אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנובלה נ' וייס

מנובלה נ' וייס

תאריך פרסום : 28/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
4839-04-13
21/07/2013
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובע:
ברטה מנובלה
הנתבע:
עופר וייס
פסק-דין

פסק דין

לא מצאתי כי עלה בידי התובעת להוכיח כי תאונת-הפח, שאירעה בתאריך 29.1.2013 ביציאה מהחניון בקניון גבעתיים, נגרמה באשמתו של הנתבע.

שני כלי-הרכב "פגשו" זה בזה בפינה השמאלית הקדמית של מכונית התובעת ובפינה הימנית הקדמית של מכונית הנתבע. כתוצאה, נקרע הפגוש הקדמי במכוניתה של התובעת והתנתק. האירוע היה במרחק קצר משער היציאה מן החניון. התובעת העידה כי עצרה את מכוניתה בצד הכביש, במקום אסור בעצירה הסמוך מאד לצומת, היות שבקבוק מים התגלגל מן המושב האחורי אל בין דוושות מכוניתה. לפי טענתה, היא הרימה את בלם-היד בטרם פנתה לסלק את הבקבוק. בכתב-התביעה, שניכר בו כי לא נרשם בידי התובעת לבדה, נתלתה התאונה בכך שהנתבע, במכוניתו, "ניסה לעקוף במעבר צר מלהכיל את שניהם". גרסתו של הנתבע, מנגד, היא כי הכביש רחב דיו למעבר של שתי מכוניות זו במקביל לזו. לפי השערתו, מכוניתה של התובעת הוסיפה וגלשה בנסיעה לפנים, בה בעת שעקף אותה, ומכאן הפגיעה.

בתמונות, שצילם הנתבע ואותן התבקשה המזכירות לסרוק אל התיק, ניכר היטב כי אפילו עוצר כלי-רכב בצמוד לאבני-השפה, נותר מרווח מספק למעבר בטוח של כלי-רכב משמאל לו. אפילו כלי-רכב מסחרי, רחב במידה ניכרת ממכוניתו של הנתבע, נראה באחת התמונות כשהוא עובר בחופשיות וללא קושי במרווח שנותר. מכאן מתחייב אחת משתיים: כי התובעת עצרה את המכונית שלא בצמוד לאבני-השפה, ומכאן שהיא פעלה שלא כמצווה בתקנה 69(ה) ובתקנה 154(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ונושאת באחריות לא פחותה לתאונה שאירעה; או כי התובעת לא נקטה צעדים לווידוא עצירתה המוחלטת של המכונית והיעדר יכולתה לנוע קדימה, בעת שעסקה באיתורו של הבקבוק הסורר. לא אוכל לדעת מה מבין האמור הוא נכון, ולא מצאתי כי די בגרסתה של התובעת לבדה, גרסה שלא נתמכה בכל ראיה חיצונית, להנהיר את התמונה העובדתית לכאן או לכאן, או לצייר תרחיש אחר. היות, שהנטל להוכחת תביעתה הוא על התובעת, רובץ חסר זה לפתחה. הוא מוליך למסקנה כי המבוקש לא הוכח.

מכאן, שיש לדחות את התביעה וכך אני עושה. בתוך 30 ימים תשלם התובעת לנתבע סך של 400 ש"ח בגין הוצאותיו וטרחתו.

המזכירות תמציא פסק-דין זה, ללא דיחוי, לידי הצדדים. בתוך 15 ימים ממועד ההמצאה (ימי הפגרה אינם במנין) ניתן לבקש מבית-המשפט המחוזי רשות לערער.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ