אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' גויטע

מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' גויטע

תאריך פרסום : 25/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רחובות
2533-07
19/10/2010
בפני השופט:
איריס לושי-עבודי

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב על ידי עו"ד צילי עקיבא
הנתבע:
נתן גויטע על ידי עו"ד איתמר כץ
פסק-דין

פסק דין

עניינה של תובענה זו במקרקעין המצויים ברחוב האתרוג 28, בשיכון המזרח בראשון -

לציון, הידועים כחלקה 370 בגוש 4243 (להלן: "המקרקעין" או "חלקה 370"). התביעה הינה תביעתו של מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") לסילוק ידו של הנתבע, מר נתן גויטע (להלן: "הנתבע"), מתת-חלקה 370/4 הנכללת בתחומי המקרקעין.

בין הצדדים אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות:

המקרקעין נמצאים בבעלות הקרן הקיימת לישראל ומנוהלים על-ידי המינהל.

אביו המנוח של הנתבע (להלן: "האב") החזיק במשך שנים רבות בצריף במקרקעין. הצריף עלה באש בשנת 1988, או בסמוך לכך, והאב בנה אז מבנה מגורים חד-קומתי (להלן: "בית האב") בחלק הדרום-מערבי של המקרקעין (חלק אשר כונה בכתב-התביעה "חלקה 370/4").

ביום 12.1.92 נחתם חוזה חכירה בין המינהל לבין הנתבע (נספח ג' לכתב-התביעה, להלן: "חוזה החכירה"), וביום 13.1.92 נחתם בין הצדדים הסכם פיתוח (נספח ד' לכתב-התביעה, להלן: "הסכם הפיתוח").

השטח שחכר הנתבע מן המינהל על-פי חוזה החכירה והסכם הפיתוח מהווה כרבע מחלקה 370, ששטחה הכולל הוא 1,000 מ"ר, דהיינו השטח שחכר הנתבע גודלו כ-250 מ"ר.

הנתבע הקים מבנה מגורים דו-קומתי (להלן: "בית הנתבע") בחלק הצפון-מערבי של חלקה 370 (חלק אשר כונה בכתב-התביעה "חלקה 370/3"). (לשם הדיוק יצוין כי בחקירתו בפניי טען הנתבע כי חכירת המקרקעין מן המינהל והקמת ביתו נעשו עבורו על-ידי האב, שכן הוא היה צעיר בימים באותה עת, אך לא הכחיש כי הוא חתום על המסמכים הרלוונטיים בהקשר זה).

חלקה 370 לא עברה הליכי איחוד וחלוקה מחדש ועל אף הכינויים הנ"ל שניתנו בכתב-התביעה לתתי-החלקות (370/3 ו-370/4), הרי שלחלוקה זו אין כל מקור רישומי. כלומר, בלשכת רישום המקרקעין רשומה חלקה 370 בלבד, ללא חלוקה לחלקות משנה.

בנוסף לכך, בחוזה החכירה הוגדרו המקרקעין שחכר הנתבע כ"חלק מחלקה 370" בגוש 4243, ובהסכם הפיתוח הוגדרו מקרקעין אלה כ"חלקה 370 (בחלק)". כלומר, אף בהסכמים אלה לא הופיע הכינוי "חלקה 370/3", ואף לא צורף להם תשריט אשר הגדיר במדויק את מיקום המקרקעין שנחכרו על-ידי הנתבע.

להשלמת התמונה ייאמר, עם זאת, כי לבקשה לקבלת היתר בנייה, שהנתבע עצמו הגיש בנוגע להקמת ביתו בשנת 1991 (ת/3), צורפה מפה טופוגרפית, שבה חולקה חלקה 370 לארבע חלקות משנה, אם כי הללו סומנו באותיות א' עד ד' (המפה הטופוגרפית צורפה גם כנספח ב'3 לכתב-התביעה). עוד יצוין כי במפה זו שוכן בית הנתבע בתת-חלקה ג', החופפת לכאורה לחלקה 370/3 שנזכרה לעיל.

כיום, לאחר פטירתו של האב, מחזיק הנתבע בבית האב בנוסף לביתו שלו.

להשלמת התמונה יצוין עוד כי הזכויות על החלקים הנותרים של חלקה 370 נתונות לאדם בשם בדש, אלא שבפועל טרם נבנו מבנים כלשהם בחלקים אלה.

מכלל האמור לעיל עולה כי, למעשה, למינהל אין כל טענה כלפי הנתבע בכל הנוגע לזכויותיו והחזקתו בחלק הצפון-מערבי של חלקה 370, כלומר בבית הנתבע, אלא טענותיו של המינהל הן כלפי החזקתו של הנתבע בחלק הדרום-מערבי של חלקה 370, כלומר בבית האב.

הדברים באו לידי ביטוי בעדותו של המפקח מטעם המינהל, מר ניר שמעי:

ת. חוזה החכירה מדבר על חלק מחלקה 370. בתיק המינהל קיימות גם תוכניות להיתר וכשבדקתי את התיק התברר לי כמו שכתבתי בדוח הפיקוח מ-2006, שיש 4 מגרשים, שני מגרשים על שם בדש ומספרי התיקים שלהם, את התיק של גויטע ורבע מהחלקה 250 מטר שעליו אין תיק. מכיוון שזה רבע שעליו בנוי הבית, יש לי היתר על הבית של גויטע המגרש הסמוך, יש לי שני מגרשים שאני יודע שיש לגביהם חוזה חכירה אז יש לנו את הרבע שלגביו התיק מדבר שזה היתר בניה שקיים בתיק ויש רבע שאין לגביו שום דבר ושם יושב גויטע.

ש. נסכם את שיטת הבדיקה, אתה אומר שעשיתם אלמינציה.

ת. שלילי. יש תוכניות להיתר בתיק על הרבע שהוחכר לו וברגע שהוחכר לו בנוי הבית בדיוק שאושר בתוכניות בתיק. הוא הגיש את התוכניות.

לא עשיתי אלמינציה. עשיתי בדיקה של השטח שהוחכר לגויטע, הלכתי לשטח ובדקתי שאכן הוא מחזיק באותו שטח שלגביו יש היתר. הלכתי למגרש השני והתברר לי שהוא מחזיק גם במגרש הזה ולגביו אין לו היתר ומעולם אין לו תיק על זה. מן הסתם שבן אדם גר במקום ויש לו בית מגורים צריך שיהיה אישורים עליו. שאין אישורים זו פלישה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ