אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' קובטאן

מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' קובטאן

תאריך פרסום : 23/04/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
54974-08
19/04/2012
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב
הנתבע:
מוחמד קובטאן
פסק-דין

פסק דין

זו תביעה לסילוק יד הנתבע וצו מניעה קבוע, מחלקות 35,37 ו-39 (להלן:"החלקות" או "המקרקעין"), בגוש 7428 בת"א-יפו, ובהתאם לתשריט שצורף לכתב התביעה. לטענת התובע, מדובר בשטח מקרקעין של כ-400 מ"ר , שרשומים בבעלות רשות הפיתוח ובניהול התובע, לנתבע אין כל זכות במקרקעין, הנתבע מתגורר במבנה, בבית שבחלקה 36, הגובלת בחלקות לעיל. נטען כי הנתבע תפס חזקה במקרקעין ע"י גידורם, נוהג בהם מנהג בעלים, בין היתר על ידי הכשרתם כגינה, משטח בטון לחניה, ושער כניסה.

נטען שהנתבע מסיג גבול, במקרקעי הציבור, מבלי שניתנה רשות או הסכמה בעניין, שעבודות הבניה במקום בוצעו ללא היתר, לא שולמו דמי שימוש כלשהם, כאשר הנתבע מתעשר ולא במשפט.

הנתבע אינו מכחיש שמדובר במקרקעין בבעלות התובע, ואולם טוען כי הוא ומשפחתו, יושבים בחלקות נשוא התביעה, משנת 79, כאשר הוריו של הנתבע, ובהמשך הנתבע עצמו, המשיכו את הדיירות המוגנת, של מר פאריס עלי חוסיין ז"ל (להלן:"פאריס"), שגר במקום מאז קום המדינה.

נטען שהתובעת ביקשה מהתובע, לפנות את הפסולת שנערמה בסמוך לבית הנתבע, בחלקות, עוד בשנת 1984 ולשמור על נקיון במקום, דבר שאפשרי אך ורק על ידי גידור המקום, כפי שעשה הנתבע בשנת 1984. נטען שהתובעת יודעת על ישיבת הנתבע במקום מאותו מועד, הנתבע צרף צוואה והסכם עם פאריס לחיזוק טענותיו בעניין, וכן שמאות שנערכה בשנת 92, מטעם "עמידר" כזרוע מבצעת של התובע לעניין זכויות הנתבע כדייר מוגן, נטען לזכויות כאלו הן במבנה שבחזקת התובע בחלקה 36, שאינו נשוא הדיון כאן, והן בחלקות נשוא הדיון, שצמודות לאותו מבנה, ומהוות במשך שנים , כאמור, את החצר המגודרת של אותו בית, והכל בידיעת התובע וכאשר פקחים מטעמו ראו את הגדר ומודעים לה, וכאשר פנייה בעניין, היתה רק בשנת 2008. נטען שהוענקה לנתבע דיירות בלתי הדירה במקום, שהתביעה הוגשה בשיהוי בלתי סביר, שהגידור נעשה לבקשת התובע או מי מטעמו, לחילופין נטען שככל יינתן צו פינוי, יש לחייב את התובע לפצות את הנתבע בגין השבחת הנכס, ופיצוי בג ין הוצאות שהוציא לאורך 25 שנה בשמירתו.

מטעם התובע, העידו המפקח מר שלומי גרופר, וכן סגן מנהל מחלקת מיפוי ומדידות , במחוז ת"א של התובע מר ניר בן סימון, מטעם הנתבע הוגש תצהיר שלו, ואף העיד בדיון, כן הוגשו תצהירי הוריו ה"ה קובטאן עבדאללה וקובטאן צפה, נוכח פטירת האב לפני הדיון, והעדר האם במועד שנקבע לדיון, והחלטה שניתנה בעניין, ובהעדר אפשרות לחקור על התצהירים נמשכו תצהירי ההורים מן התיק.

בסיום הדיון, סיכמו הפרקליטים, ב"כ התובע טוענת שהוכח שמדובר בפולש, חסר זכויות, מדובר בנתבע שהשתלט על המקרקעין, לא הגיש כל תביעה לפקיד ההסדר בקשר אליהם, לא טען לזכויות כלשהן לאורך שנים, וחרף האמור בנסחי הרישום, הודה שאין בידיו כל היתר בניה , ו/או ביצוע תשלום כלשהו לתובע בגין החזקתו במקרקעין, נטען שאין בסיס לדרישת פיצוי כלשהי, בשל השבחה, וכי התובע זכאי לתבוע בהמשך דמי שימוש בגין חזקה ללא תשלום וללא אישור. נטען שאין במסמכים שצרף התובע, להעמיד לו זכויות כנטען, וכאשר השומה שצורפה מתייחסת לחלקה 36 ולא לחלקות נשוא הדיון.

ב"כ הנתבע טוען כי לא נסתרה חזקה משנת 79-80 של המאה הקודמת, באשר עדי התובע, לא יודעים המתרחש לפני 2007, לא הובאה שום ראיה להזמת טענות הנתבע בעניין, אין להעניש את הנתבע על כך שלא פעל פורמאלית להסדרת הזכויות, שעה שלפי המסמכים והראיות קיימות בפועל. נטען לסתירות בעדות המפקח מטעם התובע, עצם העובדה שאין מחלוקת שמדובר בשטח מגודר, ועוד לפני דרישת הפינוי הראשונה בעניין, מלמדת על הרשות שניתנה בזמנו,כאשר ברור כי השומה שהוציאה "עמידר" בזמנו מתייחסת לבית שבחלקה 36, אך גם לשטח הצמוד לו, החלקות נשוא התביעה, שהוא בעצם שטח החצר של הבית, שגודר בסמכות וברשות ע"י הנתבע ומשפחתו.

נטען כי מדובר בדיירות מוגנת נמשכת מכח זכויות פאריס, שהועברו לנתבע, או לכל הפחות ברשות בלתי הדירה שלא ניתן לסגת ממנה ללא תשלום פיצוי. נטען שטענות התביעה , לא הוכחו, וברי שלא היתה פלישה כנטען, ע"י התובע.

לאחר עיון בחומר שבתיק , הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט לקבל את התביעה. אין חולק כי מדובר בחלקות בבעלות רשות הפיתוח, ובניהול התובע, ואין חולק שהנתבע מחזיק בחלקות ובמקרקעין נשוא התביעה, ואף גודרו ע"י משפחתו ועל ידו. אכן לא נסתר שמשפחתו של הנתבע ובהמשך הנתבע החזיקו במקום לאורך זמן רב, ולפני דרישות הפינוי בעניין, יחד עם זאת, לא שוכנעתי שהנתבע בעל זכות של דייר מוגן, בחלקות נשוא התביעה, או בעל רשות בלתי הדירה בכלל ,או שניתנת לסיום רק כנגד תשלום פיצוי, שוכנעתי מן הדיון שהנתבע תפס חזקה בחלקות כפולש, לא שוכנעתי שהתבקש לשמור על המקום, ייתכן ופעל לנקיון החלקות, אך זאת מטעמים שלו, העובדה שגידר את החלקות והתובע לא מחה במשך שנים , אין בה להעניק זכויות כפי שטוען הנתבע , אין לנתבע באופן ישיר, כל הסכם, עם הבעלים או מי מטעמו ביחס לחלקות, ואין להסיק מן החזקה הממושכת במקום, והגידור בלבד , רכישת זכויות כנטען ע"י הנתבע. הנתבע לא שילם דבר במשך כל שנות החזקתו בחלקות, והשומה שצרף נערכה בקשר לבית שבו מתגורר בצמוד לחלקות, ושאינו נתבע כאן, לא ביקש היתר לשום בניה במקום, הגם שלפי הראיות אין מדובר בבניה משמעותית, לבד מגדר, משטח בטון לחניה וסככת חניה . הנתבע כשל מלהציג אסמכתא כלשהי לעניין טענותיו לזכויות במקום, ומעבר לעצם הישיבה במקום, שאינה מספקת לטעמי,לא שוכנעתי לקיום זכות בחלקות מכח הקניית "פאריס". אי הסדרת הזכויות הנטענות, אינה נובעת מחוסר הבנה של הדברים אלא משום שאין לנתבע זכויות בחלקות כנטען על ידו. מדובר בשטח גינה או חצר, שצמודים למבנה בו מתגורר, בהעדר זכויות כנטען, למעט החזקה שנמשכה שנים ארוכות, יש לראות בנתבע לכל היותר, בר רשות שניתן לסיים את רשותו בהודעה מספקת מראש. לגבי הפיצוי הנדרש על ידי הנתבע או דמי שימוש שהתובע סבור שזכאי להם, הפסיקה כאן, שעניינה סילוק יד, לא תכריע בסוגיה זו, כל צד יהא רשאי, לדרוש פיצוי –הנתבע, ו/או דמי שימוש התובע ובהליך עתידי, כפי שימצא לנכון, תנאי לתביעה לפיצוי מצד הנתבע, סילוק יד בפועל, מן החלקות נשוא התביעה, וכאמור בפסק דין זה.

אשר על כן, אני מורה על סילוק ידו של הנתבע, וכן נותן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע או מי מטעמו, ביחס לחלקות נשוא התביעה וכמבוקש בסעיף 14 לכתב התביעה המתוקן.

לשם זיהוי אני מסמן את הנספחים לתצהיר המפקח שלומי התשריט והתצ"א מ/1 ו- מ/2.

כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות דיון בעניין בסך 10,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק .

ניתן להגיש פסיקתא לחתימה.

המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ