אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנחם נ' גטאס ואח'

מנחם נ' גטאס ואח'

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
4165-10-13
03/02/2014
בפני השופט:
חנה לפין הראל

- נגד -
התובע:
איתן מנחם
הנתבע:
1. אסעד גטאס
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. בפניי שתי בקשות מטעם הנתבע 1 והנתבעת 2 לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

2. בכתב התביעה, טען התובע כי ביום 22/8/2006, בשעה 16:50 או בסמוך לכך, בעת שרכב על אופניו במהלך עבודתו ברחבת חיפה כימיקלים, היה מעורב בתאונת דרכים בעת שמלגזה נהוגה בידי הנתבע 1, נסעה אחורה ופגעה בו בעוצמה חזקה (להלן: "האירוע"). כתוצאה מהאירוע סובל התובע מנזקי גוף. הנתבעת 2 הינה חברה לביטוח בע"מ ומי שהייתה מבטחת את המלגזה הנ"ל.

3. כתב התביעה הוגש ביום 2/10/2013.

4. בסעיף 14 לכתב התביעה טען התובע, כי היות והאירוע התרחש ביום 22/8/2006, תקופת ההתיישנות הסתיימה בתום 7 שנים, קרי ביום 22/8/2013. ואולם, בשל העובדה כי בזמן זה חלה פגרת קיץ בבית המשפט, פנה ב"כ התובע לחברת הביטוח בבקשה להכיר בהארכת תקופת ההתיישנות היות ולא ניתן היה להגיש את התביעה במהלך הפגרה.

5. הנתבע 1, במסגרת בקשתו לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, טען כי על פי סעיף 5(1) וסעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), תביעה שאינה במקרקעין מתיישנת לאחר חלוף 7 שנים מיום בו נולדה עילת התביעה. עילת התביעה הנטענת בכתב התביעה נולדה ביום 22/8/2006 ומועד תום התקופה בה יכול היה התובע להגיש את תביעתו חל ביום 22/8/2013, היינו לאחר חלוף 7 שנים ו-32 ימים.

6. לטענת הנתבע 1, אף אם נלך לפי שיטת התובע, לפיה היום האחרון להגשת התביעה נופל בפגרה, אזי התוצאה היא כי היום האחרון להגשת התביעה היה ביום 1/9/2013 ולא ביום 2/10/2013, מועד הגשתה בפועל. מעבר לכך, התובע לא הראה כל טעם ו/או הצדק מהקבועים בחוק ההתיישנות שיש בהם כדי להוות חריג ולהאריך את מועד ההתיישנות, למעט טענתו הסתמית בדבר פנייתו לנתבעת 2, שאין בה כדי להפסיק את מירוץ ההתיישנות.

7. הנתבעת 2, במסגרת בקשתה לדחיית התובענה על הסף עקב התיישנות התביעה, הפנתה גם היא לסעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, וטענה כי התביעה התיישנה ביום 22/8/2013, 7 שנים לאחר קרות התאונה הנטענת. לטענתה, אין חולק כי התובע "ישן על זכויותיו" וכך חלף לו המועד האחרון להגשת התובענה דנן, ועל כן יש לסלק את התובענה על הסף.

8. בתגובת התובע לבקשה לדחיית התובענה על הסף, טען התובע כי דחייה על הסף בטרם התקיים בירור עובדתי כלשהו פוגעת פגיעה קשה בזכותו לקבל יומו בבית המשפט ובזכותו בדבר הגישה לערכאות. התובע טען כי מהתנהלות בתי המשפט בשנים האחרונות ניתן לראות כי טענת התיישנות, כטענה לדחייה על הסף, מבלי שנערך בה כל דיון, מתקבלת אך ורק במקרי קצה.

9. התובע העלה שתי טענות נוספות לעניין טענת ההתיישנות: האחת, כי יש להחיל בעניינו את סעיף 8 לחוק ההתיישנות, הקובע כדלקמן:

"8. נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."

התובע טען כי במהלך כל השנים שעברו לא הצליח לברר את שם הנהג הפוגע ופרטיו ובשל כך לא יכול היה להגיש התביעה דנן. בכל הנוגע לזהות המבטחת, לא ידע התובע האם לנהג רישיון נהיגה תקף למועד האירוע, ועל כן האם המבטחת היא זו הרשומה בפוליסה שהוצאה על שם הרכב או שמא זוהי "קרנית". בכתב ההגנה של הנתבעת 2, טענה הנתבעת 2 כי מוכחשת חבותה לעניין הפוליסה, זאת גם לעניין תוקף רישיונו של הנהג הפוגע והתאמת הרישיון לסוג הרכב (מלגזה). כך יצרה הנתבעת 2 וממשיכה ליצוא מצג על פיו אין היא מחזיקה בפוליסת ביטוח המכסה את התאונה ו/או מכחישה את חבותה. לאור האמור לעיל, התובע יכול היה להגיש את תביעתו אך ורק לאחר שנודעו לו פרטיו המלאים של הנתבע 1 והעובדה כי רישיונו היה בתוקף.

10. הטענה השנייה שהעלה התובע היא כי יש לקבוע את מועד גילוי הקשר הסיבתי שבין האירוע לנכויות בחודש נובמבר 2006 כמועד ממנו יש לספור את תקופת ההתיישנות. לטענתו, בחינה של כתב התביעה, כמו גם ראיות נוספות שיצורפו בהמשך, מעלה כי התובע גילה את הקשר הסיבתי בין נכויותיו לבין מסכת האירועים המתוארת בכתב התביעה רק במסגרת אשפוזו בחודש נובמבר 2006 לשם ביצוע ניתוח בקע מפשעתי.

11. התובע ציין כי גם לו הייתה נספרת תקופת ההתיישנות מיום קרות האירוע, חלף פרק זמן שחורג בתקופה של חודש בלבד ממועד ההתיישנות. פרק זמן זה הינו קצר ביותר ועל כן לא נראה שנגרם נזק מיוחד, ראייתי או אחר, למי מהמבקשים, עקב הגשת התביעה 7 שנים וחודש אחד לאחר קרות האירוע. התובע הדגיש כי הלכה היא כי סילוק/מחיקה על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט בלית ברירה, אשר בית המשפט יורה עליו בשלב מקדמי רק אם יתברר לו כי גם אם תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש.

לאור כל האמור, ביקש התובע כי בית המשפט ייתן לו יומו ויקבע כי התביעה לא התיישנה, או למצער, על מנת לקבוע כי התביעה התיישנה, ייחשף בית המשפט לכלל מסכת הראיות והעובדות.

12. בתשובה מטעם הנתבעת 2 לתגובת התובע לבקשה לדחיית התובענה על הסף, טענה הנתבעת כי יש לדחות מכל וכל את טענותיו של התובע ולקבוע כי אין בהן ולו נימוק אחד המצדיק הארת תקופת ההתיישנות של תביעתו מעבר למועד הקבוע בחוק. הנתבעת 2 טענה כי אין להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות במקרה דנן. תובע אשר מבקש לטעון לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות חייב להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה ולהעלות טענותיו אלה שם. מעבר לכך, התובע כלל לא טרח לפרט בתגובתו מתי נודעו לו אותם פרטים אשר לטענתו לא היו ידועים לו, מה עשה כדי לבררם ומתי עשה זאת, וכן מתי קיבל לידיו את המסמכים המצוינים בתגובתו. בנוסף, טענותיו העובדתיות של התובע אינן נתמכות בתצהיר. זאת ועוד. בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, אין לקשור בין מועד קבלת הפרטים והמסמכים הנטענים לבין מועד תחילת מירוץ ההתיישנות.

13. הנתבעת 2 טענה גם כי יש לדחות את טענת התובע לפיה גילה את הקשר הסיבתי בין נכותו הנטענת לבין האירוע רק במסגרת אשפוזו בחודש נובמבר 2006, וכי זהו המועד הרלוונטי לבדיקת שאלת ההתיישנות. מועד הנזק בנסיבות העניין לא יכול להיות שונה ממועד האירוע הנטען ויש בטענות התובע משום הטעייה. הנתבעת 2 מפנה לסעיפים 5 ו-7 לכתב התביעה וכן למסמכים רפואיים שצירף התובע לכתב התביעה, הסתורים את טענותיו בעניין זה.

דיון והכרעה

14. התובע העלה כאמור מספר טענות ביחס לטענת ההתיישנות.

15. ביחס לטענת התובע כי במועד סיום תקופת ההתיישנות, דהיינו ביום 22/8/2013, חלה פגרת קיץ בבית המשפט, ועל כן לא ניתן היה להגיש את התביעה, הרי שדין טענה זו להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ