אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנחם נ' דותן ואח'

מנחם נ' דותן ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
7470-01-09
11/07/2013
בפני השופט:
ריבי למלשטריך-לטר

- נגד -
התובע:
יפת דותן
הנתבע:
1. אדטו יריב מנחם
2. יפת מירב
3. אופיר דידי בתפקידו כנאמן

החלטה

1. בפני בקשת המבקש, מר יפת דותן , הנתבע בתיק (להלן : "המבקש") לעיון נוסף בהחלטתי מיום 22.5.13 אשר דחתה את בקשתו לביטול העיקול עד למתן החלטה אחרת.

2. ביום 23.09.12 ניתן פסק דין במסגרתו נקבע כי דותן ומירב יפת הינם הבעלים, במשותף ובאופן שווה של דירת המגורים הידועה כגוש 12252 חלקה 197 תת חלקה 1 בחיפה.

3. ביום 24.10.12 נחתמה פסיקתא במסגרתה ניתנה הוראה ללשכת רישום המקרקעין לרשום את הזכויות במקרקעין מחצית ע"ש הגב' יפת מירב ומחצית ע"ש מר יפת דותן, עוד נפסק כי העיקול שנרשם ביום 13.1.09 על מחצית הזכויות בנכס בשל חובו של מר יפת דותן, יוותר בתוקפו, באופן שיחול על מלוא זכויותיו של מר יפת דותן במחצית הנכס (להלן : "העיקול").

4. ביום 2.2.12 הוכרז המבקש כפושט רגל במסגרת תיק פש"ר 51755-01-11 בהתאם לבקשת הנושה בנק הפועלים ועו"ד אופיר דידי מונה כנאמן על נכסיו.

5. ביום 8.4.13 הגיש המבקש בקשה לקונית לביטול עיקול בטענה כי ביום 11.3.13 הופטר מחובותיו במסגרת הליכי פש"ר ומשהופטר מכל חוב בר תביעה יש לקבוע כי אינו חייב עוד למשיב 1, שהינו התובע העיקרי בתיק (להלן : "המשיב").

לאחר קבלת תגובת המשיב החלטתי ביום 22.5.13 לדחות את הבקשה לביטול העיקול וזאת לאור תחולת ס' 47 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה – 1985, לפיה, משהוגש ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה, צו ההפטר לא ייכנס לתוקף אלא לאחר מתן פסק הדין, ככל שהערעור יידחה.

6. לאחר מתן ההחלטה הגיש המבקש "בקשה דחופה לעיון נוסף" במסגרתה טען כי לא ניתן צו הפטר, אלא הופטר מחובותיו כתוצאה מהצעת הסדר נושים, לפיכך נטען כי בנסיבות סיום תיק הפש"ר בהסדר אין תחולה לס' 47 לתקנות פשיטת הרגל. עוד טען כי מקום שהסדר נושים התקבל ואושר כדין חלה הוראת סעיף 35(יא) לפקודת פשיטת הרגל אשר קובעת "תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם". משכך מבקש לקבוע כי משהסכם הפשרה אושר כדין ע"י בית המשפט יחייב ההסכם את החייב ואת כל נושיו לעניין כל חוב בר תביעה המגיע להם מהחייב, באופן מיידי.

במסגרת הבקשה לעיון מחדש התייחס המבקש לראשונה בפירוט להליכים שהתנהלו במסגרת אישור בקשתו להסדר נושים.

עוד הפנה המבקש להחלטת ביהמ"ש המחוזי במסגרת תיק הפש"ר מיום 6.3.13, אשר אישרה את הסדר הנושים של החייב, תוך דחיית התנגדות המשיב להחריג את חובו.

7. לבקשתי, הוגשה תגובת הנאמן (המשיב 3), ממנה עולה כי ביום 11.3.13 קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש עמד בתנאי ההסדר שהציע לנושיו ולפיכך "ההסדר מחייב את החייב ואת כל הנושים לעניין כל חוב בר תביעה ליום בו ניתן צו הכינוס, בהתאם להוראות סעיף 35(י) לפקודה". משכך, אין תחולה להוראות סעיף 47 לתקנות פשיטת הרגל מקום שחלות על צו הפטר ולפיכך לטענתו אין לעכב את תוקף ההסדר עד להכרעה בערעור.

הנאמן הוסיף וציין כי הצעת ההסדר עברה ברוב של 91% כאשר המשיב היה היחיד שהתנגד להצעת ההסדר.

הנאמן הוסיף וציין כי אין לקבל את עמדת המשיב שכן התוצאה האופרטיבית של הבקשה תהא הותרת העיקול עד לאחר הכרעה בערעור שהגיש על ההחלטה המאשרת את הסדר הנושים. אולם מקום שהמשיב לא הגיש בקשה בתיק הפש"ר לעיכוב ביצוע ; לא הגיש בקשה דומה לביהמ"ש העליון ; לא ביקש מביהמ"ש של הפש"ר לייחס נכסים עד להכרעה בערעור, יש לקבוע כי לא נקט בפעולות הנדרשות בערכאות הרלוונטיות להחלטה.

לפיכך ביקש הנאמן להצטרף לבקשת המבקש ולקבוע כי משהסדר הפשרה אושר אין למבקש כל חוב בר תביעה כלפי המשיב ויש להורות על ביטול העיקול כמבוקש.

8. המשיב , שב ועומד על הותרת העיקול על כנו, שכן אין מדובר בהחלטה חלוטה. לטענת המשיב הסדר הנושים הביא לביטול צו הכינוס בלבד. המשיב מבקש לראות בבקשת ההסדר כצו הפטר ומכן לטענתו חלה תקנה 47 לתקנות פשיטת הרגל.

לחילופין נטען, כי ככל שביהמ"ש יורה על ביטול העיקול מתבקש עיכוב ביצוע של 7 ימים על מנת לאפשר פניה לביהמ"ש של פשיטת הרגל ו/או ערעור לעיכוב הביצוע.

9. משהובהר הן ע"י המבקש והן ע"י הנאמן כי המבקש הופטר במסגרת אישור הסדר נושים ולא במסגרת מתן צו הפטר, כפי שנטען תחילה ע"י המבקש, הרי שחלים הוראות סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל הקובע –

35(י)פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לענין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעה למזונות.

יש להבחין בין הליך של מתן צו הפטר, אשר כופין אותו על הנושים ולכן הרציונל לעכב את יישומו עד להכרעה בערעור, לבין הסדר נושים המאושר ע"י ביהמ"ש אשר נכנס לתקוף באופן מיידי בהתאם להוראת סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל.

ראו לעניין זה ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' אבנר סינאווי (17.4.12) פ"ד כב' הנשיא גרוניס-

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ