אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' כהן הברון ואח'

מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' כהן הברון ואח'

תאריך פרסום : 07/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
7252-05,10681-06
06/04/2010
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב
הנתבע:
ניסן כהן הברון
פסק-דין

פסק דין חלקי

התובע, מינהל מקרקעי ישראל מנהל את המקרקעין היודעים כגוש 6450 חלקה 85 בידועה חלקה ב' במשק 13 במושב ירקונה, אשר בעלות רשות הפיתוח ו/או קק"ל (להלן:"המקרקעין").

בשנת 1933 חתמה קק"ל עם מר בן ציון שכטר על חוזה חכירה ל- 49 שנה במסגרתו הוחכרו לו המקרקעין. בשנת 1964 הועברו זכויות החכירה בנחלה לנתבע, ניסן כהן הברון.

לטענת התובע הנתבע הפעיל במקרקעין גן אירועים בניגוד לשימוש שנקבע בהסכם, וללא ששילם דמי שימוש ראויים. התובע הגיש כנגד הנתבע שתי תביעות האחת בת.א. 7252/05 שעיקרה תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לעשות שימוש שאינו חקלאי בחלקה ברשותו וכן צו עשה אשר מחייבו לסלק מן הקרקע כל מחובר שהוקדם על ידו שלא כדין. השניה בת.א. 10681/06 הינה תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש שנעשה בקרקע עד למועד הגשת התביעה.

הנתבע הגיש כתבי הגנות וטען לדחיית התביעות כנגדו.

מאחר והצדדים הגישו כל אחד חוות דעת שמאי מטעמו לענין תשלום דמי השימוש הראויים, החליט בית המשפט למנות שמאי מטעמו , את השמאי זאב כהן לצורך בחינת דמי השימוש הראויים.

בדיון שהתקיים בפני ביום 11.11.09 הסכימו הצדדים לוותר על חקירות בכל הנוגע לתביעה בת.א. 7252/05 שהסעדים המבוקשים בה הינם צו מניעה וצו עשה וכן סילוק המחוברים, ולסכם טענותיהם בענין. כן הסכימו לקיים חקירות בכל הנוגע לדמי השימוש הראויים כולל חקירת השמאי.

משכך פסק דיני החלקי מתייחס לטענות הצדדים בכל הנוגע לצו המניעה הקבוע בלבד.

טענות התובע :

מעמדו של הנתבע בקרקע הינו מעמד של בר רשות היות וחוזה החכירה לא הוארך לתקופה נוספת . במצב זה חל חוזה המשבצת לפיו אגודת מושב ירקונה הינה השוכרת של הקרקע והיא מתירה לנתבע להשתמש בקרקע שימוש חקלאי , ולפיכך מעמדו של הנתבע הינו מעמד של בר רשות.

הנתבע קיבל רשות מאת אגודת המושב להשתמש בקרקע שימוש חקלאי, אולם השימוש אותו הוא עושה בפועל הפעלת גן אירועים אינו שימוש חקלאי ולכן מפר את חוזה המשבצת .

קיים פסק דין מרשיע חלוט בהליך פלילי שנפתח כנגד הנתבע הקובע צו הריסה והפסקת שימוש חורג.

 

טענת הנתבע :

הנתבע הינו בעלים ממש של הקרקע או לפחות חוכר לדורות.

זכותו של הנתבע בקרקע הינה זכות בעלות או לפחות חכירה לדורות , זכויות אלו נובעות מהסכם הנתבע עם הקק"ל , הסכם המשבצת בין התובע לבין אגודת מושב ירקונה אינו חל על הנתבע היות וזכויותיו של הנתבע בגין הקרקע הבשילו לידי זכות בעלות או חכירה לדורות עוד בטרם נחתם הסכם המשבצת . מהותו של הסכם זה בין הנתבע לקק"ל נעוצה בימי ראשית ההתיישבות בארץ ,בימים אלו מטרת הקק"ל היתה גאולת הארץ על ידי התיישבות והיאחזות בקרקע. על ידי החכרת הקרקע למתיישבים הושגה מטרת גאולת הארץ תוך אספקת מקור פרנסה למתיישבים בעיסוק בחקלאות .

זכות החכירה לדורות הוכרה כזכות הקרובה יותר לבעלות מאשר לשכירות . זכות חכירה זו הינה ל-49 שנים וכוללת אופציה ל-49 שנים נוספות כך שלמעשה זכות החכירה תסתיים מכוח החוזה רק בשנת 2031 ולכן בשל אורך התקופה יש לראות בה כזכות בעלות. אמנם החוזה לא הוארך פורמלית אולם מעצם ביצועו במשך שנים רבות לאחר שפג תוקפו טוען הנתבע כי התובע הביע הסכמתו בפועל להארכת החוזה למרות שלא הוארך פורמלית .

הנתבע רכש את הזכויות בקרקע בתמורה מלאה- ההסכם בין הקק"ל לחוכר המקורי נחתם בשנת 1933 , בסוף שנת 1963 הועברה זכות החכירה לידי הנתבע , על פי שטר העברת זכות החכירה , כל זכויות החכירה והתנאים המקוריים בהסכם החכירה הועברו לנתבע והנתבע רשום בלשכת רישום המקרקעים כחוכר השטח בתנאי השטר המקורי.

יש לפרש את לשון הסכם החכירה לפי המטרות אותן נועד לשרת בעת חתימתו - מטרת ההסכם הינה גאולת הארץ והיאחזות תוך מתן למתיישבים אמצעי לפרנסה , לטענת הנתבע לו היינו חוזרים בזמן ובשנת 1933 היה מתבקש להקים גן אירועים בקרקע אין ספק כי אף גורם ממוסדות היישוב לא היה מתנגד לכך כל עוד הנתבע יושב ונאחז בקרקע.

האזור בו מצויה הקרקע אינו אזור חקלאי "טהור" אלא הקרקע מצויה באזור תעשיה בו נמצאים מפעלים ובתי משרדים - לטענת הנתבע מדובר בקרקע הממוקמת באיזור תעשיה הוד השרון וסביבה מצויים מפעלים רבים, מבני תעשיה, בתי משרדים ובתי עסק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ