אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מסאלחה נ' מסאלחה

מסאלחה נ' מסאלחה

תאריך פרסום : 22/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
44617-05-11
17/01/2012
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
מאג'ד מסאלחה
הנתבע:
עבד אלעזיז מסאלחה
פסק-דין

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

בפניי מונחת תביעה כספית ע"ס של 1,875 ₪ לתשלום שכר טרחה לו זכאי התובע, כך נטען, עבור טיפול וייצוג משפטי שהעניק לנתבע.

במועדים הרלוונטיים לתביעה זו היה התובע עו"ד במקצועו.

התובע טוען, כי פעל לטובת הנתבע בניהול הליכים משפטיים בגדרו של תיק הוצל"פ שמספרו 09-00165-95-9 (להלן: "תיק הוצל"פ"), אך לא קיבל את מלוא שכר הטרחה וההוצאות המגיעים לו בגין פעולותיו אלה. לדבריו, הוסכם בינן לבין הנתבע, אף בהעדרו של הסכם שכ"ט בכתב, שהתובע יקבל שכ"ט ראשון ושני בהליכי הוצל"פ והוצאות, וכי במידה ותוגש התנגדות בתיק ההוצל"פ, יהא התובע זכאי לשכר טרחה נוסף בשיעור של 10% מסכום החוב בצירוף מע"מ.

נטען כי התובע פעל במגוון דרכים לגביית החוב נשוא תיק ההוצל"פ, לרבות הכנת בקשות, התכתבויות שונות, הטלת עיקולים ברישום, הוצאת מעוקלים, הוצאת פקודת מאסר וצווי הבאה לחייבים, וכן מסירת אזהרה. התובע מודה, כי הוא קיבל לידיו מהחייב סך של 552.69 ₪ אשר נגבה במסגרת תיק האיחוד והחלוקה, וכי סכום זה נזקף על חשבון הוצאות המשרד שהוציא במסגרת הטיפול בתיק ההוצל"פ.

התובע עותר במסגרת הביעה דנן לתשלום שכר טרחה ראוי עבור הפעולות שביצע ויתרת הוצאות המשרד שטרם שולמה תמורתן, כלהלן: שכר טרחה ע"ס 1,800 ₪, הוצאות משפט ע"ס 628 ₪ שכוללות פקודת מאסר ע"ס 182 ₪, הוצאות עיקול ברישום ע"ס 116 ₪, הוצאות עיקול ע"ס 230 ₪, ומסירת אזהרה ע"ס 100 ₪. נטען, כי לאור הודאת התובע בדבר קבלת הסך של 552.69 ₪ לידיו, אזי נותר הנתבע חייב לו, לטענתו, סך של 1,875 ₪, הוא סכום התביעה שבפניי.

מנגד, התגונן הנתבע מפני התובענה והעלה טענות מטענות שונות שעיקרן כפירה ביתרת החוב הנטען. נטען כי הנתבע שילם לתובע סכומי כסף בפעימות שונות (4 תשלומים כל אחד ע"ס 150 ₪), הכול לפי דרישותיו של התובע. לטענתו, חרף התשלומים מיאן התובע באמתלות שונות למסור לידי הנתבע קבלות בגינם. מדובר בסכומים שהגיעו, לשיטת הנתבע, לסך של 1,200 ₪ ממועד העברת הטיפול בתיק לידיו של התובע ועד סיומו, כאשר סכום זה כולל תשלומים בהליך האזרחי שניהל התובע נגד החייבים שנגדם זכה הנתבע בפסק דין ואשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ ע"י התובע.

הנתבע הודה כי הגיע לכדי הסכמה בעל פה עם התובע, לפיה יהיה האחרון זכאי לשכ"ט בשיעור 10% מכל סכום שיגבה בפועל מן החייבים במסגרת תיק ההוצל"פ. הוא טען, כי התובע לא ביצע עבורו פעולות בהליכי הוצל"פ. בנוסף הליך הנתבע הן בכתב ההגנה והן במהלך הדיון על חלוף הזמן ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ בשנת 1995 ועד מועד הגשת התביעה בשנת 2011.

דיון ומסקנות

אחר שעניינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, שקלתי את עדויות הצדדים ואחר שבחנתי את שלל הראיות בתיק, אני מחליטה לקבל את התביעה, ולהלן אבאר את עיקר הטעמים שביסוד מסקנה זו.

בדיון שנערך בפניי, הופיעו בעלי הדין עצמם וחזרו על עיקר גרסאותיהם שבכתבי הטענות.

בנוסף, הגיש התובע שורה של מסמכים מתיק ההוצל"פ שסומנו על ידי כמוצגים ת/1 עד ת/6, על חלקם אעמוד בפירוט בהמשך.

אין חולק, כי בין הצדדים לא נכרת הסכם שכ"ט בכתב, ובמקומו הסתפקו הצדדים בהסכם בעל פה. בהקשר זה, אציין כי על פי ההלכה הפסוקה, בהתקשרות בין עורך דין ללקוח ראוי הוא לחתום על הסכם שכר טרחה על מנת למנוע מחלוקות בשלבים מאוחרים יותר, בשאלת גובה שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין, במיוחד כאשר הסכום תלוי בשיעור הגבייה, דבר שלא ניתן להעריכו מראש (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס, פ"ד מז (5) 114). העדרו של הסכם שכר טרחה בכתב, אף שאין בו כדי לשלול מהתובע את הזכות לתשלום שכר טרחה, במידה ויימצא זכאי לכך, העדרו פועל לרעתו, אלא אם יעלה בידיו להוכיח מדוע הוא זכאי לאותו סכום לו הוא עותר.

הלכה מושרשת היא, כי נטל ההוכחה בשאלת גובה שכר הטרחה מוטל על התובע בחזקת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. הרכיבים שעל התובע להוכיח לצורך קביעת השכר הראוי הם: שווי העניין, מעמדו של עורך הדין כבעל מוניטין של מומחה בנושא שנמסר לטיפולו, וכמות העבודה והשירותים שהושקעו (ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון בן ציון ופריבס עורכי דין, פד"י מ"ו (4) 588).

כאמור, התובע עותר בתביעתו לתשלום שכר טרחה ראוי ע"ס 1,800 ₪ והחזר הוצאות ע"ס 628 ₪, לאחר ניכוי הסכום שנתקבל לידיו ע"ס כ- 553 ₪ שנזקף ע"ח הוצאות המשרד; סה"כ 1875 ₪. עיון בתדפיס דף חשבון תיק ההוצל"פ בו עסקינן נכון ליום 21.12.2010 (המצורף כנספח לכתב ההגנה) מעלה, כי בתקופה שבין 19.03.07 ועד 21.12.10 נזקפו לחשבון תיק ההוצל"פ תשלומים מתיק החלוקה. המדובר בתשלומים זעומים של שקלים בודדים שהופרשו לחשבון ההוצל"פ של הזוכה, הנתבע בהליך שבפניי, במספר פעימות בתאריכים 24.08.08, 20.08.09 ו- 26.08.10, כל אחת ע"ס 302 ₪. בכל התקופה הנ"ל שימש התובע כבא-כוחו של הזוכה- הנתבע. עוד עולה מתדפיס זה, כי סכום החוב נכון ליום 21.12.2010 עמד ע"ס 9,689 ₪ (תיק פתוח).

לביסוס ראיותיו, צירף התובע שורה של מסמכים, לרבות הוראה לביצוע הליך לפי סעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, להוצאת מעוקלים אצל החייבים (ת/4), פקודת מאסר (ת/5), זימון לחקירת יכולת (ת/6), וכן שאר תיעוד אחר לעניין נקיטת הליכים מבצעיים שונים בתיק ההוצל"פ נשוא התובענה. תיעוד זה מלמד על שלל הפעולות שביצע התובע, כבא כוחו של הזוכה בתיק ההוצל"פ - הנתבע בהליך שבפניי.

במהלך הדיון הודה הנתבע בפניי, כי אכן שיגר לתובע מכתבים בקשר לניהול תיק ההוצל"פ שבנדון. הנתבע לא טען, וממילא לא הוכיח, כי לא נתקבלו לידיו מכתבי התשובה ששיגר לו עורך הדין במענה למכתביו (ת/1). לא זו אף זו, עיון בנספחים שצירף התובע לכתב התביעה מעלה, כי כבר ביום 08.08.99 שיגר עורך הדין מכתב אל הנתבע בנושא תיק ההוצל"פ שבדנן, זאת בתשובה למכתב הנתבע שבו דרש לדעת מה עלה בגורל תיק ההוצל"פ. במכתב זה, פירט התובע ללקוח- הנתבע - את הפעולות שבוצעו בתיק ההוצל"פ עד למועד זה. עוד הביע התובע נכונות להיענות לדרישת הנתבע ולהשיב את תיק ההוצל"פ חזרה לידיו לנוכח עיכוב ההליכים הקיים בתיק. באותה נשימה, דרש התובע מהנתבע תשלום שכ"ט והוצאות ע"ס 1,800 ₪, כולל מע"מ.

הנתבע לא חלק על סכום החוב שנתבע במכתבו זה של התובע, וטענותיו לעניין תשלומים שונים שהעביר לידי התובע נטענו בעלמא ללא כל תימוכין בחומר ראייתי כלשהוא. מדובר בטענת 'פרעתי' שהנטל להוכיחה מוטל על כתפי הנתבע. בענייננו, הנתבע לא השכיל להרים נטל זה, ולכן דין טענתו זו להידחות.

אין בידי לקבוע מסמרות לעניין טענות הנתבע בדבר אי-הנפקת קבלות בגין תשלומים שהועברו לטענת הנתבע לידיו של התובע, שכן מצד אחד, הנתבע לא הביא ולו בדל ראיה להוכחת טענה זו ומן הצד האחר, הציג התובע בפניי שתי קבלות שהנפיק עבור הנתבע בגין סכומים זעומים של שקלים בודדים שנתקבלו לידיו במהלך הטיפול בתיק ההוצל"פ משנת 1997 (ת/2). גרסתו של הנתבע, לפיה הוא לא ידע היכן שוכן משרדו של התובע, ולכן לא הצליח ליצור עמו קשר, נראית בעיני משוללת כל יסוד, שכן שני הצדדים הינם תושבי אותו כפר שהכירו היטב אחד את השני. מחומר הראיות שבתיק עולה כי הנתבע ידע אף ידע לשגר לתובע מכתבים בנוגע לתיק ההוצל"פ עוד משנת 1999. טענתו היום, לפיה לא ידע מיקום משרדו של התובע, נראית בעיני מופרכת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ