענייננו הזיהוי מבוסס על עדויות שוטרים, האחד מכיר את העורר...... ובנסיבות אלה משקל עדויות האליבי אינו רב ואינו מהווה משקל נגד מספיק לראיות לכאורה". (ראה בעניין זה גם בש"פ 1210/11, פסקה ז' ופסקה ט').

כידוע נקבע פעמים רבות בפסיקה כי ראיות לכאורה להוכחת האשמה הן ראיות גולמיות שלגביהן קיים סיכוי סביר שהן יובילו להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו "רק אם קיימים ליקויים בסיסיים או קשיים אינהרנטיים בחומר החקירה באופן שהחומר הגולמי כפי שהוא נתפס כיום לא יוכל – גם לאחר עיבודו בעתיד והעברתו בכור המבחן של ההליך הפלילי – להקים תשתית ראייתית אשר יש סיכוי סביר שניתן יהיה לבסס עליה את הרשעת הנאשם, תתבקש המסקנה כי אין מצויות נגד הנאשם ראיות לכאורה להוכחת האשמה ועל כן אין מקום למעצרו עד תום ההליכים" (בש"פ 826/08). אינני סבור כי זה המצב במקרה שלפניי. במקרה זה קיים חומר ראיות אשר מבסס סיכוי סביר להרשעה. בית המשפט בשלב זה אינו נדרש לשאלות של מהימנות העדים או משקלן של העדויות, אלא אם כן התרשם כי מדובר בפרכות מהותיות וגלויות לעין (בש"פ 2201/11), וזה איננו המצב במקרה זה.

בעניין טענת ההפליה, טענה זו נטענה לפני בית משפט קמא וחזרה ונטענה לפניי. סבור אני כי בית משפט קמא נתן מענה נכון וראוי בעניין זה, והוא שהאדם השני שהיה עם העורר ברכב המזדה קשור לעסקה לכל היותר מכוח שותפות, וכי גם זה בספק הואיל ואין בידי המשיבה כל ראיה לכך שהוא היה מודע לעסקת מכירת הסם. על כן קבע בית משפט קמא כי העובדה שהשני שוחרר ממעצר אינה מקימה לעורר טענת הפליה, ואינני סבור ששגה בכך.

עילות המעצר

מדובר בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים ועל כן קמה עילת מעצר של מסוכנות. בנוסף העבירה נשוא האישום נעברה לכאורה כאשר העורר היה אמור להיות במעצר בית מלא, וגם עובדה זו כשלעצמה מקימה כמובן עילת מעצר נוספת.

חלופת מעצר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ