אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנובחוב ואח' נ' סוסונוב ואח'

מנובחוב ואח' נ' סוסונוב ואח'

תאריך פרסום : 09/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
16506-10-10
08/07/2011
בפני השופט:
עדנה יוסף-קוזין

- נגד -
התובע:
חנוכה מנובחוב
הנתבע:
1. יוסף סוסונוב
2. לאוניד באביז'אייב
3. אנה באבז'אייב
4. רימה קופרשלק

פסק-דין

פסק דין

1.בין התובע לבין נתבע 1 נחתם ביום 28.06.09 הסכם שכירות לדירה ברחוב בורוכב 27, דירה 1 בלוד (להלן: "המושכר"). הסכם השכירות צורף לכתב התביעה.

2.בהתאם להסכם השכירות, תקופת השכירות 12 חודשים החל מיום 01.07.09 ועד ל- 31.06.10 ודמי השכירות 2,000₪ לחודש. להסכם השכירות צורף כתב ערבות לכל ההתחייבויות הנובעות מהסכם השכירות עליו נחזות להופיע חתימותיהם של נתבעים 2 ו-3.

3.בכתב התביעה נטען כי נתבעת 4 התגוררה וניהלה משק בית משותף עם נתבע 1 (סעיף 5 לכתב התביעה).

4.התובע טען בכתב התביעה כי החל מאפריל 2010, נתבע 1 הפסיק לשלם את דמי השכירות וכי לאחר פניות חוזרות ונשנות רבות, נתבעת 4 התחייבה לשלם סך של 4,700₪ בגין דמי שכירות שלא שולמו וכן התחייבה לתקן תריסים בחדר השינה ודלת ארון. (סעיפים 6, 8-9 לכתב התביעה ומוצג ת/1). התובע טען כי התחייבות זו לא קוימה. כן טען כי המושכר לא פונה במועד אשר נקבע לכך בהסכם השכירות הוא 30.06.10.

5.התובע תבע סך של 4,700₪ בגין דמי שכירות אשר לא שולמו עבור מחצית אפריל 2010 והחודשים מאי-יוני 2010, סך של 300₪ בגין כל יום איחור בפינוי, 5,000₪ בגין עוגמת נפש ו- 500₪ בגין עלות תיקון מיטלטלין במושכר.

6.כתב התביעה לא נמסר לנתבע 1, הוא לא התגונן וגם לא התייצב לדיון.

7.נתבעים 2 ו- 3 טענו בכתב ההגנה כי התובע הודיע להם בשיחת טלפון כי נתבע 1 אינו משלם חובותיו בהתאם להסכם השכירות. לטענתם, נתבעת 3 ביקשה לעיין בהסכם השכירות והתובע סירב לכך. לטענת נתבעים 2-3 ראו את הסכם השכירות כאשר צילמו את מסמכי תיק בית המשפט, אז גילו כי חתימות בשמם על ההסכם מזויפות והם הגישו בגין כך תלונה למשטרת ישראל. נתבעים 2 ו-3 צירפו לכתב ההגנה מכתב בא כוחם לתובע מיום 30.03.11 בו נטען כי החתימות המופיעות בהסכם אינן חתימות נתבעים 2 ו-3. נתבעים 2-3 הגישו נגד התובע תביעה שכנגד בה תבעו סך של 2,070₪ בגין שכ"ט עו"ד ו- 2,000₪ בגין עוגמת נפש.

8.נתבעים 2 ו-3 טענו בעדויותיהם כי החתימות על כתב הערבות אינן חתימותיהם. בהתאם לאישור בדבר הגשת תלונה, אותו צירפו לכתב ההגנה שלהם, נתבע 2 הגיש ביום 02.04.11 תלונה בדבר זיוף.

9.אשת התובע, גב' מרגלית מנובחוב, העידה כי ניסיונות לקבוע עם נתבעים 2 ו-3 פגישה לצורך חתימה על כתב הערבות לא צלחו ובסופו של דבר הסכימו היא והתובע, לאחר שנתבע 1 הציג להם תעודות הזהות של נתבעים 2 ו-3, כי נתבעים 2 ו-3 יחתמו על כתב הערבות שלא בנוכחותם. נתבעת 3 טענה בעדותה כי יתכן כי נתבע 1 גנב מנתבעים 2 ו-3 תעודות הזהות שלהם.

10.בדיון עלה ספק ביחס למהימנות נתבעים 2 ו-3. נתבעת 3 טענה בעדותה כי החתימה על גבי כתב הערבות אינה חתימתה וכי החתימה הנחזית להיות חתימת בעלה, נתבע 3, היא חתימתו. באותה עת הסתכלה לעבר נתבע 3 ומיד לאחר מכן שינתה עדותה וטענה כי גם חתימת נתבע 2 אינה חתימתו (ר' עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 28-33).

11.על אף הספק כאמור ביחס למהימנות טענת נתבעים 2 ו-3 כי החתימות על גבי כתב הערבות אינה חתימתם, אני סבורה כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח כי החתימות הן חתימות נתבעים 2 ו-3. אמנם אין חובה כי ערבים להסכם שכירות יחתמו בפני עו"ד או עד אחר, אך טעמו של נוהג זה הוא לוודא כי הערבים הם אלה אשר חותמים על כתב הערבות ועדות העד לחתימתם על כתב הערבות משמשת ראיה לחתימתם על כתב הערבות. במקרה דנן, משנתבעים 2-3 לא חתמו על כתב הערבות בפני מאן דהוא ושעה שהם טוענים כי חתימותיהם על כתב הערבות זויפו, התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי נתבעים 2 ו-3 חתמו על כתב הערבות ואשר על האמור התביעה כנגדם נדחית.

12.התובע פעל באופן סביר בהגישו את התביעה כנגד נתבעים 2 ו-3. נתבע 1 מסר לתובע ולאשתו כי נתבעים 2 ו-3 חתמו על כתב הערבות ואף הציג לתובע ולאשתו את תעודות הזהות של נתבעים 2 ו-3. כמו כן מכתב הערבות עצמו נחזות חתימות של נתבעים 2 ו-3. אשר על האמור גם דינה של התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי נתבעים 2 ו-3 להידחות.

13.נתבעת 4 טענה בכתב הגנתה כי אינה חתומה על הסכם השכירות, לא כשוכרת ולא כערבה ולכן לא מוטלת עליה כל התחייבות כלפי התובע. עוד טענה בכתב ההגנה כי שילמה לתובע בגין דמי שכירות בשם נתבע 1 9,000₪ ב-6 תשלומים שווים בסך 1,500₪. כן טענה כי תריסים בחדר השינה תוקנו. עוד טענה כי הדירה נמסרה לתובע כשהיא פנויה ביום 14.09.10 וכי מיום 15.09.10 עברה לגור במקום אחר כמפורט בהסכם השכירות מוצג נ/6.

14.מעדות נתבעת 4 עולה כי לפחות מחודש יוני 2010 נתבע 1 לא התגורר במושכר. נתבעת 4 הודתה כי על אף שתקופת השכירות בהתאם להסכם השכירות בין התובע לנתבע 1 תמה ביום 30.06.10, היא המשיכה להתגורר במושכר, יחד עם אביה, עד 14.09.10. אין חולק כי לא נערך בין התובע לנתבעת 4 הסכם שכירות לתקופה זו.

15.באשר לחוב לתובע בגין דמי השכירות, אין מחלוקת בין הצדדים כי נתבעת 4 ערכה את המסמך מוצג ת/1 בו אישרה כי כלפי התובע קיים חוב בגין דמי שכירות בסכום של 4,700₪. נתבעת 4 טענה כי מדובר ביתרת החוב עד לתום תקופת השכירות החוזית. לטענתה, את הסך האמור לעיל וכן דמי שכירות בגין יולי, אוגוסט ומחצית ספטמבר 2010, שילמה ב- 6 תשלומים חודשיים בסך 1,500₪ כל אחד כאמור במוצג נ/5. מוצג נ/5 מצביע על תשלומים בין החודשים נובמבר 2010 ועד מאי 2011, קרי: לאחר שהוגשה תביעת התובע לבית המשפט.

16.מרגלית מנובחוב אישרה כי התשלומים כמפורט במוצג נ/5 התקבלו אצל התובע אך לדבריה, תשלומים אלה לא כיסו מלוא חוב דמי השכירות וכי מחודש יולי 2010 נתבעת 4 שהתה במושכר ללא הסכם שכירות ולכן עליה לשלם 300₪ בגין כל יום איחור בפינוי בהתאם לתנאי הסכם השכירות.

17.משהתובע תבע בכתב התביעה סך של 4,700₪ בגין דמי שכירות אשר לא שולמו בגין מחצית אפריל 2010 וכן החודשים מאי-יוני 2010, אני קובעת כי הנ"ל הוא סכום החוב בגין יתרת דמי שכירות לתקופת הסכם השכירות וכי סכום זה שולם ע"י נתבעת 4 במסגרת התשלומים המפורטים במוצג נ/5.

18.נתבעת 4 טענה כי שילמה לתובע בגין יולי, אוגוסט ומחצית ספטמבר 2010, על פי מחיר דמי השכירות הנקוב בהסכם השכירות אשר הסתיים. בין הצדדים לא נערך הסכם שכירות חדש ואני מקבלת כמהימנות את עדויות התובע ואשתו כי הם עמדו על פינוי המושכר. לאור האמור, ומשתקופת השכירות תמה ב- 30.06.10, נתבעת 4 החזיקה במושכר ללא רשות ואף בניגוד לרצונו של בעל המושכר. מאחר שנתבעת 4 לא חתמה על הסכם השכירות, לא ניתן לייחס לה הסכמה לסעיף 15(א) להסכם השכירות בדבר תשלום 300₪ עבור כל יום של איחור בפינוי. עם זאת, נתבעת 4 לא הייתה זכאית להחזיק בנכס תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 2,000₪ שכן התובע כלל לא הסכים לעצם החזקת הנכס על ידי נתבעת 4. במצב דברים זה על נתבעת 4 לשלם לתובע פיצוי בגין החזקת המושכר ללא רשות אשר יועמד על דרך האומדן על סך של 3,000₪ לחודש.

19.אני מקבלת כמהימנים גם את עדויות התובע ואשתו כי נתבעת 4 החליפה את מנעול המושכר ולא העבירה להם מפתחות המושכר עם יציאתה ממנו וכי המושכר נותר נעול. נתבעת 4 לא הכחישה החלפת מנעול המושכר, היא גם לא הוכיחה כי עם יציאתה מהמושכר, השיבה לתובע מפתחות המושכר. אי לכך על נתבעת 4 לשלם לתובע פיצוי בגין החזקת המושכר ללא רשות עד מחצית אוקטובר 2010.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ