אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנסור נ' מדינת ישראל

מנסור נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/08/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
29915-06-11
18/08/2011
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
מוחמד מנסור
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בעכו, אשר ניתן על ידי כב' השופט א. קאופמן בתיק פ"ל 2834-06-08.

הכרעת הדין ניתנה ביום 10.3.11 וגזר הדין ניתן ביום 15.5.11.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין כך שנהג ביום 15.4.08, ברכב ביער גילון וזאת על אף שרשיון הנהיגה שלו נפסל ביום 22.10.07 ע"י בית המשפט בעכו בתיק 15010/07 והמערער הפקיד את רשיון הנהיגה ביום 30.3.08. עוד נטען בכתב האישום כי המערער נהג ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

למערער יוחסה עבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") וכן עבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970.

המערער כפר בעובדות כתב האישום, בית משפט לתעבורה שמע את הראיות והרשיעו בביצוע העבירות נשוא כתב האישום. כמו כן, גזר עליו את העונשים הבאים:

7 חודשי פסילה בפועל; 2,000 ₪ קנס כספי, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים וחתימה על התחייבות כספית על סך 5000 ₪ למשך שנתיים.

המערער מפנה את ערעורו כנגד הכרעת הדין ולחילופין כנגד גזר הדין.

המערער טוען כי טעה בימ"ש לתעבורה עת קיבל את דברי השוטרים המלאים בסתירות רבות ומהותיות. לטענתו כל המחדלים של השוטרים ועדויותיהם מלאות סתירות מהותיות ומובילות לזיכויו של המערער מאחר שהמאשימה לא הצליחה להוכיח אשמתו מעל לכל ספק סביר.

ב"כ המערער ביקש לקבל את הערעור ולהורות על זיכוי המערער.

יוער כבר עתה כי ב"כ המערער ציין בכותרת הודעת הערעור כי הערעור מופנה גם כנגד גזר הדין אך לא הרחיב מעבר לזה ולא פירט נימוקיו, ואף בטיעוניו בפני הפנה כל טענותיו כנגד הכרעת הדין ולא התייחס לעניין גזר הדין.

ב"כ המשיבה סבור כי יש לדחות את הערעור. לטעמו הכרעת הדין מנומקת ומפורטת ואין מקום להתערב בה. ציין כי בימ"ש לתעבורה שמע את הראיות, קבע ממצאים עובדתיים והכריע בעניין על בסיס קביעת מהימנות. העדים על פי התרשמותו. לעניין גזר הדין ציין כי על אף שהמערער לא נימק ערעורו על גזר הדין, הרי העונש אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת ובימ"ש לתעבורה התחשב במערער ונסיבותיו והטיל עליו עונש מידתי ומתון.

לאחר שעיינתי בהכרעת הדין של בית משפט לתעבורה, בגזר הדין, בראיות שהוגשו, בעדויות של העדים, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערעור על שני חלקיו.

הכרעת הדין של בית משפט לתעבורה מבוססת על ההתרשמות הבלתי אמצעית של השופט, מהעדים ובנסיבות מקרה זה לא מצאתי כי התקיימו התנאים או העילות שמצדיקות התערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות וקביעות מהימנות - ראו בעניין זה: ע"פ 7401/07 מדינת ישראל נ' פלוני, (ניתן ביום 31.7.2008); ע"פ 2132/04 קייס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 28.5.2007); ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מדינת ישראל פ"ד נד(4) 632, 643 (2000); ע"פ 9216/03 אלרז נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16.1.2006); ע"פ 7282/08 עיסאם אבו עמרה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.2010).

בימ"ש לתעבורה ציין כי אכן עדויות השוטרים אינן נקיות מסתירות, אולם כלל העדויות שנשמעו בפניו מובילות למסקנה כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי המערער ביצע את העבירה המיוחסת לו. עוד ציין בימ"ש לתעבורה כי:

"על סמך התרשמות ישירה מעדויות חמשת המעורבים באירוע (שלושת השוטרים, הנאשם ובנו) ועל סמך ניתוח העדויות והתרשמותי מהביקור במקום, אני דוחה את גרסת הנאשם ומקבל את גרסת השוטרים".

על כן ובנסיבות הנ"ל איני מוצא מקום להתערב בקביעות בית משפט לתעבורה בהכרעת הדין ועל יסוד זה, אני דוחה את הערעור ככל שהוא מתייחס להכרעת הדין.

הוא הדין ביחס לערעור על העונש שהושת על המערער. בית משפט לתעבורה נהג במערער במידת הרחמים עת הסתפק בעונשים שהטיל עליו ובכך נתן ביטוי לנסיבותיו האישיות של המערער, לכן אינני מוצא כל מקום להתערב ברכיבי הענישה.

אציין כי בית משפט של ערעור אינו נוהג להתערב בגזר הדין של הערכאה הדיונית אלא בנסיבות מיוחדות ורק כאשר הענישה שהוטלה על ידו חורגת מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים - ראו ע"פ 1242/97 גרינברג ליאור נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 3.2.1998); ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי, (ניתן ביום 3.7.2006) וע"פ 7150/06 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.6.2008). עניינו של המערער אינו נמנה עם המקרים החריגים ויוצאי הדופן.

על יסוד האמור לעיל אני דוחה את הערעור הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לגזר הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ